מחקר: יותר תאונות ומצבים מסכנים בחג העצמאות
מחקר שנערך על בסיס עיבוד נתוני סקר מיוחד שבוצע בקרב 700 נשאלים בוגרים מעל גיל 18 מכל רחבי הארץ, על-פי חלוקה למחוזות, מעלה כי לקראת חג הפסח ויום העצמאות נצפה סיכוי גבוה יותר ב-8.8% למצבי-סיכון ותאונות, מאשר בתקופות אחרות (רגילות, שאינן חג) בשנה
המחקר, שנערך על-ידי משרד עו"ד ענת קאופמן, מציין כי הצפיפות, שעות החופש וגם צריכת האלכוהול המוגברת בימי חג וחופשה, מגבירים את מצבי הסיכון.
באיזור השפלה (ראשון-לציון, נס-ציונה, גדרה, לוד, רמלה, באר-טוביה, יבנה וסביבה) ביקשו עורכי המחקר מהנשאלים לדווח מהן התאונות השכיחות יותר בתקופה זו. במקום הראשון דורגו התאונות בבית, המהוות כ-30% מהתאונות. במקום השני – 19% – מצב רפואי שהחמיר; במקום השלישי תאונה או פגיעה בזמן נופש (בארץ ובחו"ל) – כ-16%; תאונות-דרכים – כ-15%, ולאחריהם: הסתבכות רפואית בבית החולים או במיון – כ-9%, שכרות – כ-5%), ושריפות – כ-3%.
מה חדש?
"אין ספק שאין כמו החגים לאווירה, ובילוי משמח עם המשפחה והחברים", אומרת קאופמן, שמשרדה מתמחה בדיני נזיקין ובתאונות, "אבל דווקא בזמנים האלה חשוב להיות ערני. ובאשר לתאונות הקורות בחופשה בחו"ל – יש להביא בחשבון שאם בישראל כל דבר שיקרה לנו יטופל על-ידי ביטוח הבריאות שלנו, כמו קופת-חולים או ביטוח משלים, הרי שכל תאונה קטנה בחו"ל עשויה להיות עניין של אלפי דולרים ואפילו יותר, ממש בקלות. לכן, ביטוח נסיעות לחו"ל מותאם ונכון הוא חובה. בהקשר הזה צריך לציין כי מאז הרפורמה בביטוחי חו"ל, שווה וחשוב לעבור סעיף-סעיף ולראות מה מתאים למצב הבריאותי הספציפי של כל נוסע".

במקרה של תאונה או פגיעה, ממליצה עו"ד קאופמן לנקוט בפעולות הבאות: במצבים מסכני-חיים או תאונות, יש לצלם ולתעד כל דבר; חשוב להגיע לרופא ולספר לו מה קרה: למרות שמדובר בחג, ופחות נעים לעשות זאת בעיתוי של חופשה – חשוב לפגוש אותו פיזית; יש לדווח על האירועים בהקדם האפשרי, ובמידת הצורך, כמובן גם לערב את המשטרה.
עו"ד קאופמן מדגישה כי חשוב לעשות זאת בפציעות קשות וגם בפציעות קלות יותר, מתוך הבנה שיש פגיעות רבות שאת ההשלכות שלהן אנחנו חווים רק זמן-מה לאחר המקרה. הכלל תקף לגבי פגיעות פיזיות העלולות לצוץ פתאום, פגיעות נוירולוגיות – כמו כאבי- ראש או סחרחורות, ואפילו טראומות, דכאון, סיוטים ותופעות נפשיות אחרות. "לכן", היא מסכמת, "כדאי וחשוב לעקוב ולדווח גם בהמשך, אחרי התאונה, ולא להזניח כל כאב או תחושה לא-טובה שמתעוררת.