מאיר פרץ: שכר מצווה

מאיר פרץ, חזן ומלמד קריאה בתורה, הכשיר כבר מאות נערים ביבנה לעלייה לתורה ביום בר-המצווה. לא רק בלימוד ההפטרה והברכות, אלא גם בהקניית ערכים יהודיים. "טקס בר המצווה הוא דבר שנשאר אתך בזיכרון לכל החיים", הוא אומר

אצל תלמידי כיתות ז', החרדה מתחילה כבר חודשים רבים לפני גיל 13. ההזמנות ליום הגדול, ובגדים חדשים לבית-הכנסת הם דברים שלהם ההורים ידאגו. אבל מה בעניין העלייה לתורה? מהי שירת ההפטרה? צריך לקרוא גם מפטיר, ומה זה בכלל? האם צריך ללמוד את טעמי המקרא, או אפשר לסלסל גם בלי להכיר אותם? מה עושים?

ובכן, לאחר שבודקים איזהו יום השבת הסמוך ליום ההולדת ה-13, משריינים מקום אצל גבאי בית-הכנסת שבו רוצים לעלות לתורה. רק אחר-כך מחפשים את אחד האנשים החשובים ביותר לבר-מצווה – זה שילמד את החתן כיצד לקרוא בתורה את הקטע שיוקצה לו בפרשת השבוע ולצד קטע זה גם את ההפטרה – שהיא קטע קריאה מאחד הנביאים שדבריו מתקשרים בדרך כלשהי לפרשת השבוע.

מאיר פרץ ואשתו, לאה. הלך אחריה ליבנה

מי שפוגש בני-מצווה רבים בחרדתם לפני היום הגדול, הוא מאיר פרץ, שהעלה בשנים האחרונות לתורה מאות חתני מצווה, ועזר לאבותיהם לומר "ברוך שפטרני מעונשו של זה". פרץ פוגש את הנערים, בדרך כלל, כשלושה חודשים לפני יום העלייה לתורה, ומלמד אותם לא רק לשיר וסלסל את פרשת השבוע ואת ההפטרה – אלא גם הלכות תפילין, טליתות, מצוות וערכים יהודיים. 

פרץ אומר כי התשוקה לדעת יותר על הדת היהודית ולהתחבר אליה בטקסים ובתפילות – הולכת ומתגברת בשנים האחרונות. "רוב התלמידים שלי בשנים האחרונות באים מבתי-הספר 'האורן' ו'האלון', שם יש 5 כיתות ז' בשכבה. כבר בבית-הספר מעירים את התודעה של הבנים ליהדות. יש להם חוג בני-מצוות, שבו לוקחים אותם לסופר-סת"ם, לראות איך הוא כותב תפילין, ללמוד מה זה טלית, איך מתפללים בכותל. כך הם מגבירים את המוטיבציה של הנערים ללמוד את ההפטרה ולקיים מצוות – ברמות שאני לא מכיר משנים קודמות".

פרץ מסביר על התפילין. זהו יום שייזכר לכל החיים

פרץ, יליד מרוקו, הגיע ליבנה לפני 16 שנים, בעקבות אשתו, לאה, שהיא בת העיר. בעיר מגוריו הקודמת, רעננה, ניהל חברה גדולה לשירותי ניקיון. כאשר הגיע ליבנה, עיר הסנהדרין, החליט לקזז את שעות עיסוקיו כקבלן ניקיון, ולהקדיש יותר לחזנות ולהכשרת תלמידים לבר-המצווה. כבוגר מכון חזנות, וכתלמידו הטוב של החזן-פייטן רפאל ברזני – הוא פתח ביבנה את 'מכון מאיר', שאליו מתקבצים תלמידים מגיל 14, כדי ללמוד חזנות. את חתני בר-המצווה הוא מלמד בחדר שהקצה לו הרב יוסף יצחק לרר, בבית חב"ד בעיר.

יש לו גם משכן קבוע כחזן: בית-הכנסת 'משכנות משה', הממוקם במה שהיה פעם מקלט – בבחינת "ממעמקים קראתיך…". למקום מגיעים, כהגדרת פרץ, "אנשים שלא היו מרוצים מסגנון התפילה ומעקביות הקריאה בבתי-הכנסת הקודמים שלהם. מדובר בעיקר במתפללים ממוצא מזרחי-ספרדי ומרוקאי – שחיפשו סגנון תפילה אחד, שמתאים לכולם…".

ומה באמת קורה אצל נערי בר-מצווה אשכנזיים? אתה מלמד אותם בסגנון עדות המזרח?
"אני מלמד אותם לקרוא בתורה בנעימה שהיא עידון של הסגנון המזרחי, כך שגם אוזן אשכנזית יכולה לקבל אותו", מסביר פרץ. למעשה הוא מתכוון למשהו שקרוב ל'חזנות ספרדית-ירושלמית', שקנתה לה מקום בתודעת הציבור כנוסח ארצישראלי.

