מתחילים מבראשית: פרשת השבוע
מאת: מאיר בר כוכבא
פרשת השבוע – מקץ
"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור" (מא'-א')
תחילת הפרשה מראה גדולתו של יוסף שלאחר שנמכר ד' פעמים והיה בבית הסוהר י"ב שנים הגיע למעלה גדולה, שנעשה מלך מצרים, כפי שמסופר בהמשך הפרשה בשלמות. "ויהי מקץ שנתיים ימים" לאחר שיצא שר המשקים מבית האסורים ולאחר שפתר לו חלומו יוסף, וכפי שפתר כן היה, ישב יוסף שנתיים נוספות.
מה חדש?
אחד המפרשים אומר שנענש יוסף ונוספו לו שנתיים ימים נוספים, בגלל ששם מבטחו באדם, וכפי שנזכר בפסוק "כי אם זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה" (מ'-יד'). יש מפרשים ואומרים ששר המשקים אכן רצה להזכיר את יוסף לפני המלך ועשה לעצמו קשרים (סימנים) בכדי לזכור, ובכל פעם היה בא מלאך מהשמים ומתיר הקשרים, וכך היה שוכח. אמר הקב"ה: יוסף צדיק גדול, אני צריך להושיעו ולא בשר ודם, והראיה לכך בסוף הפרשה הקודמת, "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו (מ'- כג').
דבר חשוב אנו צריכים ללמוד מכך, ולעשות קל וחומר. אם יוסף הצדיק נענש ונוספו לו עוד שנתיים בגלל ששם מבטחו באדם, ולו בהקב"ה אנחנו – כל שכן.
יוסף מפרש חלומות פרעה. פטר פון קורנליוס, צייר גרמני, 1867-1783. הגלריה הלאומית, ברלין, גרמניה
נמשיך בעניין הפרשה "ופרעה חולם והנה עומד על היאור" – מדוע מדגיש לנו הכתוב ופרעה חולם, פרעה מיוחד? והלא כל העולם חולמים. רוצה לומר הכתוב שחלומו של מלך שונה מחלומם של אנשים אחרים. ומדוע? מפני שכל אחד חולם דבר הנוגע לו אישית. וגם הרהורים ומחשבות של אותו היום, אבל פרעה חלם חלום הנוגע לכל העולם, שעל-פיו מתנהגים כל העניינים. ועוד שמדרגת החלום גבוהה משאר האנשים, וחלומו חשוב יותר בשביל הבריות.
יש גורסים שגם יוסף חלם את אותו החלום, ומסבירים זאת בפסוק "ופרעה חולם" זאת אומרת שאדם נוסף חלם את אותו החלום, והראיה לכך שהיה צריך לכתוב "ופרעה חלם" חלם לעצמו.
"והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו: והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור: ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות וייקץ פרעה"
אותו דבר חלם לגבי שבע שבלים, כפי שכתוב בהמשך הפרשה, ובסוף כתוב "ולא נודע כי באו אל קרבנה, בשני המקרים. פרעה הבין ששני החלומות הם חלום אחד, ורק את הפתרון לחלום הוא לא ידע. "ויהי בבוקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותו לפרעה" (מא'-ח'). מזה ניתן ללמוד שחלום שחולמים אותו בבוקר – מתקיים.
פרעה קרא לכל חכמיו וכל אחד מהם נתן פרשנות אחרת, המון פתרונות, ואף אחד מהם לא נכנס לאוזניו של פרעה, והתחיל להרוג אותם. וכשהתחיל להורגם – נזכר שר המשקים שהיה איתו נער עברי שפתר לו את חלומו, והזכיר אותו לפני פרעה.
מוריי ורבותיי, בואו ונראה עד כמה ארורים הרשעים, שאין טובה יוצא מהם, רק רע. שר המשקים נתן לפרעה לסבול ולא סיפר לו מיד על יוסף שהוא פותר חלומות, ואם הדבר היה תלוי בו, לא היה אומר לפרעה בכלל, אלא חשש שר המשקים שמא ימות פרעה מצער בגלל שלא מצליח לקבל פתרון מחכמיו לחלומותיו, וימלוך אחר תחתיו, ויש סיכוי שאותו זה שימלוך יוריד אותו מגדולתו ומתפקידו כשר המשקים ואז יפסיד מכך. ולכן סיפר למלך, וכשהזכיר את יוסף – הזכירו מתוך השפלה רבה, שהוא נער שוטה ואינו ראוי לגדולה, והוא עברי, שהיו העברים מתועבים בעיני מצרים, ואינו יודע לדבר כלשוננו, ובנוסף, הוא גם עבד.
ולאחר כל זאת – פרעה לא התייחס לדבריו, וציווה להביא את יוסף לפניו. וכשהובא יוסף לפני פרעה וסיפר לו את החלום, ניסה פרעה לבדוק את יוסף ושינה את סדר החלום מספר פעמים, ובכל פעם יוסף היה מתקן אותו, ואומר לו, לא כך חלמת. ופרעה היה מתפלא מהיכן יוסף יודע את החלום כסדרו, כאילו הוא חלם אותו.
וארוכה היריעה לספר את כל הסיפור, ובסוף נכתב "אין נבון וחכם כמוך."
בפרשה זו מצאתי לנכון לחדד את דבריו של שר המשקים והפרשנות שלו, כולל הסיבות שאילצו אותו להזכיר את יוסף הצדיק לפני המלך כסיבות אינטרסנטיות טהורות, ולצערי לא חסרות דוגמאות רבות לכך בימינו היום.
יהי רצון שנתעלה על עצמנו, שכל אחד ואחד יפרגן, יעזור, למשפחתו הקרובה, חבריו, מכריו. מתוך רצון אמתי וכנה, ולא מהסיבות שהזכרתי לעיל. נרבה באהבת חינם, והקב"ה יחיש משיח צדקנו בקרוב ויגאלנו גאולה אמתית.

שבת שלום ומבורך