משפחת רפאל – מחר בכיכר החטופים ביבנה

הפצע הפתוח הגדול ביותר הוא גורלם של החטופים שעדיין מוחזקים בעזה. נשים, גברים, ילדים וקשישים נגררו באותו יום נורא מעבר לגבול, ומאז חלקם עדין נותרו בגיהינום בעזה וחייהם נמצאים בסכנת מוות כל דקה. הזעקה להשבתם חייבת להישמע בכל במה, בארץ ובעולם.

המאבק להשבת החטופים אינו רק חובה מוסרית של המדינה כלפי אזרחיה, אלא גם מבחן אנושי בסיסי של חברה מתוקנת, מוסרית וצוו פדיון שבויים ביהדות שנאמר ונכתב עליו שהוא חובה מעל הכל, לפני הכל ובכל מחיר.

ה־7 באוקטובר שינה את ישראל לעד. מאות אלפי משפחות נעקרו מבתיהם, בני משפחה נרצחו, נהרגו, נפצעו בישובים רבים ובאירוע אחד של מסיבת חופש ואהבה נרצחו מאות ו 44 נחטפו.
שרון (ראפי) רפאל, צעירה יבנאית שנסעה לחגוג עם בן זוגה שחר וחברים, נקלעה למתקפה המפלצתית, רצחנית ובמנוסתם בן זוגה, שחר מנצור נורה וכשהיא וחברתה עדיין ניסו להינצל, התקשרה לאחיה אלי, שמיד נכנס לרכב לנסוע להציל את אחותו הקטנה. כק"מ לפני שהגיע אליה נורה ונרצח על ידי המחבלים. ביום אחד נרצחו אח ואחות ממשפחת (ראפי) רפאל, משפחה יבנאית שמאז מנסה ללמוד איך ממשיכים.

אנחנו כקהילה נזכיר ונזכור את הצעירים וצעירות היפים שביקשו להנות במסיבה של חופש ואהבה ונרצחו. ומתוך הכאב, עלינו להמשיך לזעוק ולהיאבק להשבת כל החטופים, להמשיך להרעיד כל לב כי כל דקה יכולה להביא למותם של החיים עדין בגיהינום ולהעלמות החללים. הצטרפו אלינו בשישי לקבלת שבת לחבק את מתוקה, אמא של שרון ואלי, לאחותם ליבנת ושאר בני המשפחה".

צילום: באדיבות המשפחה