רוב ההורים החילוניים, מתברר, אינם יודעים אפילו כיצד להתחיל בהכנות לקראת בר-המצווה של בנם. וכאן נכנס פרץ לתמונה. "מכיוון שאני מכיר את רוב גבאי בתי-הכנסת ביבנה, אני מפנה את ההורים לבית-הכנסת לפי אזור מגוריהם, או לזה שבו הם מעוניינים לקיים את העלייה לתורה – ומפגיש אותם עם הגבאי…"

כמו שקורה בתחומים אחרים בחיים של היום, המוניטין של פרץ זורם, בדרך-כלל, בעמודי הפייסבוק ודפי הקשר של תלמידי כיתות ז'. "יש גם המלצות בעל פה", הוא מוסיף. "נער שלומד אצלי, ממליץ לחבר שלו, שגם עומד להיות בר-מצווה. כך קורה שבכל רגע נתון יש לי בין שניים לשלושה תלמידים. צריך לזכור שיש ביבנה עוד מלמדים, וברוך השם, הקדוש ברוך הוא מחלק את העבודה שווה בשווה בין כולם. שלא יחסר לאף אחד..".

מאיר פרץ עם חתן בר-המצווה, רון ביטון, שירגיש מה זה זריקת סוכריות

אתה רואה היום רצון רב יותר, אצל ילדים חילוניים, לעלות לתורה?

"קודם כל, אני לא אוהב את המילה חילוניים. בשבילי זה יהודים יקרים, שרוצים לעשות את המהלך הגדול הזה, של עלייה לתורה בבר-מצווה. לחלק מהם יש אפילו רצון גדול יותר, למשל – לשדרג את התפילין שיש לאבא מבר-המצווה שלו. תפילין שמאז כרך אותם בפעם האחרונה, יום לפני בר-המצווה – הם היו מונחים בארון…".

אולם לגבי רוב הילדים ממשפחות חילוניות, בר-המצווה הוא מועד שמעורר חששות גדולים, ולכן, מלבד ידע בהקניית הקריאה בתורה – המלמד צריך להיות גם לא מעט פסיכולוג. "לילדים כאלה אני מסביר שבר-המצווה הוא לא דבר שיעשה בכל יום, ומצד שני הוא ארוע שלא ישכח כל החיים. לכן אני לא יושב אתו מיד ללימוד ההפטרה, אלא לוקח אותו לסיבוב בבית-הכנסת. מחמם לו את הלב".

"אחר כך אני מסביר לו, באופן כללי, על הערכים שהוא חייב להתנהג על-פיהם. למשל: בבית-הספר הוא צריך לתת כבוד לחברים, כבוד למורים. כבוד לאבא ואימא, שיותר לא אחראים לעברות שלך, אלא אתה עצמך. אחר-כך, אני פונה לנערים, כמו במשחק, ואומר: 'בוא, נראה איזה שרירים יש לך בזרוע'. אני מראה לו איפה על השריר נכרכים התפילין. לפעמים יש לי נערים עם בעיות אחרות. כמו למשל ילד אוטיסט, שעבדתי והכנתי אותו לעלייה לתורה, והוא עשה זאת לגאוות כל בני-המשפחה וכל ציבור המתפללים…".

מאיר פרץ המלמד. אלוהים נותן פרנסה לכולם
 

כמה עולה היום הכשרת נער לבר-מצווה? בשוק מדברים על 1,000 שקל פלוס מינוס. בהתחשב בכך שמדובר בכשלושה חודשי לימוד, זו הוצאה בטלה בשישים לעומת ההוצאות האחרות הכרוכות במסיבת בר-מצווה, כמו שכירת אולם, הזמנת מנות-אוכל, הפקת הזמנות, הזמנת צלמים, תשלום לתזמורת, ולפעמים, גם לזמר, שגובה כמה עשרות אלפי שקלים.

אגב, בשוק ישנן היום חברות אירועים שמציעות שפע של אפשרויות, כמו "כניסת חתן הבר-מצווה לאולם עם תפאורה עוצרת נשימה, מלווה בארבעה אנשים שמחזיקים מעליו חופה, בעוד חתן בר-המצווה אוחז בידיו ספר תורה וברקע נשמעות מחיאות כפיים ותקיעות שופרות…". אפשרות אחרת: "כניסה מרגשת עם קרח יבש וזיקוקים…".

"כמובן שמה שלי חשוב, זה שהנער יעלה לתורה ויקרא נכון", אומר פרץ. "כבר ראיתי, לצערי, נערים שעלו לתורה, ולא ידעו לקרוא כמו שצריך, כי קרוב לוודאי גם המלמד שלהם לא ידע – וכך הוא לימד אותם. אני מלמד את הנער עד לפרטים של הבחנה בין שווא נע לשווא נח, מלעיל ומלרע, היגוי מפיק בהא. אני מתחיל עם הילד במפגשים של פעם בשבוע, ולקראת הסוף, אנחנו נפגשים יותר, כדי לחזק אותו".

"לפעמים, במקרה של משפחה חסרת אמצעים, אני מוכן לקבל שכר נמוך יותר, העיקר שהילד לא יפול אצל מלמד שלא יודע את מלאכתו. אני מלמד את הילד לא רק את ההפטרה, אלא גם את ברכת הנחת תפילין, התעטפות בטלית, ודברים כאלה, שגם שנים לאחר מכן, אם הוא יגיע לבית-כנסת, למשל, הוא ידע את הברכות הבסיסיות…".

יש איזה תרגול מעשי לפני העלייה לתורה?
"בוודאי. אני לוקח את הנער לבית הכנסת שבוע לפני הטקס, לחזרה גנרלית. מתרגל אתו את הכל. את הגישה לארון הקודש, את פתיחת הארון, את הוצאת התורה, את אמירת הברכות וההפטרה. אני אפילו מביא אתי קצת סוכריות וזורק עליו, כדי שירגיש ויהיה מוכן גם לזה…".