משכמו ומעלה: יוסף איאש הובא למנוחת עולם

יוסף איאש זל בצעירותו ובבגרותו

יוסף איאש ורעייתו מסודי ז "ל היו הפנים היפים של יבנה. השניים נהגו לקיים ברי מצווה לתלמידים שידם אינה משגת עוד לפני שבארץ ידעו מה היא עמותה.
ילדי בני עקיבא נשאו אותו על כפיים בשל הרתמותו ופועלו להקמת סניף בני עקיבא הראשון בעיר. הוא נישא על כפיים בחגיגות שמחת התורה.

במסגרת עבודתו כאב הבית  בבית הספר אביר יעקב איתר ילדים בעלי יכולות מרשימות והעניק להם מלגות לימודים, שהשיג עבורם ממקורות שונים ובאמצעות הקשרים שפיתח עם השנים במסגרות התנדבותיות השונות בהם לקח חלק.

איש משפחה חם ואוהב

עם עלייתם לארץ היו נוהגים לנסוע, בכל יום חמישי, לנמל חיפה, לאתר משפחות שזקוקות לעזרה בקליטתם בארץ והיו מארחים אותם בביתם.

יוסף איאש כיהן שנים רבות, בהתנדבות, כמזכיר הפועל המזרחי והיה מארגן פעילויות ושיעורי תורה לקשישים עוד לפני שהיה כאן מועדון קשישים.

נדמה שעמודי התווך של העיר שלנו מושתתים על אנשים בדמותו של האיש היקר הזה.

יוסף ומסודי איאש ז"ל הותירו אחריהם שבט מפואר שינק את ערכיהם ונשען על היסודות האיתנים שהורישו. יהי זכרו ברוך.

איאש כפעיל ציבורי מוכר ומוערך

דנה איאש כתבה לסבא שלה יוסף איאש ז"ל: "סבא צדיק שלי, מלך שלי. איך נפרדים ממך לתמיד? איך מעכלים את ההרגשה הזו בפעם השנייה?! צדיק שלי, זה שבעיניו הדבר החשוב ביותר שיש לאדם הוא האנושיות שבתוכו, החמלה והאהבה לאחר. אתה נמצא בכל פעימה של לבי, בכל נשימה ובכל מחשבה. אני מודה לבורא עולם שלא סבלת ואני מאושרת בשבילך שאתה שוב עם סבתא, המלכה שלי, המלכה שלך. אני יודעת שהיא אולי כעסה קצת שאתה לא מגולח, אבל היא הייתה מאושרת שהגעת, עכשיו אתם שוב כוח. תשמרו עלינו מלמעלה, תהיו מליצי יושר עבורי, עבור השבט שכל כולו שלכם ובזכותכם. זכינו בכם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אוהבת כל כך ומתגעגעת."

נישא על כפיים בשמחת תורה, על-ידי חניכי בני עקיבא

נכדו יוסף הספיד את סבא יוסף: "סבא לוחם שלי, לרגע אחד קטן כמעט חשבתי שלא תהיה איתי יותר, ואז קיבלתי את המתנה הכי עוצמתית ומיוחדת שקיבלתי כל החיים שלי! קיבלתי – ממך- אותך! אותך בצורת תכשיט שלא עזב אותך עשרות שנים! עם המורשת שלך, עם כל ההילה והכבוד שלך, עם העוצמות הבלתי נתפסות שלך, עם ראשי התיבות של השם העוצמתי שלך וכל מה שעוטף אותו! קיבלתי את הזכות להמשיך להנציח אותך בכבוד ולהמשיך את הדרך שהנחלת לי! ועכשיו, כשאתה מחבק לי את האצבע חזק בלי להרפות, שום דבר לא יכול לעצור אותי. יוסף איאש הגדול אני אוהב אותך! מיוסף איאש הקטן."

יוסף עם רעייתו מסודי ז"ל

נכדו ניר איאש הספידו: "סבא שלי (אבאל'ה), יוסף איאש נפטר היום בגיל 90 ומשהו (ככה זה אצל המרוקאים… הגיל לא ברור עד הסוף) בשיבה טובה. אתמול כשבאנו להיפרד ממנו בבית החולים נכנסנו בזה אחר זה כל הנכדים לבית משפחת איאש, כדי לומר לו כל אחד שעל לבו, ואני לא הפסקתי לומר לו 'תודה'!

תודה על הזכות להיות הנכד שלך, תודה על אינספור רגעים ושמחות, תודה על החגים, תודה על ערכים, תודה על דרך ארץ, תודה על המסורת, תודה על המשפחה, תודה על הנתינה, תודה, תודה ושוב פעם תודה!
הקמת משפחה (יותר נכון שבט) לתפארת, עם שורשים חזקים, שנשענים על אהבה וכבוד הדדי, שמך הלך לפניך תמיד!
תשמור עלינו, תנוח בשלום ותמסור ד"ש ונשיקה לסבתא. ת.נ.צ.ב.ה."

אופיר אדרי, נכדו של יוסף איאש, ספד לו כך: