מהו החזון שיביא את השלום

משה רבנו מעולם לא ראה את עצמו במרכז ולא חשב שרצונו האישי צריך להכתיב את המציאות. לעומת זאת, כאשר אנו מתבוננים לעיתים בחזונות שמציגים נבחרי ציבור, במיוחד בתקופות בחירות, ניתן לראות עד כמה הם עלולים להשתנות בהתאם לצורכי הקידום האישי.

אדם שמול עיניו ניצב חזון ברור – אינו נשבר מן הנפילות שבדרך. הוא אינו מתמקד בכישלונות, אלא במספר הפעמים שבהן קם מהם והמשיך לצעוד קדימה. העיקר הוא לקום מחדש בכל פעם.

לצד החזון הכללי של עם ישראל – הגאולה השלמה – לכל נשמה יש גם חזון אישי בעת ירידתה לעולם והתלבשותה בגוף. מטרתה היא להפוך את העולם הגשמי, שבו טוב ורע משמשים בערבוביה, לעולם שכולו טוב, מקום שבו הקב"ה יוכל לשכון ולהתגלות. לשם כך על כל אדם לזהות את הכוחות והכלים שניתנו לו ולוודא שהחזון האישי שלו משתלב עם החזון הכללי.

מעבר לכך, בכל תחום בחיים חשוב להציב חזון ברור. בחינוך הילדים, למשל, יש להגדיר תחילה כיצד רוצים לראות אותם בעתיד, ורק לאחר מכן לבנות את הכלים החינוכיים שיסייעו להגיע ליעד. כך גם בבניית שלום בית – יש לחשוב כיצד אנו רוצים לראות את ביתנו בעוד שנים, ולפעול מתוך חזון של פרגון הדדי, הקרבה וויתור.

בדרך ניתן לבצע התאמות ושינויים, אך חשוב לזכור שתפקידנו לבנות את המציאות ולא רק להגיב אליה.

לצערנו, מי שמתבונן במלחמות שעבר עם ישראל בשנים האחרונות רואה כי בטקטיקה נרשמו הצלחות, אך באסטרטגיה נכשלנו. חזון מנצח נשען על אמונה בצדקת הדרך ועל אמונה ביכולת להגיע אל היעד. כל זאת אינו אפשרי ללא אמונה בבורא העולם, כפי שפותחת פרשת השבוע (פרשת ראה): "ראה אנוכי נותן לפניכם ברכה וקללה". ההתנהגות שלנו, הקשר שלנו עם בורא עולם וההליכה בדרכיו הם שיקבעו אם נזכה לברכה ואם ננצח.

אין משמעות לכוחו של האויב, ואין משמעות להיקף הסיוע שהעולם יהיה מוכן להעניק לנו, אם נדע לראות נכון את המציאות. כאשר נצא למלחמה מתוך התחושה של "על אויבך", כפי שנקרא בתורה בעוד מספר שבועות, נחוש מיד שאנו מעל האויב – וגם האויב יחוש בכך.

ולא נגמגם שאיננו יכולים למחוק את האויב, ושהמלחמה מטרתה לדחוק את הקץ.

הגיע הזמן לראות בעיניים בריאות את החזון האמיתי של עם ישראל – חזון הגאולה, שיביא את השלום המיוחל. כאשר כל אחד יקדם את חזונו האישי באמצעות עשייה חיובית, הוא יוסיף אבן נוספת בבניין חזון הגאולה.

שבת שלום!