מי מפחד מראש עיר דתי?

וכך אכן היה, הנה, לשיפוטכם:

מאיר, כיצד תיישב את העובדה שהעיר הינה חילונית, עם אמונותיך, השקפותיך, ובמיוחד המחויבות כלפי דתיים ומסורתיים שיעניקו לך את קולם? כיצד אתה רואה את הסטטוס-קוו בעיר?

"כיליד העיר יבנה, גדלתי וחונכתי לשמור על טוהר המידות, הכבוד ההדדי וקירוב הלבבות. בעיר מעורבת כמו שלנו, בה גרים זה לצד זה – ללא הפרדה סביבתית או בידול כלשהו – דתיים וחילונים, אוכלוסיות חזקות יותר וחזקות פחות, וקיבוץ גליות של תושבים, הערך הכי חשוב הוא שיתוף הפעולה, ההידברות בינינו, האוזן הקשבת. רק ביחד, מאוחדים, חזקים, עם הפנים קדימה – נוכל לבנות כאן עתיד טוב יותר לילדינו – ולא פחות חשוב: גם להשאירם בעיר. נעשה זאת על-ידי צמצום הפערים, הקמת דיור לזוגות הצעירים ביבנה, פיתוח התשתיות, הגדלת אזורי התעסוקה, שילוב מפעלים חדשניים, הקמת פרקים ירוקים ושמירה על הקיים – סביבתית וחברתית."

כן, אבל אתה בוודאי מבין שיש תושבים שאולי חושבים שאתה הולך, בשלב כלשהו, לסגור את העיר ולהוריד לטמיון את כל ההישגים של האוכלוסייה החילונית עד כה.

"התשובה היא: לא. אני מחוייב לשמור על סטטוס-קוו קיים בין דתיים לחילוניים, ולאפשר לכל מגזר להתנהל על-פי דתו ואמונתו. אני מתחייב כאן, בצורה שלא תשתמע לשני פנים, שלא אתן לקיצוניים, משני המגזרים, לשנות את אופייה המיוחד של העיר."

אבל אתה הרי שומר-שבת, איך תוכל להשלים עם מצב בו יהיו בעיר עסקים שיפעלו בשבת?

"כמו שהצהרתי קודם – הסטטוס-קוו יישמר, ואין לי שום כוונה לשנות את הצביון הנהדר של העיר, והכי חשוב מבחינתי, למנוע מחלוקות בין התושבים ולאפשר את החיים כסדרם. אנחנו מחוייבים לשמור את האיזון. יש דתיים, יש חילוניים, אין כאן שאלה של רוב והשפעה, בעיר מעורבת – צריך להתחשב בשני המגזרים. הדתיים יחיו באמונתם, וכל מי שירצה לבלות ולקנות – צריך שיעמדו לו הדרכים והאמצעים לתת מענה לצרכיו. אני בנאדם מאמין, אבל אני גם ליברלי, לא קיצוני, אין אפשרות להיות קיצוני בחברה הטרוגנית. הדמוקרטיה שומרת על האיזון, הסטטוס-קוו צריך להישמר, ואין לי כל כוונה לסגור עסקים, או לחבל באפשרויות הבילוי והקנייה של התושבים החילוניים. מעדיף לשמור אותם כאן, אצלנו בעיר, ולא שייצאו לערים אחרות כדי לצרוך ולבלות."

אז יבנה לא תלך בדרכה של רחובות – אם אתה ראש-עיר, אתה כמו רחמים מלול ברחובות, לא?!

"אז תראה איזו דוגמא מצויינת נתת: ברחובות יש ראש-עיר חרדי – לא דתי-מסורתי – והנה העיר חילונית ברובה, והוא מועמד יחיד, ואין לו מתחרים. הרי אם החילוניים היו מזהים שמלול כופה על רחובות אורח-חיים חרדי, בהתאם להשקפת העולם שממנה מגיע וצמח ראש העיר – נראה לך שהיו שותקים? משלימים עם המצב? לא היו יוצאים למאבק? עובדה שהעיר מתנהלת על מי מנוחות – הדתיים חיים את חייהם, וכך גם החילוניים. אין מלחמות רחוב, אין בלאגן, העיר מתוקתקת. לא מבין למה צריך כל הזמן לנסות ולהקצין מצבים נינוחים. כל אדם יחיה באמונותו הוא, וביבנה כשאהיה ראש העיר – לא נגיע למאבקים כמו שראינו באשדוד."

האם אתה יכול להתחייב שלא תחבור לגורמים דתיים קיצוניים שיכפו עליך התנהלות כזו?

