מועדון הזהב של יבנה
מרכז היום לגיל הזהב ברחוב נורית ביבנה הוא מוסד ותיק ומוכר ופועל מזה 15 שנה בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם האגף לשירותים חברתיים בעיריית יבנה בהובלת צביה אוחנה מנהלת האגף ואורית מזרחי מנהלת תחום שיקום וקשישים
"בזכות התמיכה והסיוע אנו מצליחים להגיע לתוצאות מוצלחות אותם אנו חווים היום", אומרים במרכז
מה חדש?
הסיפורים המרגשים והמחמאות על הפעילות המתקיימת במרכז לגיל הזהב ביבנה נשמעים לאחרונה ממבקרים ובני משפחה רבים המשבחים את העשייה הברוכה. נפגשנו השבוע עם שתיים מהמבקרות הוותיקות כדי לנסות להבין את סוד הקסם של המקום- פאני ציליק וחברתה הטובה ויקי סטון.

ויקי ופאני בחצר מועדון גיל הזהב
פאני, בת 87, ילידת ארגנטינה, תושבת העיר מזה כ-30 שנה מבקרת במרכז היום כשלושה חודשים. "הגעתי למרכז היום בזכות שכנה חדשה במקום מגוריי והיא נתנה לי את הפוש", מספרת פאני ומוסיפה כי "התרגלתי במשך 16 שנים להיות לבד בבית והיא שכנעה אותי לבוא".
איך נראה יום במרכז היום?
"אני באה להעביר כמה שעות נעימות ולהיות עם אנשים בגילי. מגיעה בהסעה, אוכלת ארוחת בוקר, עושה התעמלות, סורגת, משתמשת במחשבים, בסוף היום אוכלת ארוחת צהריים וחוזרת בהסעה הביתה".
מה הפעילות האהובה עליך ביותר?
"מחשבים וחוג יוגה".
מה לדעתך סוד הקסם של המקום?
"אנשים טובים שנותנים כבוד אחד לשני".

הכרתי אנשים ויצרתי חברויות, ויקי סטון
ויקי סטון, ילידת מצרים מתגוררת ביבנה כשנתיים ומבקרת במרכז היום מאז שהגיעה לעיר.
ויקי, את בעצם חדשה כאן בעיר, איך הייתה החוויה של להגיע לעיר חדשה בגיל כזה? ועד כמה עזר מרכז היום לתחושת השייכות וההשתלבות במקום?
"אני רגילה למועדון כי הייתי מבקרת במועדון בבת ים וידעתי עד כמה יעזור לי. דאגתי שהצוות שם ידבר עם הצוות במרכז היום ביבנה, כדי שאוכל להתחיל לבקר מיד כשאני עוברת דירה. עברתי לעיר כדי להיות קרובה לבת שלי. זה שהגעתי למרכז היום מאוד עזר בהשתלבות. הכרתי אנשים ויצרתי חברויות, אני סורגת הרבה ומציירת".
כמה פעמים בשבוע את מגיעה לכאן?
"אני בחרתי להגיע שלוש פעמים בשבוע".
יש אירוע מיוחד שזכור לך לטובה או שנהנית ממנו באופן מיוחד?
"היו כל כך הרבה אירועים שמחים, אבל אחד הזכורים לי ביותר היה בחג סוכות. הביאו למרכז היום ספר תורה ואת ארבעת המינים, הגברים עלו לתורה והיה רב שברך אותנו, היה מקסים".

אני באה להעביר כמה שעות נעימות, פאני ציליק
פאני מזכירה את "יום המשפחות אליו הוזמנו הנכדים והילדים, התקיימו פעילויות משותפות של ספורט, בעלי חיים ומוסיקה וזאת הייתה הזדמנות להראות לנכדים ולנינים את הדברים שעושה סבתא, היה מאוד מרגש ויפה.
משהו לסיום?
"שנהיה בריאות, נמשיך לבוא לכאן ונביא עוד ועוד חברים".