מאיר בן הרוש: "עיריית יבנה חייבת להקים חברה כלכלית"

 

"ניהול משאבי העיר, הגדלת ההכנסות, תפעול המיזמים והפרויקטים השונים, החלטות בעלות משמעויות פיננסיות כבדות-משקל – כל אלה צריכים להיות מסורים בידי גוף מקצועי, לא פוליטי, ובעל יכולת ומעמד עצמאיים – לטובת ביסוסה וייצובה הכלכלי של יבנה, וכפועל יוצא – לשיפור מתמיד של חיי התושבים"
 

העיר יבנה מתנהלת למן הקמתה ללא חברה כלכלית-עירונית, המשמשת כזרוע הביצועית של העירייה והינה כתובת ליזמויות. מטרתה של חברה כלכלית הינה מתן תנופה לפיתוח פרויקטים עירוניים, תוך שימת דגש על הדרישות החברתיות והכלכליות של העיר, ולמעשה היא מהווה כלי עצמאי לפעולות כלכליות של העירייה, בתחומי הנדל"ן; פיתוח ובינוי; מיזמי 'פינוי-בינוי'; 'תמ"א 38'; פרויקטים בשיפור חזות העיר; איתור, בניית, הקמת ותפעול מתחמים שונים בתחומי הספורט, התרבות והפנאי; הקמת ותפעול מאגר היועצים החיצוניים; ביצוע ויישום מכרזים; ויישום התקנות והחוקים השונים. על החברה חל חוק החברות.

 

חבר המועצה והמתמודד על ראשות העיר, מאיר בן-הרוש, מבהיר כי בקדנציה הבאה, בוודאי אם יזכה בראשות העיר ואולם גם כחבר מועצה, יעשה כל שניתן על-מנת לקדם את הקמתה של הזרוע הכלכלית של העירייה. "מספיק שנים הפסדנו את כל מה שיכולנו להרוויח, לוא הניהול הכלכלי של העיר היה מתבצע באופן מקצועי, יעיל ומודרני", הוא אומר.

 

"לא לחינם כיום פועלות בארץ מאות חברות כלכליות-עירוניות". בן-הרוש 

 

התועלות עבור רשות מקומית המקימה חברה כלכלית והופכת אותה לזרוע הביצוע המרכזית שלה בתחומים השונים של ניהול כלכלת העיר, רבות במיוחד, ובאות לידי ביטוי הן בהיבט הפיננסי – בעת שהחברה מייצרת עבור העירייה את עיקר ההכנסה החיצונית – שהיא לא מארנונה ומגביית מסים אחרים – וכן בכך שהיא מפנה את משאבי הניהול של מועצת העיר ומוסדותיה השונים לטובת התמקדות בעשייה התוכנית והמקצועית, ומשחררת אותה מהניהול החשבונאי והפיננסי, המחייב להתייחס לכל מהלך ופעולה כאל יחידת רווח והפסד עצמאית.


"ערים המעדיפות להשאיר את הפעילות הכלכלית של העיר בידי מועצת העירייה וועדותיה, ואינן נותנות אמונן ביתרונות שמרבית הערים בישראל ראו בתבנית המוסדית הזו – ובהן, כאמור, עירנו, יבנה, בעיניי אינן ממקסמות את יכולותיהן ואת מלוא המהלך הנדרש כדי לשפר עוד ועוד את תנאי החיים בעיר, להם הן מחוייבות כלפי התושבים", טוען בן-הרוש, ומוסיף: "חברות עירוניות פעלו בישראל עוד לפני קום המדינה, ולא לחינם כיום פועלות מאות חברות כלכליות-עירוניות, מהן שהוקמו למטרה ממוקדת, ואחרות הפועלות בקשת רחבה של נושאים".

 

חכ"ר-החברה הכלכלית ראשון-לציון: דוגמא להצלחה. אילוסטרציה: החברה הכלכלית ראשון-לציון

 

יצוין כי תאגידי המים והביוב – אשר בן-הרוש נאבק בפעולתם למן הקמתם, לצד גורמים מקומיים וממלכתיים – אינם מהווים חברה עירונית, אף שהם בבעלות הרשויות. זאת, מאחר שהחוק המיוחד שחוקק לצורך הקמתם – חוק תאגידי המים והביוב – הפקיע את הסמכויות הנוגעות לתשתיות המים והביוב מידי העיריות, והפקידן בלעדית בידי הנהלות התאגידים.

 

בן-הרוש עומד גם על היתרונות משפטיים שיש לחברה, בהיותה יישות משפטית עצמאית, שחובותיה וגירעונותיה אינם מטילים עול על תקציב העירייה השוטף, אלא היא נושאת באחריות לאלה באופן עצמאי, ככל חברה עסקית פעילה, בכפוף להגדרות החוק. "יש לזכור שלחברה כישות עצמאית נתונות סמכויות להפעיל שיקולים עסקיים טהורים – שאינן מוקנות למליאת מועצת העיר או לוועדותיה, ובו בזמן אין רואים בה מחלקה ממחלקות הרשות המקומית. מרגע התהוותו קונה לעצמו התאגיד הכלכלי העירוני זכויות וסמכויות, ומוטלת עליו חובת הזהירות שלא להפוך לנטל כספי וניהולי על הרשות המקומית", הוא מסכם.