נתן רונן: מסיכות וצללים

"להרבה מאוד אנשים יש פנטזיה, שפעם, כשהם יתפנו מעול גידול המשפחה וייצאו לפנסיה – הם יישבו לכתוב ספר"

נתן רונן, היבנאי, מצא בנפשו, בגיל 67, את הכוח הנפשי לעשות זאת. את הספר 'מסיכות וצללים' 'בישל' בראשו כבר לפני מספר שנים, ובימים האחרונים סיים את כתיבתו, שנמשכה כמעט ארבע וחצי שנים

על מה הספר שלך?
"הספר שלי הוא דרמת ריגול. כידוע לכם הריגול הוא המקצוע העתיק השני בעולם, והוא מכובד כמו הראשון. בספרי, רציתי לספר את סיפורם של אנשים מיוחדים, לוחמי המוסד הישראלי למודיעין, המקדישים את חייהם לביטחונו של הכלל ומשלמים על כך מחיר אישי יקר. הם אינם עושים זאת רק מתוך אלטרואיזם או רצון להתפרנס – הם מכורים לאדרנלין, לשליטה, לפעולה ולעובדה שמעשיהם, שבדרך כלל היו על גבול האסור, מבוצעים הפעם ברשות ובסמכות. זהו סיפור של גיבור הספר, אריק בר-נתן, ראש 'קיסריה' – אגף המבצעים במוסד, הכולל לא רק סיפורי אקשן, אלא בעיקר יחסים עם אנשים, עם האימא חולת האלצהיימר, עם ילדיו, עם הבוס החדש, שמגיע מן הצבא ועם בת-הזוג החדשה."

האם זהו ספר אוטוביוגרפי?
"בהחלט לא. זהו סיפור בדיוני. השם שנבחר לו, 'מסיכות וצללים', מרמז על רבדי הפעולה, הגלויה והנסתרת, של מה שקורה עם הדמויות המתוארות בו ועל מערכת השיקולים הסבוכה והנפתלת המאפיינת אותם. רקמתי את סיפור העלילה מקטעים אוטוביוגרפיים שלי, אירועים היסטוריים אמיתיים, אנשים בהם פגשתי, חלומות, פנטזיות וסתם קטעים דמיוניים. חלק מן האירועים והדמויות שבספר נכתבו בהשראתם של אנשים ואירועים שהתקיימו במציאות אותה הכרתי."

שמתי לב שאתה כותב בשם בדוי, וקורא לעצמך 'נתן אחי נעמי', מדוע?
"שמו של כותב הספר, 'נתן אחי-נעמי', מבטא את געגועיי לאחותי, נעמי שרון ז"ל, שהלכה לעולמה והיא רק בת חמישים ושבע שנים, לפני שבע שנים."

ספר לנו קצת על עצמך.
"אני בן 67, מתגורר ביבנה מאז 1982, נשוי (בשנית) לדניז אבנצור, מזה 36 שנים, לה יש שלושה ילדים, לי יש שלושה ילדים ובסה"כ יש לנו חמישה ילדים בוגרים. (לכל התוהים אם יש פה טעות חשבונאית, אחת היא משותפת). אנחנו משפחה גדולה עם 11 נכדים. רעייתי, עד ליציאתה לפנסיה, הייתה מדענית ב'מכון וייצמן'. הייתי הרבה שנים קצין בצבא קבע, באגף מודיעין ובמחלקה לתכנון אסטרטגי של אגף התכנון, שם נחשפתי לראייה כלל מערכתית של כל גורמי מערכת הביטחון הישראלית. השתחררתי ב-1993, ומאז עשיתי הסבה למערכת האזרחית, הייתי כמה שנים ראש אגף שיווק, ברשת 'אורט ישראל', ואחרי-כן התחלתי בקריירה שלישית, של מרצה להתנהגות ארגונית, מיומנויות ניהוליות ומקצועות השמ"ש (שיווק, מכירות ושירות לקוחות)."

"אני מנכ"ל שותף בחברת ייעוץ בינלאומית 'סינרגיה משימתית', שהיא חלק מחברת 'GENESIS – יועצים' שייסד ד"ר דב ינאי. חברתנו עבדה מספר שנים בבלקן ובמדינות אקס-יוגוסלביה, עבור לקוחות עסקיים. כיום אני מרצה במכללת אורט רחובות, ובביה"ס לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל-אביב, כמרצה חוץ. כל חיי אני מתנדב בקהילה, אני משרת במשטרת התנועה הארצית בדרגת רס"ב, מתנדב 15 שנים, בעמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), ובעבר הייתי פעיל בסניף 'צוות' – עמותת גמלאי צה"ל ביבנה, ואף הייתי מזכיר ויו"ר הסניף."

