מה זה פחד במה ואיך מתגברים עליו?

למה הגוף שלנו מגיב כאילו ראינו אריה?

זה הכל ביולוגיה פשוטה. המוח הקדמון שלנו לא באמת מבדיל בין נאום בר מצווה לבין נמר שרודף אחרינו בג'ונגל. הוא מזהה "איום" (גם מבטים של אנשים אחרים נחשבים) ומיד מפעיל אזעקת חירום.

הוא מזרים אדרנלין לדם בטירוף, מכווץ את השרירים כדי שנהיה מוכנים לריצה, ומחדד את החושים לשיא. הבעיה היא שאנחנו לא צריכים לרוץ לשום מקום, אנחנו צריכים לעמוד ולדבר ברור, והאנרגיה הזו חייבת לצאת לאנשהו. כשהיא נתקעת בגוף ולא מתועלת החוצה, היא הופכת לרעד בידיים, קול רועד ובלק-אאוט מוחלט.

תחושת הפחד הזו היא בעצם אנרגיה

אז מה עושים ברגע הזה שבו כל זה קורה? הטעות הכי גדולה היא לנסות להילחם בהרגשה או להדחיק אותה. זה כמו לנסות להחזיק כדור ים מתחת למים בכוח – בסוף הוא יקפוץ לכם ישר לפנים.

במקום להגיד לעצמכם "אני מת מפחד", תנסו להגיד "אני מת מהתרגשות". הגוף מרגיש בדיוק אותו דבר, אבל הראש מפרש את זה אחרת לגמרי ויכול לתעל את האנרגיה העוצמתית למקום טוב יותר.

תמונה: Unsplash

אז איך תכלס עולים לבמה כמו גדולים?

עכשיו, אחרי שהבנו שהפחד הוא בעצם מנוע סילון של אנרגיה שרק מחכה שנכוון אותו לכיוון הנכון, בואו נדבר תכלס. הנה כמה דברים שאתם יכולים לעשות בדקות הקריטיות האלו שלפני, כדי לוודא שהפחד עובד בשבילכם ולא נגדכם:

• נשימות עמוקות לבטן: זה נשמע נדוש, אבל זה עובד כמו קסם. נשימה איטית ועמוקה מאותתת למוח שהכל בסדר (ושאין אריה בסביבה). נסו לנשום במשך 4 שניות, להחזיק 7 שניות ולשחרר במשך 8 שניות.

• התמקדו בנתינה, לא בקבלה: רוב הפחד נובע מהמחשבה "מה יחשבו עליי?". הפכו את התקליט. תשאלו את עצמכם "איזה ערך אני נותן לקהל עכשיו?". כשאתם מרוכזים במסר ובמתנה שאתם נותנים לצופים, אין מקום לחששות שלו.

• עוגן של ביטחון: לפני העלייה לבמה, שימו על עצמכם או עשו משהו שעושה לכם טוב. זה יכול להיות שיר מעצים שתשימו באוזניות, או אפילו לשים בושם עם ריח שאתם אוהבים במיוחד. אדם שמרגיש טוב, משדר את זה החוצה והקהל קולט את זה מיד.

• הכירו את השטח: אם אפשר, תעלו לבמה לפני האירוע. תרגישו את המרחב, תראו איפה הקהל יושב. הפחד מהלא-נודע הוא הגרוע מכולם, וככל שתהפכו את הסביבה למוכרת יותר, הלחץ ירד.

• קחו השראה מהגדולים ביותר: ברוס ספרינגסטין בגיל 76, עם כל הניסיון והקילומטראז' שהוא עשה על הבמות בכל העולם, גם אצלו הידיים רועדות והלב דופק, אבל הוא מצא את הטכניקות שעוזרות לו והוא עולה לבמה ונותן הופעה כאילו אין מחר. 

גלו סוד קטן על הקהל שלכם

יש לנו נטייה לחשוב שהקהל יושב שם עם פנקס ציונים ומחכה שניפול. שכל טעות קטנה שלנו תגרור גל של צחוק או בוז. האמת היא הפוכה לגמרי, וההבנה הזו יכולה לשחרר לכם המון לחץ מהכתפיים.

הקהל נמצא שם כי הוא רוצה שתצליחו. הוא רוצה ליהנות, הוא רוצה להתרגש, הוא רוצה לקבל ערך. אף אחד לא קונה כרטיס או מגיע לאירוע בתקווה לסבול. הם בצד שלכם. תחשבו עליהם כעל חברים שבאו לשמוע סיפור טוב, לא כעל שופטים בתחרות קשוחה.

אל תתנו לפחד לעצור אתכם מלהשמיע את הקול שלכם. בפעם הבאה שאתם מרגישים את הפרפרים האלה בבטן, תגידו להם תודה שהגיעו, קחו נשימה עמוקה. וזכרו שהעולם מחכה לשמוע את מה שיש לכם להגיד.