סאגת הסירחון: הוגשה תביעת ענק ציבורית
לפני שנתיים בדיוק התחוללה שריפה שהשביתה את תושבי יבנה והאזור למשך חמישה ימים
כעת מוגשת על כך תביעה ציבורית בסך מעל 100 מיליון ש"ח
השבוע הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), ואיגוד ערים לאיכות סביבה דרום יהודה ואשדוד – חבל יבנה, בעקבות שריפת הענק בבריכות החמצון סמוך לאתר הפסולת 'רתמים' במאי 2017. (ראה ידיעה כאן).
מה חדש?
מדובר בבקשה לתביעה על סך למעלה מ-100 מיליון שקלים, שהוגשה לבית המשפט מרכז. מדובר בשריפה שבערה במשך יותר מארבעה ימים וגרמה לזיהום וריח חזק וחריף באזור אשדוד, המשך ביבנה ואפילו בגוש דן.

בתביעה שהוגשה, פירטו העותרים כי: "אירוע השריפה, כמו הבערות והשריפות האחרות שפרצו באתרי הפסולת, הם פועל יוצא, תוצר של מעשים ומחדלים מתמשכים בני עשרות שנים שנעשו במקרקעין שבבעלות רמ"י, ואשר איפשרה לאתר רתמים ולאיגוד ערים אשדוד לתפעל אותם, תוך שהיא מתנערת מאחריותה למקרקעין".
הבקשה הוגשה על-ידי עורכי-הדין רם דקל, אוהד אנטמן ורפאל כ"ץ, ממשרד עורכי הדין רם דקל, ועורכי הדין אסף פינק ושני ארזי, ממשרד עורכי הדין אסף פינק – המתמחים בתחום התביעות הסביבתיות. התובעים מבקשים לפצות את הציבור שנפגע מהזיהום בסך 1,000 שקל כל אחד, ולפצות את תושבי האזור על-ידי שיקום ערכי הטבע שנפגעו, בכך שיוכשרו אתרי הפסולת ויהפכו לפארק ציבורי או לשמורות טבע.
לבקשה צורפה חוות דעת מקצועיות של המומחים ד"ר רוני בריל וד"ר מיכאל גרבר (מומחים סביבבתיים ויועצי זיהום-אוויר), ומסמכים של רשות המים והמשרד להגנת הסביבה. ד"ר בריל קבעה כי "לבריכות החמצון הישנות באשדוד הוזרמו לאורך שנים שפכים ביתיים וגם שפכי-תעשייה. ממצאי הסקר שבוצע בבוצה הנמצאת בבריכות הראו כי בבוצה קיימות מתכות כבדות בריכוזים גבוהים".
בדו"ח של חברת 'אקולוג הנדסה בע"מ', שנערך עבור רשות המים, עלה כי ישנה חריגה בריכוז של מתכות כבדות, בהם ניקל וארסן. בבדיקה ראשונית, שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה, עלה כי קיימת קרקע מזוהמת, שמקורה בשפכים תעשייתיים ובהטמנה של פסולות תעשייתיות, ללא כל תשתית, או אמצעים לצמצום ההשפעה על הסביבה.
בבקשה נכתב עוד כי: "אתרי הפסולת מזהמים ופולטים חומרים מסוכנים לקרקע, למים ולאוויר, תוך סיכון בריאות המבקשים וחבריהם, פגיעה באיכות חייהם ובאוטונומיה, וכן, בחולות אשדוד וחבל יבנה, במאגר מי התהום ובערכי הטבע המוגנים".
להזכירכם, הריח היה כל-כך עז ובלתי-נסבל, שאפילו ראש העיר, צבי גוב-ארי, בהמלצת המשרד להגנת הסביבה, התריע, באותם ימים, והמליץ לתושבי העיר שלא לצאת מבתיהם.
