נזקי צוק איתן: גרסת הגננת

לאחר פסק-הדין שקבע כי על מפעילת פעוטון להשיב להורים כספים בגין תקופת מבצע 'צוק איתן', (ראה ידיעה כאן) היא מבקשת להגיב ולמסור את גרסתה בנוגע להשתלשלות האירועים

בשיחה עם הפורטל היא אומרת מפורשות: "אני לרגע לא מתחרטת על כך שלא פתחתי מקום לא ממוגן, להיפך, אני גאה בכך. כי כבר קרה אסון באשקלון שבו גננת פתחה גן לא ממוגן לאחר לחץ של ההורים ובשעה שמונה בבוקר נפלה רקטה בחצר הגן. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם רקטה הייתה נופלת בחצר של הפעוטון שלי בזמן שהילדים משחקים. מי היה נושא בהשלכות? ה' ישמור."

לדבריה של מפעילת הפעוטון, היא גבתה תשלומים מההורים בתאריך ה-10 ביולי 2014, יומיים לאחר פרוץ המבצע, בכדי לשלם שכירות עבור הפעוטון ובכדי לשלם משכורת לסייעת. היא מציינת כי אין לה כל מקור הכנסה אחרת ולכן לא נותרה לה ברירה אחרת: "במהלך כל מבצע 'צוק איתן' הייתי בקשר הדוק עם ההורים ואמרתי להם שעל כל שינוי הם יקבלו הודעה. כמובן שאמרתי להם שאני מחפשת מקום חלופי עם ממ"ד."

"בסך-הכל דאגתי לשלומם ולביטחונם של הילדים הקטנים"

מפעילת הפעוטון מספרת לפורטל כי בתאריך ה-4 באוגוסט 2014, יומיים לפני אחת מהפסקות-האש, היא קיבלה שיחת טלפון ממתווך שהציע לה כניסה מידית למבנה אחר, עם ממ"ד. לדבריה היא קיבלה החלטה מהירה, סגרה חוזה-שכירות והעבירה את ציוד הפעוטון למיקום החדש. ("הודעתי להורים באותו הרגע שחוזרים לשגרה, אבל במקום החלופי עם הממ"ד, והוספתי להם חמישה ימים עד ה-25 לאוגוסט במקום עד ה-"20).

בתאריך ה-6 באוגוסט נפתח הפעוטון במיקומו החדש. "ביום שישי קיבלתי טלפון מההורים (התובעים – ר.ד.), בו הם אמרו לי שהם דורשים את כספם בחזרה. ניסיתי להגיע אתם לפשרה, שבה הם יקבלו החזר על חודש אוגוסט, למרות שזה היה משיקולם הפרטי, ולאחר כשבוע קיבלתי מכתב, מבית-משפט, בו נאמר לי שהם תובעים אותי."

מפעילת הפעוטון מציינת כי נגרמה לה עוגמת-נפש והוצאות נוספות, שכן בפרק זמן מסוים הייתה צריכה לשלם שכירות כפולה: גם בגין המקום הישן וגם בגין החדש, אך מעולם לא ביקשה תוספת מההורים.

לטענתה, ההורים התובעים לא אהבו את העובדה שילדיה ובתה של הסייעת שהו במקום החדש של הפעוטון, שכן הדבר עשוי לגרום לבלבול בקרב הילדים שיפגשו ילדים גדולים מהם, אולם היא מספרת כי "לא יכלה לזרוק את ילדיה לרחוב בזמן מלחמה וחום בלתי-נסבל."

מפעילת הפעוטון אף הביעה אכזבה מהחלטת בית-המשפט, "לצערי הרב, החוק לא עומד לצד גננת שבסך-הכל דאגה לשלומם ולביטחונם של הילדים הקטנים."

עוד היא מציינת כי לאחר קבלת פסק-הדין ביקשה מההורים לאפשר לה לפרוש את הסכום אותו היא אמורה להשיב להם למספר תשלומים של 1,000 שקלים בחודש אולם לטענתה ההורים סירבו לכך.

מפעילת הפעוטון מציינת כי גם לאחר הפתיחה המחודשת של הפעוטון לא סמכה על הפסקת-האש וכי הורתה לסייעת להשכיב את הילדים לישון בממ"ד. לדבריה נשמעה באחד הימים נשמעה אזעקה בשעה 12:00 בצהריים, אך הילדים ישנו במקום מוגן ולכן הייתה רגועה: "מה היה קורה אם הייתי פותחת את הגן הלא ממוגן והייתה נשמעת אזעקה? מה הייתי עושה אז? לא הייתה לי ברירה, אלא להישאר באותו המקום ופשוט להתפלל שלא יקרה אסון. חס וחלילה אם הייתה נפילה במרחק של מאה מטרים מהפעוטון – רק מעוצמת ההדף משהו היה יכול לקרות. מי היה נושא בתוצאות באלו אם היה קורה משהו לילדים הקטנים האלו? האשמה הייתה רודפת אותי כל החיים שלי."

היא מסכמת: "אני לרגע לא מתחרטת שעברתי למקום ממוגן. בסך הכל דאגתי לשלומם ולביטחונם של הילדים."