"אני לא בנאדם לחיץ, אני מגיע ממערכת צבאית, השיקולים שאני מבצע הם ענייניים, לא מתבצעים תחת לחצים. לגבי חרדים או קיצוניים – הסיכוי שישפיעו עליי קלוש עד לא קיים. אני בא משכונה דתית, מכיר את ההוויי ואת הצרכים ואיך לטפל באוכלוסייה הנהדרת הזו, אני מבין אותם ומתחשב ומסייע לתת להם את כל צורכיהם. ובמקביל, צריך להבין שיש אוכלוסייה נוספת, ולתת גם לה אפשרות להתמודד מול הגדרות הצרכים שלה."

אז איפה עובר הגבול שלך? מה כן עובר, ומה לא? לא רק עסקים – מה לגבי תחבורה בשבת? יש מצב שתאשר סגירת מתחמים בקרבת בתי-כנסת, למשל? אולפנות?

"השאלה מורכבת. אני מאוד שואף לשוויון בין האוכלוסיות. לא אסגור כלום בעיר. אי-אפשר לסגור אנשים. ועדיין צריך שיישמר הסטטוס-קוו גם במקומות שהם בעלי איפיון דתי, צריך לשמור ולכבד. באשר להסעות, שאטלים לנוער ובכלל בשבתות: כרגע מתנהל בעניין תהליך של חקיקה בכנסת. אנחנו שומרי-חוק, ניתן למחוקקים לבצע את ההסכמים שהם מגיעים אליהם בהידברות מסודרת. אני לא אסטה מהחוק. לא נפגע באף אוכלוסייה המבקשת להשביע את צרכיה ולממש את זכויותיה. הנושא מאוד רגיש לשני הכיוונים, וביבנה צריכים להגיע למצב שמבינים האחד את השני ומכבדים את הצרכים האחד של השני. צריך לטפח ולסייע לשתי האוכלוסיות – אנחנו עם אחד, והנושאים הללו יגיעו לפתרונות הרבה יותר מהר ממה שאנשים חושבים."

ואיך תתמודד עם מי שישים לך מראה מול הפנים, יצביע על הכיפה שלראשך, ויאמר שאתה פוגע בערכי היהדות? ברור הרי שיש לך בסיס מצביעים רחב מקרב הקהילה הדתית-מסורתית, מה תשיב להם? ואם נניח שכוחן של הרשימות הדתיות-מסורתיות מתחזק בבחירות הקרובות, עד שהן הופכות כוח משמעותי בהרכבת המועצה הבאה, אולי אפילו הופכות לשון-מאזניים, והן מפצירות בך להצטרף עם מנדט-שניים-שלושה – כמה שתצליח להכניס, כן ירבו – מה אתה עושה? הרי זהו מקומך הטבעי, לא?

"השאלה מביכה – מה זאת אומרת אדם עם כיפה? מה זה אומר? האם זה משנה אותי? את האופי? את ההתנהלות? בכל מקום יש אנשים עם כיפה, יש פרופסורים חובשי-כיפה, בדיוק כשם שיש פרופסורים חילוניים. הכיפה לא משנה אותי, את הדמות העקבית והדומיננטית שבתוכה. להיפך, אני מתכוון להכניס את האנשים לחדר כדי להביא להידברות ולפתרונות, לתת לכולם את הצרכים שלהם. אני לא אושפע, אני לא לחיץ, אני מקשיב, שומע דעות, ואוהב לשמוע ולחבר בין אנשים – לא להפריד."

אם תעלה לפתע הצעה לסדר, בישיבת המועצה, לשוב ולסגור את בתי העסק הפועלים ב'רוגובין' – כיצד תצביע? זה תלוי במקום בו תשב – קואליציה או אופוזיציה?

"אני לא רוצה שאנשים ייצאו מהעיר. חד-משמעי. נכון שיבנה לא תוססת, והאורות כבים בשעות מוקדמות יחסית – ואני בפירוש מלין על כך. אני, מבחינתי, אפילו מציע משהו יותר קיצוני: ביציאה בכביש 4 לכיוון מערב אפשר, וצריך, לפתוח שם מתחם ענק, מקביל ל'ביל"ו סנטר' – מרכז בילוי וקניון שיפעל, לטעמי, בכל שעות היום ובכל ימות השבוע, וייתן לתושבים אפשרות לצאת ולבלות כאוות נפשם, מבלי שהדבר יבוא על חשבון ציבור אחר, או יפריע לו."