ליבנת רפאי במילים מרגשות על אחותה ואחיה, שרון ואלי, שנרצחו בנובה ברעים

שרון נשארה להסתתר ברכב, מבועתת ומפוחדת, כשמסביבה מחבלים רבים, שממשיכים לירות לכל עבר. למרות כל זה, ועל אף שאיבדה את אהוב לבה ואחיה היקר מכל, שרון לא איבדה תקווה לרגע, היא המשיכה לתפקד בקור רוח, התקשרה לחברים נוספים שהיו במסיבה והיו בדרכם להימלט וכיוונה אותם לא להגיע לאיזור שבו ארבו המחבלים, ובכך הצילה אותם.

לאחר כ-3 שעות, שרון החליטה לברוח לכיוון השדות ואז הקשר עמה נותק.

לאחר 4 ימים של חוסר ידיעה, חיפושים בשטח, תפילות ותקוות, קיבלנו את הבשורה המרה ששרון נרצחה. כעבור מספר ימים נוספים, אלי זוהה והתבשרנו גם על מותו.

ליבנת רפאי מבכה את אחיה, שרון ואלי, שנרצחו בנובה ברעים. צילום באדיבות עיריית יבנה

וזה הסיפור שלנו. של משפחה פשוטה ושקטה, שמחה ומאוחדת, שברגע אחד כבר לא משפחה שלמה. שהפכנו למשפחה שכולה, כאובה ומדממת. שאין יום ואין לילה, שאין שום דבר שמנחם או מעודד, שכל התקווה התנפצה, שהחיים לעולם לא יחזרו למסלולם. הכאב עצום וקשה מנשוא. וחלל גדול נותר בלבינו בלכתם של אהובינו היקרים.

אלי הוא השני מבין שישה אחים, נולד וגדל ביבנה, היה בן 42 במותו. האהבה הגדולה שלו הייתה לרכוב על אופנועים, והוא היה שומר ומטפח אותם במסירות ובקפידה.
הוא למד ועסק בלוגיסטיקה והיה מסור לעבודתו. המשפחה אצלו זה מעל לכל, וכך תמיד הצהיר בפני כולם.
הוא היה יד ימינה של אימא היקרה, במשך כל השנים, וגידל את שלושת אחיו הקטנים, שרון ביניהם. וגם כשבגרו, המשיך לתמוך ולעזור ולהיות הביטחון והמשענת של כולנו. לא הופתענו כשנכנס אל תוך התופת כדי להציל את שרון, כי הוא פשוט כזה שחושב על כולם לפני עצמו.
הנתינה שלו ואהבת האדם – זה ערך עליון, והלב שלו פשוט ענק להכיל ולדאוג לכולם.
החלום שלו להקים בית ומשפחה משלו, ואנחנו כל-כך התפללנו שזה כבר יקרה. אך בסופו של דבר, הוא לא זכה, וכנראה שכל ייעודו בחיים היה להיות שם בשביל אחרים.

שרון השישית מבין האחים, בת הזקונים, הנסיכה של הבית. בת 28 במותה.
שרוני, ילדה מלאת אנרגיה ושמחת חיים, מאירה כל מקום שהיא נכנסת אליו. יפת תואר מבפנים ומבחוץ, טובת לב, שאפתנית ולא הפסיקה לרגע לטייל ליהנות ולחגוג את החיים עם משפחה וחברים. היא הדבק המחבר בין כולם.
היא הייתה אוזן קשבת, תמיד ידעה לייעץ ולהגיד את הדבר הנכון, להיות שם בשעת צרה לחבק ולתמוך.
שרון סיימה את לימודיה במערכות מידע ומנהל עסקים במכללה למנהל, וחיכתה בקוצר רוח להשתלב בעולם ההייטק, אך לא הספיקה להגשים את מטרתה.
החלום הגדול שלה היה למצוא את אהבת חייה, והיא אכן זכתה להכיר את שחר, שהיה הנפש התאומה שלה. היה ביניהם חיבור ואהבה עצומה שרואים רק בסרטים. והם לא נפרדו בחייהם ובמותם.

בנימה אישית, אני רוצה להגיד לכם, אחים יקרים ואהובים, נשמות טהורות, שאתם כל-כך חסרים לנו, והאור כבה בעולמנו מאז שהלכתם. אתם גיבורים ואמיצים ונלחמתם עד הרגע האחרון, ואנחנו הכי גאים בכם בעולם.
לעולם לא נוכל להיות כמותכם, אבל כן נשאף ללכת בדרככם, ותמיד תהיו חלק מאיתנו. הזכרונות מכם נמצאים בכל מקום ובכל סיטואציה ומלווים אותנו. נשתדל להיאחז בהם ולשאוב מהם כוח.
תודה על כל מה שהייתם עבורנו בעולם הזה, תודה על רגעי האושר אתכם, תודה על צחוק ועל בכי שחלקנו ביחד ועל כל יום שזכינו להיות אתכם.
אתם תישארו מלאכים יפים וטהורים בגן עדן ותאירו את השמים כפי שהארתם את עולמנו.
אוהבים ומתגעגעים, ואתם לנצח בלבנו.
נוחו על משכבכם בשלום ויהי זכרכם ברוך."

שרון רפאי ואלי רפאל ז"ל