מדבר על הכל: מלצר, קבל טיפ לחג – חפש עבודה!

טיפ-טיפה. תצלום אילוסטרציה: ארכיון

עד כה ידעו רוב הישראלים כי התשלום למלצרים בענף המסעדנות אינו מוסדר, ולכן השארת טיפ היא חלק מהנורמה. למעשה, מסעדות ובתי קפה הם הזירה היחידה שבה שורר קונצנזוס לגבי תשלום זה, והדילמה היחידה של הלקוחות היא לגבי גובה הטיפ.

בענף יש מי שחושבים שמדובר בפסיקה חשובה שתסדיר סוף־סוף את הנושא הפרוץ הזה ותיתן לעובדם את הזכויות הסוציאליות המגיעות להם, לרבות ימי חופשה ושעות נוספות. אחרים חוששים כי בפועל ייפגע שכר העובדים, שרובם זמניים.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, מצוטט ב'דה מרקר' באומרו כי מאז הפסיקה עולה חשש גדול מאוד בקרב העובדים: "העובדים שלנו מבקשים לדעת מה המשמעות של הפסיקה, והם מפחדים מאוד שהיא תפגע בשכרם בצורה משמעותית. לצערנו אנחנו לא יכולים להרגיע אותם".

ברמן מספר כי העובדים אומרים שהם אינם מעוניינים לשלם מס הכנסה על טיפים. הטענה המרכזית של מלצרים רבים היא שמבנה העבודה במלצרות הוא משרה זמנית על כל השלכותיה. "הם אינם יכולים לעבוד הרבה משמרות בחודש, ולכן אין להם גם חובת מס. כעת המעבר הזה של הכסף מהם למעסיקים גורם לחשש מוצדק שהם יאלצו לשלם מס כבר מהשקל הראשון כי בעלי המסעדות לא יוכלו לספוג זאת —ויעבירו למלצרים רק מה שיישאר לאחר הניכוי".

עוד הוא מוסיף כי "עד היום לא נגעו לאנשים ב–80% מהטיפים, ואצלי מלצרים יכולים לצאת עם 800–900 שקל בערב. עכשיו יהיה סטטוס קוו חדש שכולם יתיישרו לפיו. המעסיקים ייקחו את כל הטיפים, ישלמו עד שכר המינימום — ומהתוספות יעבירו את כל מה שהמדינה דורשת, והיא אכן תרוויח הרבה מזה. אם הטיפים יהיו מספיק גבוהים בכדי להחזיק את כל עלות העובד — זה מה שרוב המסעדנים יעשו".

יוזמה מקומית. צילום: פרטי

נועם שמש, מלצרית במסעדת 'יוליה' בנמל תל-אביב, מתנגדת להשלכות הפסיקה ומסבירה: "אני בת 21, השתחררתי מהצבא, ואני רוצה להרוויח כסף כדי לחסוך לטיול. אין לי המון זמן, ומלצרות בשבילי היא הדרך הקלה ביותר לחסוך. הפסיקה כעת אומרת שהכסף שלי יעבור דרך המעסיק וינוכו ממנו מסים ופנסיה — וזה יגרום לי להרוויח פחות כסף לשעה. זו גם ככה עבודה שאני מתכננת לעבוד בה לאורך מקסימום שנה, והפנסיה עוד רחוקה ממני. לכן, לדעתי, בי הפסיקה הזאת רק תפגע — אני חושבת שלא אעבוד במלצרות אחרי שההסדר החדש ייכנס לתוקף כי הכסף כבר לא יהיה קל, זמין ומהיר".

אבל נועם, תראי, בחייך, למה את מתעקשת לשאול מה המדינה עושה עבורך, ולא מה את יכולה עוד לתרום למדינה?

אז בסיכום ברור שכשחיים בכזו רווחה כמו המלצרים, הם יכולים לתרום לקופה הציבורית. כי ממה תתמלא הקופה הציבורית (שדווקא, בעצם, נשפכת על גדותיה, אבל הי, תמיד טוב שיש עוד, כמו שיודעים הטייקונים עם התספורת, גרוש לבן ליום שחור, או מאתיים טריליון גרושים מקופות הפנסיה של כולנו לטובת הפנסיה שלהם), ממה, ממה היא תתמלא, אם לא מהגזל הזה?
גזל. זה מה שזה. מר כחלון, ואמנם זה יפה שבית הדין אישר גזל לקראת החג, אבל יש כאן בלבול: לפני החגים נהוג לעשות מעשים של צדקה וגמילות חסדים – ולא של גזל עשוקים.

אז אולי, אדון כחלון, אולי תחשוב על מהלך לביטול ההחלטה האומללה הזו, הפוגעת גם במלצרים וגם במעסיקיהם? כי אחרת, אתה יודע, בארוחת החג, שתוגש על שולחנכם ועל שולחן חמשת שופטי בית הדין לעבודה שפסקו את הפסיקה הביזיונית הזו לא על-ידי מלצרים, אלא על-ידי בני הבית והמשפחה והאורחים – יש מצב שהקרעפלעך והקניידלעך והחריימה והכוסא-מחשי – יתקע בגרון. חבל.