מחקר חדש בהובלת המרכז הרפואי קפלן ברחובות: רק אחת מכל חמש נשים מתמידה בבדיקות ממוגרפיה
מחקר ישראלי רחב היקף, שנערך בהובלת חוקרים מהמרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית ברחובות, בחן נתונים של כ־96 אלף נשים לאורך כ־15 שנה וחשף כי רק 18.3% מהנשים מתמידות בבדיקות ממוגרפיה לאורך זמן
עוד נמצא קשר בין התמדה נמוכה בבדיקות לבין שיעורי תמותה גבוהים יותר, אך החוקרים מדגישים כי אין בכך הוכחה לקשר סיבתי
מחקר ישראלי חדש בהובלת המרכז הרפואי קפלן ברחובות, מקבוצת כללית, מציג ממצאים מדאיגים בנוגע להתמדה של נשים בבדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Medical Screening, התבסס על נתוניהן של 95,603 נשים בגילי 75–45, המבוטחות בכללית, שנאספו בין השנים 2020–2006.
מטרת החוקרים הייתה לבחון לא רק אם נשים מבצעות בדיקות ממוגרפיה, אלא האם הן ממשיכות להיבדק באופן סדיר לאורך השנים, בהתאם להמלצות הרפואיות.
מה חדש?

יותר ממחצית מהנשים אינן מתמידות בבדיקות
ממצאי המחקר העלו כי רק 18.3% מהנשים התמידו באופן מלא בבדיקות לאורך תקופת המעקב. 28.2% הציגו התמדה בינונית, 26.9% התמדה נמוכה ו־26.6% התמדה ירודה.
כלומר, 53.5% מהנשים שנכללו במחקר השתייכו לקבוצות ההתמדה הנמוכה והירודה.
הנתונים בולטים במיוחד לנוכח העובדה ששיעור ההשתתפות הארצי בבדיקות ממוגרפיה בישראל עומד בשנים האחרונות על יותר מ־70%. החוקרים מסבירים כי בעוד הנתונים הארציים בוחנים ביצוע בדיקה בפרק זמן מסוים, המחקר הנוכחי בדק התמדה לאורך סבבי בדיקות חוזרים במשך שנים.
פער משמעותי בשיעורי התמותה
אחד הממצאים הבולטים במחקר היה ההבדל בשיעורי התמותה מכל סיבה בין קבוצות ההתמדה: בקרב נשים שהתמידו באופן מלא בבדיקות נרשם שיעור תמותה של 3.8%, לעומת 43.2% בקרב נשים בקבוצת ההתמדה הירודה – פער של יותר מפי 11.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן לקבוע שההתמדה בבדיקות היא שגרמה להבדל בשיעורי התמותה. בין הקבוצות נמצאו גם הבדלים בגיל, במצב הבריאותי ובהתנהגויות מניעה נוספות.
המחקר מצא גם כי התמדה גבוהה יותר הייתה קשורה לגיל צעיר יותר בתחילת המעקב ולמגורים באזור המרכז. בנוסף, מצבים רפואיים ובהם סוכרת, יתר לחץ דם, דיכאון, חרדה ודמנציה היו שכיחים יותר בקבוצות ההתמדה הנמוכות.
ד"ר הדס כדר ספרד מקפלן: "לא מספיק לבצע ממוגרפיה פעם אחת"
ד"ר הדס כדר ספרד, כירורגית שד בכירה במערך הכירורגי במרכז הרפואי קפלן, שהובילה את המחקר, מסבירה:
"המסר המרכזי שעולה מהמחקר הוא שלא מספיק שאישה תבצע ממוגרפיה פעם אחת. כדי שתוכנית לגילוי מוקדם תהיה אפקטיבית לאורך זמן, יש חשיבות להתמדה בבדיקות בהתאם להמלצות. הנתונים שלנו מאפשרים לזהות קבוצות שבהן ההתמדה נמוכה יותר, ולהבין שעלינו להתאים עבורן את דרכי הפנייה, ההסברה והליווי."
גילוי מוקדם מתחיל בהתמדה
בישראל, נשים בגילי 50–74 מוזמנות לבדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים ללא תשלום במסגרת תוכנית הסקר הלאומית. במקרים של היסטוריה רפואית או ממצאים מחשידים, ייתכן צורך בבדיקות בגיל מוקדם יותר, בהתאם להנחיות הרפואיות.
החוקרים מדגישים כי האתגר אינו מסתכם בהנגשת הבדיקות, אלא גם ביצירת רצף מעקב לאורך השנים, במיוחד בקרב נשים שאינן שבות לבדיקות במועד המומלץ.
ד"ר כדר מסכמת: "הנתונים מחדדים את הצורך להסתכל לא רק על מספר הנשים שהגיעו השנה לבדיקה, אלא על הרצף לאורך זמן. אישה שלא שבה לבדיקה הבאה עלולה להיעלם מתחת לרדאר. באמצעות המידע הקיים במערכת הבריאות ניתן לזהות נשים שאינן מתמידות ולייצר עבורן פנייה אישית ומותאמת."
המסר העולה מהמחקר ברור: בדיקת ממוגרפיה אינה אירוע חד־פעמי, והקפדה על ביצועה באופן סדיר, בהתאם להמלצות הרפואיות, היא חלק חשוב ממערך הגילוי המוקדם של סרטן השד.