מחאת העדה האתיופית: להוקיע את האפליה מתוכנו

אנגדאו יעקב, מנהל מוקד קליטה עירוני ליוצאי אתיופיה ביבנה, שכבר הפך לחלק בלתי-נפרד מהעיתונות הארצית כמו גם אצלנו בפורטל, ביקש לומר את דעתו בנושא

בעקבות ההפגנה הסוערת של בני הקהילה האתיופית, אני מבקש לפנות לשוטרי משטרת ישראל שהינם מסורים ומקצועיים בתפקידם ושמבצעים את תפקידם על הצד הטוב ביותר.

תקיפת חייל בן הקהילה האתיופית על-ידי שני שוטרים במשטרת ישראל הינה הקש ששבר את גב הגמל. הקיפוח, הזלזול, האפליה היומיומית במשרדי הממשלה, במקומות תעסוקה, בבתי-הספר, על רקע מוצא וצבע עור, הפך להיות חלק נכבד בחיי היומיום של בני הקהילה האתיופית במדינה ישראל. בפרט, אלימות שוטרים כלפי בני-נוער יוצאי אתיופיה, מעצרים והפשטות 'נוער אתיופי', שמלווים באלימות פיזית, הפכה להיות כשגרה בעבודתם של חלק מהשוטרים במשטרת ישראל.

מאידך, ישנם שוטרים וקצינים רבים בשורותיה של משטרת ישראל שהינם מסורים לעבודתם, מקצועיים, שמבצעים את עבודתם הנאמנה על הצד הטוב ביותר, בהתאם להנחיות ולתדרוכים של מפקדיהם.

לאור המצב, שבו כולנו צופים עתיד קשה ביחסי בני הקהילה האתיופית בישראל עם משטרת ישראל, אני מבקש לפנות לאותם שוטרים מקצועיים ומסורים בשורותיה של משטרת ישראל ולומר לכם את הדברים הבאים:

אנו, יהודי אתיופיה, לא עלינו ארצה משום שלא היה מה לאכול וכיצד לפרנס את משפחותינו, לא עלינו לארץ הקודש משום שחיפשנו לחיות במדינה מודרנית. אלא באנו לכאן, ארצה, לאחר חלום דורות של אבותינו במשך 2,500 שנים, להגיע לארץ ציון, ירושלים הקדושה. עלינו בדרך קשה מאוד ועברנו תלאות קשים בדרך לארצנו, שאנו כל-כך אוהבים ומוכנים למות עליה. שילמנו מחיר יקר מאוד בחיי חלק מבני משפחותינו, קרובינו בסודאן, ובעוד כשבוע וחצי עם ישראל יציין את זכרם של חלק מבני הקהילה שלנו אשר נספו בסודאן בדרכם לארץ ישראל. אנו גאים מאוד על היותנו חלק מעם ישראל, אנו גאים ושמחים מאוד שבעקבות תפילת אבותינו והקייסים היקרים והמכובדים שלנו לדורותיהם, ששמרו על יהדותנו על אף הקשיים והרדיפות במשך כל-כך הרבה שנים, שבסוף הגשמנו את חלומנו – להגיע לירושלים הקדושה.

 
לכן, איש לא זז מארץ ישראל, ולא תראו המונים מקהילת יוצאי אתיופיה חוזרים לאתיופיה או חוזרים למדינה אחרת. זו ארצנו וביתנו, שאנו כל-כך אוהבים ונלחמים עליה ונילחם עליה בכל החזיתות שנידרש.

מבחינתי, גזענות ואלימות על רקע השוני של הפרט בחברה הינה מחלה מדבקת, שחייבים לעקור אותה מהשורש, מהר ככל האפשר, בטרם תגרום נזק בלתי הפיך לסובבים אותה.
השוטרים המסורים והמקצועיים, שכמוכם, יודעים היטב מיהם השוטרים הגזענים בשורותיכם ומי הם האלימים כלפי בני-נוער מהקהילה האתיופית, ובכל זאת, אתם שותקים ולא פוצים פה. למה? עד מתי אתם מתכוונים לשתוק? אתם חייבים להוקיע אותם ולהפטר מהם, משורותיכם.

