מה קורה עם אליצור יבנה?

אליצור יבנה מצויה, בימים אלו, עמוק בפגרה. חדשות גדולות אין מהמועדון, שירד לליגה הארצית, וגם בעניין האולם החדש, בשכונה הירוקה – עדיין אין בשורות, לא שזה כזה משנה, כי עד פתיחת העונה הבאה יש עוד חמישה חודשים. עד אז מאמינים שהמעקה הבעייתי יתוקן והקבוצה תוכל לארח את משחקיה ב'קליין'. בכל מקרה, הקהל המקומי יראה בעונה הבאה את הקבוצה שלו בעיר, ולא ברמלה, זאת לאור העובדה כי אולם שבזי מאושר לליגה הארצית, מאחר ובליגה זו אין מניעה לשחק עם סלים תלויים על הקיר (כפי שיש שם).

הרוב המוחלט של סגל השחקנים לא ימשיך וגם עתידו של עמי נאווי לא ברור, כשעושה רושם שביבנה יעדיפו לתת את המושכות למאמן מהמחלקה המקומית.

הסנטר, אוראל לוי, שהגיע בקיץ על תקן 'הגבוה ביותר בליגה', לא הצליח לרשום עונה טובה, אך מנגד, גם לא כל-כך זכה להזדמנויות, כששיחק בעיקר דקות מעטות מדי פעם. לוי דיבר על העונה שהייתה: "האמנתי עד הרגע האחרון שנישאר, אבל בסוף הייתה תחושת אכזבה, כי תמיד האמנתי שאנחנו יכולים לנצח. צריך היה להסתכל למציאות בעיניים וגם להיות ריאליים, ככה שראינו שאנחנו בכיוון של ירידת ליגה. אחרי פתיחת העונה, הייתה תחושה שאנחנו השנה נהיה בראש הטבלה ונהיה קבוצה מועמדת לעלייה. לדעתי, אם בולוק וגאסטון היו נשארים – יכולנו להגיע למקום גבוה יותר, כי הם היו מקצועיים ונחושים. עברה על אליצור עונה קשה, כשדברים לא הצליחו לצאת לפועל, המיקום ביחס לעונה אשתקד, לדעתי, אומר שהיו שינויים בשחקנים שעשו את ההבדל, ובעיקר, בגלל ששיחקנו ברמלה, ללא קהל ותמיכה מהעיר."

על היכולת שלו, אמר: "הקשר שלי עם שני המאמנים היה טוב מאוד, ברמה המקצועית והאישית, ועם זאת, התאכזבתי שהם לא מצאו מקום להכניס אותי יותר ברוטציה בתקופה הקשה. לדעתי, היה חוסר התאמה בין השחקנים למאמן, ובין השחקנים לבין עצמם. אני עדיין לא יודע מה קורה איתי בשנה הבאה. בשיחת סיכום המאמן אמר שלפחות ניסינו כל הזמן ולא וויתרנו והוא מאחל לכולם בהצלחה. לדעתי, כל משחק שהפסדנו – דומה למשחק אחר שהפסדנו, ולא היה השנה משחק גדול או משחק הכי מאכזב. הקבוצה צריכה להביא שחקנים ברמה גבוהה, שתהיה ביניהם כימיה טובה. אל תשכחו שכל העונה שיחקנו בחוץ, ולא הייתה לנו תמיכה של קהל, לא התאמנו מספיק באולם ברמלה כדי שנוכל להוציא לפועל את היכולות שלנו."