מפת החינוך לשנת תשע"ה: יבנה מעל הממוצע

במדד הארצי יבנה טיפסה למקום החמישי(!) עם ממוצע בגרויות של 91% אותו היא חולקת עם מועצה אזורית ערבה תיכונה ורג'ר

מהיום נתוני הרשויות המקומיות יכללו הישגים ערכיים ולימודיים

אז כך נראית יבנה על מפת החינוך לשנת תשע"ה (השנה החולפת): כאמור, במדד הארצי יבנה טיפסה למקום החמישי!!! עם ממוצע בגרויות של 91% אותו היא חולקת עם מועצה אזורית ערבה תיכונה ורג'ר. בראש הטבלה מובילים בית-ג'ן עם 99% הצלחה. אחריה ברשימה: כאוכב אבו אל-היג'א עם 98%, קריית-עקרון עם 96%, גבעת-שמואל וקדומים עם 93%, מועצה אזורית לב-השרון עם 92%.

אנו יכולים לראות ירידה במספר תעודות-הבגרות הכוללות 5 יח' אנגלית, 41% בשנת תשע"ד ורק 33% בשנת תשע"ה, אך עדיין מעל הממוצע הארצי, העומד על 32%. במתמטיקה, התלמידים היבנאים צריכים להשתפר, כאשר רק 9% מהתלמידים ניגשו ל-5 יח' – נתון מתחת לממוצע הארצי.

ועוד נתונים מעניינים על יבנה: 48% מהמורים ביבנה הינם בעלי תואר שני.

לפי נתונים של שנת תשע"ה: ביבנה מתגוררים 44 אלף תושבים, מתוכם 3,020 תלמידים, כאשר 2,628 מתוכם לומדים בבתי-הספר בעיר. כ-80 אחוז מהתלמידים בבתי-הספר בעיר לומדים בחינוך הממלכתי, בעוד כ-20% בממלכתי-דתי או חרדי.

מהנתונים אשר מספק משרד החינוך היום ניתן ללמוד שיבנה מעל הממוצע הארצי כמעט בכל הקטגוריות שנבחנו, וביניהם מעורבות במקרי אלימות, אחוז הנושרים מבתי-ספר, זכאות לבגרות מצטיינת (8%), זכאות לבגרות מלאה (91%) ועוד.

עוד נתון מעניין הינו אחוז תלמידי י"ב המאובחנים עם לקויות למידה, העומד על כ-46% מהתלמידים.

מהיום נתוני הרשויות המקומיות יכללו הישגים ערכיים ולימודיים

v    התמונה החינוכית מתייחסת לבתי-הספר התיכוניים ומציגה מבט רחב ומקיף על העשייה החינוכית המשלבת בין ערכים, תרומה לקהילה והישגים לימודיים. ב-1.8.16 משרד החינוך פרסם את התמונה החינוכית ברמה הארצית. היום, ב', מפורסמים נתוני התמונה החינוכית ברמה היישובית.
v    לראשונה, הישגי בתי-הספר משקפים גם מעורבות חברתית, נשירה ממוסדות חינוך, שמירה על טוהר בחינות, קירבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים ועוד.
v    בעבר המדידה התייחסה לשיעור הזכאות לבגרות בלבד, דבר אשר יצר רושם מוטעה שהזכאות לבגרות היא חזות הכל – בעוד שעשייה חינוכית, ערכית ומשמעותית חשובה לא פחות.
v    התמונה החינוכית משלימה את רפורמת ה'למידה המשמעותית', שבמסגרתה הורחבו ומוסדו בתוך בתי-הספר פעילויות חינוכיות ערכיות ושיטות הערכה ולמידה מגוונות, אשר מהוות חלק בלתי נפרד מתעודת הבגרות של התלמיד.
v    'התמונה החינוכית' מהווה כלי עבודה בידי הרשות המקומית, מנהל בית הספר וצוותו, שתפרוס בפניהם תמונה רחבה של העשייה הבית ספרית, ותאפשר להם לקבוע יעדים לחיזוק, לשינוי ולשיפור.
v    לראשונה, יקבלו הרשויות המקומיות מידע במדדים שונים על נתוני התלמידים הגרים ביישוב במקביל לנתוני התלמידים הלומדים ביישוב. התמונה החינוכית גובשה בשיתוף עם השותפים לעשייה החינוכית – רשויות, מנהלים, מורים והורים.

שר החינוך נפתלי בנט: "בתי-הספר הם לא מכונות של ציונים אלא חממות של ערכים. בית ספר שבודק את התלמידים רק לפי הציון – לא מעניק חינוך, אלא נותן מסר שלילי לתלמידים. הבטחתי למורים שפגשתי בשטח והיום אני מקיים – נמדוד בתי ספר לפי מדדי איכות, ערכים ומניעת נשירה לצד מדידת זכאות. אני מאמין ששינוי שיטת המדידה תביא לשינוי משמעותי במערכת החינוך. מדידה לא סותרת ערכים. היא כלי לצמיחה ולשיפור. השאלה האמתית היא מה מודדים. אם מודדים רק הצלחות וזכאות – מפספסים את הערכים, את ההתעקשות על כל תלמיד, את החינוך לעזרה לזולת, ואת זה אנחנו משנים היום."