הרי אתם מכירים אותם היטב, והם משתפים אתכם על 'הגבורה' שלהם, משתפים אתכם בחדרי-אוכל, בסיורים, בהפסקות, בפינות-עישון, וכו', ואתם שותקים. למה? הם מקלקלים לכם את השם וגורמים נזק אדיר לארגון שממנו הינכם מפרנסים את משפחותיכם, ועוד יגרמו לכם שתילחמו מול קהילה נחושה ואמיצה, לחיות בארץ ישראל כאזרחים שווי זכויות, ושלא מתכוונת לשתוק עוד כפי ששתקה במשך 30 שנים.

יש לציין כי אני נגד אלימות, וכהרגלי מבקש גם מבני הקהילה שלי לנהוג באיפוק ולפעול בהתאם לחוק. אבל, ראוי מאוד לשים על השולחן את אשר אני צופה אם לא יתוקנו דברים ואם אלימות כלפינו לא תיפסק. הקהילה כולה זועמת על האפליה היומיומית במדינת ישראל, בכלל, ועל אלימות שוטרים כלפינו, בפרט.

תפשיטו את הגזענים בשורותיכם ממדי משטרת ישראל, אחרת יגררו אתכם להיאבק בנו ללא צורך. שתיקתכם תגרום, בעתיד הקרוב, להפגנות סוערות שבהן חנויות יישרפו, רכבים יישרפו, כבישים מרכזים ייחסמו, ומעל הכל, חלילה, אתם ואנחנו ניפצע ויקרה אסון שאין כדוגמתו. מה שהיה בירושלים, קבוצה של כאלף צעירים בלבד, שהתארגנה לה לבד באמצעות רשתות חברתיות, ולא הייתה קריאה המונית לרבים אחרים – שבטנם מלאה, עקב מעשה חבריכם.

אני מבקש לקחת אתכם למגרש אחר, שזה פרשת אונסים והטרדות מיניות בארגוניכם, בתקווה שתשליכו את נושא זה, על אלימות שוטרים כלפי בני-נוער יוצאי אתיופיה. הפרשה המסריחה הזו שטלטלה את משטרת ישראל וכולנו היינו עדים לה ביתר שאת בשנה הזו, מוכרת לכם היטב, מה עשתה לכל אחת ואחד מכם. התביישתם והורדתם את הראש, אי-אפשר שלא. מה, לא ידעתם שקורים מקרים כאלה? מה, לא ידעתם שההוא הטריד את ההיא, ההוא נגע במקום אינטימי של ההיא שגרם לה לטראומה עצומה ולבכי בחדרי חדרים, ההוא חיבק את ההיא בניגוד לרצונה? אבל, אתם בשלכם, ושתקתם שתיקה רועמת ולא דאגתם לעקור אותם מתחנותיכם, עד שהתפוצץ לכם בפנים. יותר מזה, מחאתם כפיים כשהתקדמו בסולם הדרגות ונהניתם מקוקטיילים במסיבת הענקת דרגות שלהם, וזה חבל מאוד. בגלל שוטרים כאלה כמעט ארגונכם היה בסכנת קריסה משום שידעתם ושתקתם שנים על גבי שנים.

לכן, אתם, המסורים מביניכם, אל תחזרו על הטעות הזו ואל תתנו שהמצב מול הקהילה האתיופית יהיה כמו מה שאנו רואים בטלוויזיה בארה"ב, וגם לנו אין עניין להיאבק בכם, משום שאתם אחינו ואנו נלחמים יחד אתכם ועם ילדיכם בצבא, באהבה אדירה, על-מנת להגן על המדינה האהובה הזאת, כי אין לנו ארץ אחרת.

תזרקו את הגזענים שבשורותיכם, תלחשו על התנהגותם הלא ראויה של שוטרים – למי שצריך ללחוש.

אנגדאו יעקב, מנהל מוקד קליטה עירוני ליוצאי אתיופיה ביבנה