נתן רונן. "הדמויות של הספר התרוצצו במוחי, נאבקו זה בזו ובסוף הכריחו אותי לשבת מול המחשב, והספר נכתב מעצמו"

איך נוצר תהליך כתיבת הספר?
"להרבה מאוד אנשים יש פנטזיה, שפעם – כשהם יתפנו מעול גידול המשפחה וייצאו לפנסיה – הם ישבו לכתוב ספר. האמת שמעט מאוד מוצאים בנפשם את הכוח הנפשי לעשות זאת. את הספר הזה 'בישלתי' בראשי כבר לפני כמה שנים, לא הייתי בטוח שאני מספיק טוב, ולכן נרשמתי לקורס של כתיבה יוצרת, בקתדרה ברחובות, ושם נוכחתי לדעת שאני לא יותר גרוע מאחרים, והתחלתי לכתוב את מתווה העלילה בלילות. וזה לקח לי כמעט ארבע וחצי שנים לגמור את טיוטת הספר הראשונית."

"היו פעמים שהספר נכתב מעצמו. אשתי מעידה שהיו לי תקופות שבהם ישבתי בשולחן המשפחתי ובכלל לא הייתי שם. הדמויות של הספר התרוצצו במוחי, נאבקו זה בזו ובסוף הכריחו אותי לשבת מול המחשב, והספר נכתב מעצמו, לפעמים כל הלילה, עד הבוקר. זה היה חזק ממני."

"זה לא קל. מקורות ההשראה שלי, בחלקם, הם אוטוביוגרפיים, מחלת האלצהיימר של אמי ומה שזה עשה לה כאדם – מצאה את עצמה בסיפורי הגיבור, ותוך כדי כתיבה געיתי בבכי… לא אחת."

עם הרעיה דניז 

"גם פרשת הגירושין הכואבת שלי, מן העבר הרחוק, הייתה מקור לוונטילציה שלי  במיוחד שבתחקיר שלי, מצאתי, להפתעתי, שהרבה אנשים המשתחררים משירות אינטנסיבי במערכות הביטחון השונות, מוצאים שקשה, עד קשה מאוד, לאותם אנשים להיות לוחם במוסד, או בשב"כ, וגם בעל והורה טוב, בלי שתהייה שם בבית דמות חזקה, המהווה תחליף לשני ההורים. רבים מהם גרושים ובודדים."

"נזהרתי מאוד לא לחשוף סודות או מידע מדיני, ולכן כל חומר שחשבתי לשלב בספר, כחלק מן העלילה, בדקתי באלף עיניים ובמיוחד מול אינטרנט, לוודא שהוא חומר גלוי. עבודת ההכנה והתחקיר של ספר שכזה היא עצומה ורחבה. כסופר מתחיל, אין לי צוות תחקירנים. קראתי מאות מאמרים בנושאים אסטרטגיים (למשל: יחסי איראן ישראל), גלשתי באתרי מכוני מחקר ישראלים ואמריקנים, אתר ה-CIA, ספרות ישראלית, העוסקת במערכות שמאחורי הקלעים, וגם נפגשתי עם חברים שהיו שם ושהעירו לי על שגיאות בהבנת 'האופוס אופרנדי' של המערכות הביטחוניות הישראליות. הספר יועבר לצנזורה על-פי חוק. בטרם יצא לדפוס."

סיקרנת אותי, תן לנו תקציר עלילה קצר.
"הספר מחבר כמה ז'אנרים ספרותיים המשולבים זה בזה. מצד אחד, עלילת מתח, מסתורין ריגול ואקשן, ומצד שני, דרמת יחסים ורגש. אהבה, שנאה, קינאה, התנגשות בין אגו, תאווה לשליטה וכוח, תחמנות של פוליטיקאים, ערכים, יחסי אשמה, אמפתיה וחמלה, כאב נפשי, ובסוף – קתרזיס המחבר את כל הקצוות."

