לעבור את הקיץ בשלום

14/07/13

מאת: חן קרופניק

 

השבוע ראיתי בפייסבוק ציטוט של ד"ר יצחק קדמן, יושב ראש המועצה לשלום הילד שאמר שאם אנחנו ההורים טרודים מדי ועסוקים מדי במטלות הבוקר, כדאי לחלוץ נעל אחת ולהניח אותה במושב האחורי וכך לא נשכח את הילד שלנו באוטו כשנצא.


בהתחלה כשקראתי את זה התעצבנתי. מה זה התעצבנתי, רתחתי מזעם. איך אפשר להשוות נעל לילד?? איך אפשר להציע לי כאמא לעשות כזה דבר מגוחך על מנת לא לשכוח את הקטנים שלי במושב האחורי כשאני יוצאת מהאוטו?


ואז יצא לי לקרוא את כל הראיון איתו והבנתי כמה זה נורא כאשר משפט אחד מוצג כיחיד ומוצא מהקשרו.


ד"ר קדמן מסביר, בכללי, שקודם כל צריך בדק בית. אנחנו, שחיים בעולם שכולו ריצה מטורפת, סחרור בלתי פוסק והכל חייב להיות עכשיו ומייד –  צריכים לעצור לרגע ולבדוק את עצמינו. להזכיר לעצמינו שהילדים – המשפחה שלנו – הם הדבר הכי חשוב שיש לנו בעולם הזה. שום דבר לא חשוב לנו כמו הילדים שלנו. שיחת הטלפון, הכסף, הלקוח, העבודה, הכל יהיה שם אחר כך. אנחנו צריכים להתרכז בילדים.
ובאמת, מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות ?
נאחר את הרכבת?… תגיע עוד אחת
ניתקע בפקק?… בסוף הוא ישתחרר
נגיע מזיעים לאוטו?… נתקרר במזגן.
נפסיד שיחה?… יתקשרו שוב.
ומה כל אלה בהשוואה לדבר הכי נוראי שיכול לקרות לנו כהורים ושעליו אין פיתרון ואין דרך חזרה?

 


אני בבדק בית שלי שמתי לב שמהרגע שאני פוקחת עיניים אני מחוברת לפלאפון. מיילים, הודעות ושיחות לכל מי שכבר ער וגם למי שעוד לא. אז קיבלתי על עצמי החלטה שאני בפלאפון לא מתעסקת עד שכל ילד נמצא בגן שלו. ואז השיחה הראשונה שלי היא לאבא שלהם לדווח לו שכל אחד בגן, איך הם התארגנו בבוקר, איך הם נפרדו ממני לשלום ולאחל לו המשך יום נעים.
ואם אני לא זו שלוקחת את הילדים בבוקר לגן אז בעלי עושה בדיוק את אותו הדבר. אנחנו גם אחראים תמיד להודיע לגננת אם אחד מהילדים לא מגיע או מאחר.


בסוף הראיון מופיע המשפט של ד"ר קדמן, שכאשר הוא מגיע אחרי ההסבר הנ"ל עיצבן אותי פחות – שמי שלא מספיקה לו תזכורת או שמרגיש הוא צריך עזרה כלשהי – שיחלוץ את הנעל שלו ויניח אותה במושב האחורי וכשהוא יצא מהרכב אין מצב שישכח לא את הנעל ולא, חלילה, את הילד.
אני נמנעת מלהשתמש במשפט 'זה יכול לקרות לכל אחד' במקרים כאלה כי בהרגשה האישית שלי זה מגמד את גודל האסון. אבל הורים – מה שיעזור לכם – כל מה שיעזור לכם – תשתמשו בו. הכל למען בטחונו הנפשי והפיסי של הילד.


ולמען הסר ספק – גם להשאיר ילד ברכב ממונע עם מזגן או לרגע ברכב עם חלון פתוח זה אסור. תמיד תחשבו מה אתם מפסידים (דקה של הליכה לגן? שתי דקות של קניית משהו בחנות?) לעומת חיים שלמים.

 

 

ושיהיה לכולנו קיץ נעים שקט ורגוע.

 

חן קרופניק


מנהלת הבית להתפתחות תינוקות
www.tinokot.org

חניק – כי ילדים שמחים לובשים בגדים נוחים
www.facebook.com/chenik22