מנהלת בית הספר מבכה על אובדנו של תלמיד
מנהלת בית הספר לאומניות מבכה על אובדן איתם תמיר, תמיד בית הספר
רונית הראל, מנהלת בית הספר לאומנויות: "זהו יום קשה לבית הספר שלנו. איבדו תלמיד וקשה לדבר עליו בלשון עבר. מדובר בילד נעים הליכות, מנומס ואהוב מאד על הצוות והתלמידים. ילד מקסים שקשה לי מאד שלא נפגוש אותו בין כתלי בית הספר. זהו אירוע קשה מנשוא, אנחנו עסוקים בהתמודדות וליווי של התלמידים יחד עם ההורים ועוזרים להם להתמודד עם הידיעה הקשה והנוראית. צוותים טיפוליים מקצועיים מסייעים ומלווים אותנו בהתמודדות".
מה חדש?

הנהגת ההורים העירונית: "הורים יקרים, בשעות אלו מופצות הודעות רבות 'מבוססות', 'ממקורות מהימנים' ואסמכתאות נוספות. הילד איתם תמיר ז"ל, נודע כילד אהוב, שנון, חכם, מוקף חברים ואהבה. רוב השמועות כבר נמצאו כמופרכות וחסרות ביסוס. יחד איתן, הופצו ידיעות על מעורבות, לכאורה, של ילדים נוספים. מדובר בדיני נפשות!!! הפצת כל מידע שכזה, עלול להיות שרשרת אסונות שלא נצא ממנה. קיבלתם הודעה עם 'מידע'? אל תעבירו אותה הלאה! קיבלתם סרטון? תמחקו אותו. אל תצפו ואל תעבירו רק לחבר אחד.. שרק יעביר לחבר אחר.. שרק ורק. תעצרו את זה, שיבנה לא תדע עוד צער. כבדו את זכרו, כבדו את תלמידי ביה"ס האחרים, כבדו את משפחתו, אל תתעסקו בשמועות. התפללו לזכרו יחד עם כולנו. תודה."
גיא יארניצקי, יו"ר ההנהגה המוסדית העירונית לשעבר, כתב: "אסון גדול קרה לנו כאן ביבנה אתמול. ענן כבד של אבל מכסה את העיר על כל תושביה, מטף ועד קשיש. לא נותרה בעיר עין יבשה. משפחה אחת מרוסקת שאתמול נקטפה משגרת חייה ונכנסה בעל כורחה למערבולת של אימה, תפילות, תקוות ודמעות. משפחה שהבוקר נצרבה בנורא מכל. אין נחמה. הצורך לנסות להבין, לגרד כל שביב מידע, לאתר אשמים, לשתף ולזעוק יכול להיות מובן. בואו נעצור."
"הילד הטהור הזה שלא יגש לבחינת המיצ"ב, לא ישתתף במסיבת הסיום של ביה"ס לאומנויות, לא יחגוג בר מצווה, לא יתמודד עם גיל ההתבגרות, בגרויות, צבא וכל מה שהחיים האלה יכלו לתת לו – טרם הובא למנוחת עולמים. בואו נתאפק. יהיה זמן להכל. בואו נעטוף כל אחד כיכולתו. נעטוף את המשפחה האבלה בשעתה הקשה מכל, נעטוף את קהילת בתי הספר והגנים של ילדינו, נחבק את הילדים שלנו בחוזקה ונודה על כל שניה במחיצתם. ננסה להבין מה עובר על ילדינו, למה הם נחשפו וכיצד ניתן להקל עליהם. נתכנס, כל אחד עם עצמו. נכאב. בואו נכבד את המשפחה. בואו נכבד את עצמנו. נשמור ונסייע למי שכאן וכל העתיד עוד לפניו. נצרוב בליבנו את זה שנגדע. תהה נשמתו צרורה בצרור החיים."