"העלילה היא עבודת שתי וערב – מאוזנת במגבלת יכולתי – בין כל האלמנטים הללו. היא  מתחילה בניסיון חיסול של ראש אגף המבצעים של החיזבאללה, על גבול ברזיל-ארגנטינה-פרגוואי. על-ידי סוכני המוסד הישראלי. במקביל, יש עלילת משנה שבה נפגש ומתאהב הגיבור עם איזה פרופסורית גרמניה צעירה, שבאה לתת פה הרצאה ב'יד ושם' על 'אשמה מחילה וסליחה', מה שמיד יוצר בעיתיות בהתפתחות היחסים ביניהם, שכן הגיבור הוא דור שני לשואה, והוא (אני) שואל שאלות כואבות לגבי נורמליזציה עם גרמניה בכלל ועם עתיד היחסים עם אותה יפהפיה מסתורית."

"בתווך העלילה, נכנס לארגון רמס"ד (ראש מוסד) חדש, ושמו בן עמי שיבולת, אלוף במיל', איש קשוח ושבע קרבות, המנסה להכניס שינוי ארגוני משמעותי במוסד ונתקל בהתנגדויות אישיות, הנוסעות מסגנון ניהולי בוטה, אקלים ארגוני שונה וגם מן ההתנגשות האינהרנטית בין התפישה הכוחנית הצבאית לבין חזון המוסד "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה." עלילות המשנה כוללות ניסיונות התקרבות של הגיבור לשני ילדיו הבוגרים, להם היה אב מרוחק, בילדותם, בת, שחוזרת בתשובה, ובן, שברח להודו. הטיפול באימא חולת האלצהיימר, שהייתה כה משמעותית בחייו, ודעיכתה, כאדם וכהורה, ויש עוד הרבה הפתעות בנפתולי העלילה, שאותם אני אשאיר לקורא."

"בעלילה שילבתי שלושה סיפורי אקשן, המיוחסים, לפי העיתונות הזרה, למוסד הישראלי, את אופן ביצוען בדיתי מלבי ושילבתי בספר. אין קשר למה שקרה בפועל, במציאות, ואם זה מזכיר למישהו משהו – הוא עושה זאת על אחריותו בלבד."

מתי יוצא הספר לאור?
"אין לי מושג. כרגע הספר נמצא בשלבי עריכה סופיים, של הסופר והעורך אמנון ז'קונט, שהפך לי את הספר לחלוטין. הוא קיצר, באופן דרסטי, את מה שכתבתי, ודרש ממני לכתוב מחדש פרקים שלמים בהתאם למתווה חדש של העלילה המוסכמת ביננו. היו פעמים שנכנסו לעימות קולני, כי הוא חשב מנקודת-מבט מסחרית של מה 'מוכר', מנקודת-מבט של הקורא על ספר מתח וריגול עם עלילה קצבית וסוחפת. ואותי, כסופר, זה הקפיץ וקומם, כי רציתי יותר לשמור על נושא של היחסים והרגש בין הגיבורים והסובבים אותם, כי בסופו של דבר, גם הלוחם הכי מעוטר רוצה, בסופו של יום, לחזור הביתה, לחיק הרעייה והמשפחה. אחרת חייו בודדים מאוד. עיקר חילוקי הדעות ביננו היו שאני לא רציתי תסריט הוליוודי פלקטי וחד-ממדי."

"אחרי שלב זה, של עריכה ספרותית, הספר עובר להגהה לשונית, ובמקביל, לסבב הערות של חברים יודעי ספר, שיעברו על הטקסט. אני מצפה שהם יעירו ויאירו לי את השקפתם הכנה, כקוראים, לגבי אמינות העלילה, היחסים, המבנה ועוד. זה לא תהליך פשוט. ורק אחרי כל זה, אני אפנה להוצאות ספרים ישראליות ואציע להם לקנות ממני את הספר, ולהוציאו לאור. השוק הישראלי קטן מאוד ומוצף בהמון סופרים מוכשרים ממני. צריך לקחת בחשבון שכל שוק הספרים עובר מהפך עצום, רוב הקריאה היום היא בכלל אינטרנטית ומקוונת."

"במקביל, אני מתכוון לתרגם אותו לאנגלית ולנסות, באמצעות סוכן ספרותי בחו"ל, למכור אותו ל'אמזון', או להוצאות ספרים גדולה. עד שאני אראה סנט אחד מכל זה, עוד ייקח הרבה זמן אם בכלל. ובינתיים כבר השקעתי מן החשבון המשפחתי שלי כחמישים אלף ₪."