מורה נבוכים: מה 'לחפש' בגן הפוטנציאלי?

מה 'לחפש' בגן הפוטנציאלי? – מורה נבוכים

א. ילדיכם אינם אפרוחים והמקום בו הם מבלים כמחצית משעות הערות שלהם, חייב לתת להם מענה שונה מהלול… כלומר: מרחב מרווח למשחק וללמידה בתוך מבנה הגן. חשוב לוודא שהקבוצה המתוכננת תמנה מספר ילדים הראוי, לא רק לגיל ו/או למספר בנות הצוות, אלא גם למרחב הנתון – גודל החדר. חשוב שהחדר יהיה מואר ומאוורר, ממוזג ומספיק גדול להכיל את כל הילדים עם 'מרווח נשימה'.

ב. כמו מבנה הגן, גם החצר צריכה להיות גדולה מספיק, כך שתוכל לאפשר לילדוד'ס להתרוצץ בחופשיות מצד לצד, מבלי להיתקל בהכרח זה בזה. כשהם גולשים במגלשה….שיהיה להם לאן 'ליפול' בסיומה. כשמתנדנדים בנדנדה, שלא ייתקעו בקיר או בגדר. כשהם נוסעים על הבימבה… שיצליחו לצאת מ'החנייה', וכשהם בונים מגדל מקוביות… שיהיה לו באמת סיכוי סביר להישאר מגדל יותר משתי שניות…

ג. כמובן שהחצר חייבת להיות מוצלת ברובה המכריע. ישנם פתרונות שונים ל'ריצוף' החצר, אבל חד-משמעית, אסור (לדעתי, כמובן) שהחצר תהיה 'חולית'. החול, שאני מאוד בעדו!, חייב להישמר במכלים סגורים. גם ארגז חול שמכסים אותו… יש לוודא שאכן הכיסוי 'עושה את העבודה'. קשה מאוד לוודא ב-100% שהארגז אכן נקי, וגם אם גירפו אותו או פיזרו פלפל שחור/מלח גס/קינמון… החיידקים עדיין נשארים בו וגם הפרעושים שנפלו מגב החתול התמים שחיפש מקום להתפנות… יתר על כן, שתן לא ניתן לגרף! ואם החתול ביקר שם בלילה, יתכן שבבוקר הכל כבר יבש ותמים למראה.

ד. חשוב לשים לב לאיכות המתקנים והמשחקים. הייבוא מסין והשמש הקופחת, 'מייצרים' שברי צעצועים, שעלולים לפצוע את הילדים.

ה. מאווווד חשוב לוודא שישנם שערים שמונעים מילדים הרפתקניים 'לצאת לסיבוב'. יש לוודא שהמנעול אינו בגובה של השובבים, ושהצוות אכן מקפיד מאוד על נעילת השער! יש לבדוק גם את גובה הגדרות המקיפות את החצר ולוודא שהמרווחים מצומצמים מספיק, על-מנת למנוע הכנסת ראש, יד או רגל…

ו. חשוב מאוד לבדוק מהם כללי ההיגיינה הנהוגים בגן. לוודא שרוחצים לילדים את הידיים לאחר שהייה בשירותים ולפני הארוחה. כדאי להציץ לחדר השירותים ולחדר ההחתלה, לרחרח ולוודא שמנקים שם יותר מפעם ביום. אין צורך באסלות נמוכות, אך חשוב לוודא שיש ישבנון ראוי, שמנקים אותו יום יום (ולא! לא סיר לילה!) ושיש דרגש עליו הילדים יכולים לעמוד כשרוחצים ידיים בסבון!

ז. כדאי לשים לב שכל החפצים האישיים של הילדים נשמרים אישיים, עד כמה שאפשר- שהמזרן אינו משותף, שהסדין מוחלף כל שבוע ושהשמיכה אינה קולקטיבית (מאוד יעזור אם תכתבו שם גדול וברור ולא רק על הטיקט המתגלגל בפינה הימנית של השמיכה מאיקאה… רצוי לכבס לבד את הסדין ולא לסמוך על שירותי כביסה קוסמים של הגן.

ח. המטבח… חייב להיות נקי. האוכל המבושל חייב להישמר במקרר. אם באתם בבוקר וראיתם סיר על הגז… בדקו האם הוא חם או קר… כשבמקרה, אתם לוקחים את הילד לפני ארוחת-הצהריים, בקשו לקחת מנה הביתה… כך תוכלו לטעום ולוודא שהאוכל טעיםםם.

ט. כלי-האוכל צריכים להיות אישיים ונקיים. לא יאכלו שלושה תינוקות מאותה הצלחת! גם אם לכל אחד כף משלו… כדאי לבדוק את הצלחות והסכו"ם, שאכן נקיים ולא נותרה בהם שמנוניות. הכי טוב, אם יש מדיח… והכי הכי טוב (אם כי לא אקולוגי) כלים חד-פעמיים.

י. מים! וודאו מה מקור המים שמקבלים הילדים ושאכן ממלאים להם את הבקבוקים במים טריים! עדיף שיהיו גם קרים.

יא. רצוי מאוד שהמוצצים יהיו תלויים במרחק זה מזה ושלא 'ישכבו' ביחד בקופסא… מומלץ גם לקחת הביתה לחיטוי מדי פעם ולהקפיד מאווווד לכתוב שם ברור. בחרו מוצצים הניתנים לתלייה ואם לא, קישרו להם סרט…

יב. יש לשים לב היכן נזרקים הטיטולים… בבקשה… רק לא בפח של המטבח!

יג. רצוי מאוד שמשטח ההחתלה לא יהיה מרופד במלמלות… שיהיה עשוי מחומר הניתן לניגוב, חיטוי, שטיפה… ולברר מהם תנאי ההחתלה וכללי ההיגיינה המוכתבים בגן. ולא לשכוח! עדיף באופן מובהק, משטח החתלה נמוך! מה שנקרא 'מיטת החתלה'.

יד. מעבר לתפישה החינוכית, לסדר-היום, למקצועיות והניסיון של הצוות, חשוב לברר מה הגישה במקרה של פציעות/נפילות/נשיכות וכו' וששיטת ה'מרגרינה' איננה נהוגה בגן.

טו. חשוב לוודא שהמזרנים נשמרים במקום ראוי, ושלפני שהם נפרשים, הרצפה נשטפת היטב.

טז. בימי הקיץ, כשעושים בגן 'ימי בריכה'… אקוטי! שהילדים לא ייכנסו עם הטוסיק לתוך המים! הווירוסים שגורמים לשלשולים 'חוגגים' החל מחודש מאי… טיטול אחד מלא בתוך הבריכה… לחץ, בלגן ו… חמישה ילדים משלשלים תוך כמה שעות!     

                                                                
יז. ובעניין מחלות, וירוסים וכל שאר ה'ידידים'… חשוב לברר ולוודא שיש לגן כללים ברורים לגבי ילדים חולים והורים ממהרים לישיבה… ושהם נאכפים בקפדנות וללא פשרות!

הדברים הנ"ל נכתבו עפ"י דעתי ואמות המידה שלי. אני רוצה להאמין שברוב הגנים מתנהגים באופן אחראי. יחד עם זאת, הצוות יכול להיות נפלא ואחראי והגן 'מתוקתק' ובתום לב יישכחו הפרטים הקטנים. לכן, עם הרבה כבוד, הבנה ואמון בצוות – בעדינות, בררו, שאלו, בדקו, טעמו… ואל תסמכו ב'עיניים עצומות'. אחרי הכל, אלה הילדים שלכם, ואנשי הצוות הם רק בני-אדם.