מהו החזון שיביא את השלום
הרב יוסף יצחק לרר, רב חב"ד יבנה: חזון אמיתי אינו מסתכם בשאיפות, אלא מתבטא בעשייה מתמשכת מתוך אמונה בבורא עולם. כאשר החזון האישי של כל אחד מתחבר לחזון הגאולה של עם ישראל – נסללת הדרך לשלום המיוחל
לכולנו ברור שאחד הדברים החשובים ביותר בחיים הוא החזון. חזון מעניק לאדם יעד ברור, ממקד אותו במטרה ומכוון את דרכו עד להשגתה. ישנו חזון של האנושות כולה, ויש חזון אישי שכל אדם מציב לעצמו כדי לקדם את עשייתו ולהתקרב אל היעד הכללי. יש גם מי שבוחר לעצמו חזון אישי כמטרה בפני עצמה.
תחילה נציג את חזונו של הרבי מליובאוויטש. כאשר קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, שיתף בחזון שליווה אותו כבר מילדותו – קידום הגאולה של עם ישראל. עם קבלת הנשיאות העניק לחזון זה תוכן מעשי והציג את הצעדים שיקרבו את עם ישראל אל היעד. לשם כך הקים צבא עצום של שליחים ברחבי העולם, שפועלים למען עולם טוב יותר.
בחזון אמיתי, השאלה המרכזית היא כיצד מתקדמים להשגתו בהתאם לרצון ה'. מי שביטא זאת יותר מכל היה משה רבנו, מנהיגו הראשון של עם ישראל. חזונו היה להכניס את עם ישראל לארץ ישראל, אל המנוחה והנחלה לצמיתות. אילו משה היה מכניס את העם לארץ, לא הייתה מציאות נוספת של גלות. לשם כך התפלל למעלה מחמש מאות תפילות. אולם כאשר הקב"ה עצר אותו ואמר: "רב לך", הבין שמשמעות הדברים היא שהשאיפה אמנם נכונה ורצויה, אך סדר הזמנים נקבע על ידי הקב"ה, ועדיין לא הגיע זמנה. משה חדל מלהתפלל וקיבל את רצון ה' בהכנעה.
מה חדש?
משה רבנו מעולם לא ראה את עצמו במרכז ולא חשב שרצונו האישי צריך להכתיב את המציאות. לעומת זאת, כאשר אנו מתבוננים לעיתים בחזונות שמציגים נבחרי ציבור, במיוחד בתקופות בחירות, ניתן לראות עד כמה הם עלולים להשתנות בהתאם לצורכי הקידום האישי.
אדם שמול עיניו ניצב חזון ברור – אינו נשבר מן הנפילות שבדרך. הוא אינו מתמקד בכישלונות, אלא במספר הפעמים שבהן קם מהם והמשיך לצעוד קדימה. העיקר הוא לקום מחדש בכל פעם.
לצד החזון הכללי של עם ישראל – הגאולה השלמה – לכל נשמה יש גם חזון אישי בעת ירידתה לעולם והתלבשותה בגוף. מטרתה היא להפוך את העולם הגשמי, שבו טוב ורע משמשים בערבוביה, לעולם שכולו טוב, מקום שבו הקב"ה יוכל לשכון ולהתגלות. לשם כך על כל אדם לזהות את הכוחות והכלים שניתנו לו ולוודא שהחזון האישי שלו משתלב עם החזון הכללי.
מעבר לכך, בכל תחום בחיים חשוב להציב חזון ברור. בחינוך הילדים, למשל, יש להגדיר תחילה כיצד רוצים לראות אותם בעתיד, ורק לאחר מכן לבנות את הכלים החינוכיים שיסייעו להגיע ליעד. כך גם בבניית שלום בית – יש לחשוב כיצד אנו רוצים לראות את ביתנו בעוד שנים, ולפעול מתוך חזון של פרגון הדדי, הקרבה וויתור.
בדרך ניתן לבצע התאמות ושינויים, אך חשוב לזכור שתפקידנו לבנות את המציאות ולא רק להגיב אליה.
לצערנו, מי שמתבונן במלחמות שעבר עם ישראל בשנים האחרונות רואה כי בטקטיקה נרשמו הצלחות, אך באסטרטגיה נכשלנו. חזון מנצח נשען על אמונה בצדקת הדרך ועל אמונה ביכולת להגיע אל היעד. כל זאת אינו אפשרי ללא אמונה בבורא העולם, כפי שפותחת פרשת השבוע (פרשת ראה): "ראה אנוכי נותן לפניכם ברכה וקללה". ההתנהגות שלנו, הקשר שלנו עם בורא עולם וההליכה בדרכיו הם שיקבעו אם נזכה לברכה ואם ננצח.
אין משמעות לכוחו של האויב, ואין משמעות להיקף הסיוע שהעולם יהיה מוכן להעניק לנו, אם נדע לראות נכון את המציאות. כאשר נצא למלחמה מתוך התחושה של "על אויבך", כפי שנקרא בתורה בעוד מספר שבועות, נחוש מיד שאנו מעל האויב – וגם האויב יחוש בכך.
ולא נגמגם שאיננו יכולים למחוק את האויב, ושהמלחמה מטרתה לדחוק את הקץ.
הגיע הזמן לראות בעיניים בריאות את החזון האמיתי של עם ישראל – חזון הגאולה, שיביא את השלום המיוחל. כאשר כל אחד יקדם את חזונו האישי באמצעות עשייה חיובית, הוא יוסיף אבן נוספת בבניין חזון הגאולה.
שבת שלום!
