מי הרג את בובי?

ממשיך עופר ומתאר: "עוד אנחנו מטיילים על השביל, לפתע מגיח מולנו רוכב אופניים חשמליים, במהירות טיל, ישירות לכיוון ההליכה שלנו בקו ישר לעבר אשתי.
הכל קרה בשבריר השנייה, הוא קלט את זה, אנו קלטנו את זה, ומתברר שגם הכלב קלט את זה. הכלב ניסה להימלט לגינת הירק, אשתי שיחררה את הרצועה שהיא אחזה שחס וחלילה רוכב האופניים לא יגרור את הכלב. אבל מה שקרה בפועל זה שרוכב האופנים נגח עם הגלגלים הגדולים שלו בכלב הקטן והחמוד והעיף אותו לכל הרוחות.
הכלב צרח, ואשתי רצה והרימה אותו, הוא איבד הכרה והפסיק לנשום, באותו הרגע היא נכנסה לפאניקה אדירה וצרחה "הרגת לי את הכלב", מאותו רגע, היא לא נרגעה, בכי, רעידות בכל הגוף והיסטריה."

"עד עכשיו הצרחה של הכלב לא עוזבת אותי. לקחתי את הכלב ועשיתי לו עיסוי והוא חזר לנשום, אבל לזמן קצר ביותר."

בקרבת מקום הייתה קבוצה של צעירים, שבהתחלה לא הבינו מה קורה, אבל ברגע שהם הבינו, חלק מהם ניסה לעזור. החלו להתקשר לווטרינרים ואפילו אחד מהם לקח את עופר והכלב בובי, ברכבו, לאחד הווטרינרים שביבנה, שלא היה בבית.

לא היה מנוס, להגיע הביתה ולנסוע לבית החולים לבעלי חיים ברחובות, לנסות להציל את החיים של הכלב.

"כל מה שהיה חשוב לי זה להציל את הנשמה הטהורה, לא חשבו על לקיחת הפרטים של הדורס."

הנער לא השאיר פרטים, ומשפחת לקסמן מנסה לאתר אותו. "הוא צריך לקחת אחריות על מעשיו. הפעם הוא כמעט הרג את אשתי, אבל כן הצליח להרוג לי את הכלב שלי." טוען עופר.

"בתקופה האחרונה קורה כאן בעיר משהו לא טוב. אנו שומעים יותר ויותר מקרים של דריסות, השתוללויות ואי כיבוד החוק. איפה מוקדי הבקרה והאכיפה של העיר לכל הרוחות? הרי כל העיר מרושתת במצלמות שמחוברות, בזמן אמת למוקד.
הרי במוקד רואים, בזמן אמת את המתרחש. תגובה בזמן אמת הייתה יכולה למנוע זאת. אבל כנראה שבשעה 22:00 זה כבר מאוחר למוקד 106 של העיר. אני גר בעיר יבנה משנת 1991, ומה שקורה בעיר במספר השנים האחרונות זה מצב בלתי נסבל עם האופניים, קורקינטים והטרקטורונים."

"חשבנו שיגיע שינוי! אנו דורשים שינוי! אני מתוסכל, אני מאוכזב, אני עצבני!" מסכם עופר לקסמן.

עופר אף כתב מכתב לראש העיר, רועי גבאי, בזו הלשון:
"מר ראש העיר,
אני מניח שאם היה מדובר בחיי אדם שנלקחו – כנראה שכבר הייתי מקבל התייחסות (כולי תקווה).
אתמול האירוע התרחש בשעה לא הכי מאוחרת.
כתושב העיר, אני מצפה מהעירייה, ובמיוחד מהמוקד, לבצע את המשימות שלשם כך הוקם.
אני רוצה להבין מדוע עד עכשיו, שזה כבר מספר שעות לבקשתי, טרם קיבלתי התייחסות, קרי לקבל את התמונה/סרטון של העבריין?
כפי שציינתי, באותה המידה הוא יכל לדרוס את אשתי. אבל תאמין לי שאם זה היה קורה… כנראה שהסיפור שהיה מגיע לעיתונות היה אחר, כי לא בטוח שאני הייתי מצליח לעצור את עצמי.
אני תושב העיר משנת 1991.
מה שקורה בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, זה הזוי בכל הקשור לאכיפה בעיר.
ינער כזה, חסר אחריות, צריך להיות מטופל בכל חומרת הדין.
אני דורש לקבל תשובות עוד היום!"

כנסו לפוסט שכתבה ספיר, בתם של אתי ועופר לקסמן>> כאן

לציין שעופר, לדבריו, כבר קיבל שיחת טלפון ממוקד העירייה בה נטען כי בדיוק בשעה המדוברת (בה נדרס בובי) קו שלם של המצלמות "לא עבד": "דבר שלא מקובל," טוען עופר לקסמן ומסכם: "אפילו טרם קיבלתי התייחסות מסודרת בנושא. התנהלות העירייה בזויה בעיניי ואני לא עומד לשתוק!"

מעיריית יבנה נמסר כי "ראשית אנו משתתפים בצער המשפחה על אובדן כלבם האהוב. כפי שמתואר בכתבה, מדובר בחוויה קשה ביותר ובאירוע חמור לאור העובדה שנהרג בעל חיים חסר ישע. עם קבלת הפנייה במרכז השליטה העירוני נעשו ניסיונות לסייע לתושב, ומנהל מרכז השליטה אף עמד בקשר ישיר ואישי עם התושב. עפ"י המידע שברשותנו תלונה הוגשה במשטרה, והעירייה תעשה כל שביכולתה לסייע לברר את נסיבות המקרה. חשוב לציין כי הרכיבה המסוכנת על אופניים חשמליים בניגוד לכללים הפכה ל'מכת מדינה', העירייה פועלת בהתאם לחוק ובתיאום המשטרה למזעור התופעה לרבות אכיפה והסברה".

אתי, עופר ובובי. ברגעים יפים יותר