התמונה החינוכית משקפת בצורה הולמת יותר את מגוון העשייה החינוכית בבתי-הספר העל יסודיים – הישגים ערכיים, קהילתיים וחברתיים לצד הישגים לימודיים. כעת, עם פרסום התמונה החינוכית של הרשויות המקומיות, הישגי בתי הספר ברשויות אלו משקפים לראשונה גם את שיעור המעורבות החברתית, שמירה על טוהר הבחינות, שיעור הנשירה ממוסדות החינוך, שיעור הקרבה והאכפתיות בין מורים ותלמידים ועוד. דוחות התמונה החינוכית הופצו לרשויות המקומיות כבר לפני שבוע, בתום כינוס משותף של משרד החינוך, השלטון המקומי ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך. הרשויות המקומיות למדו את נתוני התמונה הרשותית וזאת כחלק מההיערכות לפתיחת שנה.

בעבר המדידה התייחסה לשיעור הזכאות לבגרות בלבד, דבר אשר יצר רושם מוטעה שהזכאות לבגרות היא חזות הכל – בעוד שעשייה חינוכית, ערכית ומשמעותית חשובה לא פחות. לאורך שנים רבות קידמו בתי הספר ערכים חינוכיים, קהילתיים וחברתיים אשר לא קיבלו ביטוי ראוי בפני הציבור, מאחר שעד היום בתי הספר נמדדו על פי שיעור הזכאות לבגרות בלבד. כמו כן, במסגרת רפורמת ה"למידה המשמעותית" הורחבו ומוסדו בתוך בתי הספר פעילויות חינוכיות ערכיות ושיטות הערכה ולמידה מגוונות, אשר מהוות כיום חלק בלתי נפרד מתעודת הבגרות של התלמיד.

התמונה החינוכית כוללת ארבעה אשכולות: ערכים ואקלים חינוכי, נשירה והתמדה, הצוות החינוכי ולמידה והישגים (ראה פירוט בנספח). בכל אשכול למידה מוצגים הערכים הרלוונטיים לאשכול בראייה רב שנתית (למעט היגדים שהמדידה שלהם החלה בתשע"ה).

התמונה החינוכית מאפשרת שקיפות מלאה של תוצאות המערכת – ברמה הארצית (פורסם לפני כשבועיים), וכן ברמה הרשותית (מפורסם היום).

"התמונה החינוכית" היא כלי עבודה בידי הרשות המקומית, מנהל בית-הספר וצוותו, שכן היא תפרוש בפניהם תמונה רחבה של העשייה הבית-ספרית, ותאפשר להם לקבוע יעדים לחיזוק, לשינוי ולשיפור.

תמונות באדיבות עיריית יבנה
 

מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן: "מערכת החינוך יוצאת לדרך חדשה. דרך שתעצב שפה ושיח חינוכי אחר ושונה. דרך שתשקף את מגוון העשייה של המנהלים, המורים והתלמידים במוסדות החינוך ותביא לידי ביטוי את היכולות הרב גוניות של כל אחד ואחד. מהיום, מערכת החינוך תציג תמונה חינוכית שמעלה על נס את העשייה הערכית אשר כוללת, בין היתר, מעורבות חברתית, קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים, התמדה ונשירה. אלה יעמדו לצד העשייה הלימודית, שאף היא תכלול היבטים חדשים. לא רק הישגים לימודיים אלא גם סקרנות, מסוגלות ועניין בלמידה. כל אלה יחד יציגו תמונה אחת, מונגשת, שקופה ודינאמית. התמונה החינוכית גובשה בשיתוף עם השותפים לעשייה החינוכית – רשויות, מנהלים, מורים והורים. לשותפות הזו ערך עליון והיא מהווה רק חלק ממערך שלם של שותפויות שהמשרד מנהיג וימשיך להנהיג בשנים הבאות".

יודגש כי המשרד מעודד שקיפות של העשייה החינוכית אך מתנגד מכל וכל ל"טבלאות ליגה" ולדירוג בתי הספר. כיוון שכך, המדדים לא משוקללים לציון אחד, אלא כל מדד עומד בפני עצמו, הן ברמה הארצית והן ברמה הרשותית והבית ספרית.
כדי למנוע תחרות לא הוגנת בין מוסדות החינוך, התמונה מציגה את הישגי המוסד החינוכי לאורך השנים, ביחס לממוצע הארצי וביחס לבתי הספר הדומים לו – מבחינת גודל ומדד הטיפוח (לדוגמה: לא ניתן יהיה להשוות בין בית ספר במדד טיפוח נמוך לבין בית ספר במדד טיפוח גבוה). בעבר כלל בתי הספר התיכוניים נמדדו באותו האופן, דבר אשר פגע במוסדות מרקע חברתי – כלכלי נמוך.

התמונה החינוכית גובשה בתום הליך היוועצות שכלל את כלל העוסקים במלאכת החינוך, בהם: מנהלים, מורים, מפקחים, הורים, תלמידים, נציגי הרשויות המקומיות, אנשי אקדמיה ועוד.