לזכור ולא לשכוח! האמנם?

ביום שני הקרוב נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. יצאנו לבדוק את אתרי ההנצחה ביבנה

האמת, קשה לי, אישית, לגעת ב'פרה הקדושה' הזאת, אולי מעצם היותי חלק ממשפחה שכולה (איבדתי את בן-דודי היקר, אורי מנחם ז"ל, שנעדר במלחמת ההתשה 1967, ב'אח"י אילת'), אך החלטתי, למרות הכאב, ובעקבות פניות מצד תושבי העיר, כגון דוד (דדה) דדון, אשר התריע על גשר ג'וני (בפני ראש העירייה), לבדוק את הנושא ולצאת לסייר, ברחבי העיר, בחיפושים אחר אתרי הנצחה ובדיקת מצב שימורם וחזותם החיצונית.

וזה מה שמצאתי, ויתכן כי הנתונים שלי אינם מספקים, זאת מפני שלא זכיתי בשיתוף-פעולה מצד גורמי העירייה השונים, שסירבו לתת לי את הנתונים הראויים. אז ככה, אני מצאתי שלושה אתרי הנצחה עירוניים בלבד (מלבד אלו שבבתי-הספר השונים – חדרי הנצחה): 'האנדרטה' אשר כולנו מכירים, מעל מרכז הספורט, 'גשר ג'וני' – היה גשר (ומיד ארחיב), וחדר 'יד לבנים' (שימו לב – לא 'בית יד לבנים').

אתחיל באתר ההנצחה שלשמו התחלתי בכתיבת כתבה זו, 'גשר ג'וני'. זוכרים את הגשר שחצה את נחל יבנה וחיבר בין רחוב הדרור לרחוב האלון? במסגרת פיתוח פארק נחל יבנה, החליטה עיריית יבנה להנציח את הגשר כשריד לגשר הולכי-הרגל שהיה קיים מעל הנחל טרם סגירתו והקמת הפארק. בשנים שלאחר הקמת יבנה היווה הנחל חיץ בין השכונות. האמיצים בילדי השכונות עברו, מצד אחד לשני, על גבי צינור מים, שחצה את הנחל, ולא אחת נפלו לתוך הנחל, שהיה מסוכן, במיוחד בימי החורף.

גשר ג'וני. לזכרו של סא"ל אהרון (ג'וני) טנא

בשנת 1976 הוקם הגשר על-ידי חיל-ההנדסה, לזכרו של סא"ל אהרון (ג'וני) טנא, שנהרג במלחמת יום-כיפור, ומאז נקרא שמו 'גשר ג'וני'. ג'וני, בן 33 במותו, שירת כל השנים בחיל-ההנדסה. הוא סיים בהצלחה קורסים רבים: קורס צניחה, קורס קציני הנדסה, שאותו סיים כחניך מצטיין, קורס מפקדי פלוגות וקורס ללוחמה זעירה. הוא התנדב למשימה קשה ומסוכנת של חילוץ נפגעים ועל מעשה זה זכה ב'אות המופת' מטעם אלוף פיקוד הצפון.

במלחמת יום-הכיפורים הצטרף טנא לאוגדתו של האלוף אריק שרון, כאחראי וכמפקד על פעולות הגישור והצליחה. הוא פיקד על הקמת הגשר הראשון בתעלת סואץ, 'גשר הדוברות', במסגרת מבצע 'אבירי לב'. את הגשר הקים טנא תחת הפגזה ארטילרית כבדה מצד המצרים, תוך פינוי מוקשים, חילוץ פצועים ושמירת המורל של כוחות צה"ל למרות האבדות.

כיום מה שנשאר מהגשר הוא מעבר סמלי צר (ראו תמונה), אשר עליו הוצב לוח-פלסטיק (עלוב ביותר, כשצדו השני מראה על כך ששימש משהו בתעשייה protective film), שאינו מכבד אתר הנצחה כזה או אחר.

גשר. כן?

מכאן עליתי לאנדרטה העירונית – זו אשר כל שנה משמשת אותנו להנחת זרי הזיכרון הרבים, המונחים על-ידי גורמי העירייה, הביטחון, צה"ל, בתי-הספר ותושבים פרטיים, מי לא מכיר? כבר בסיור בסביבת האנדרטה גיליתי עזובה והזנחה בכל עבר, המתחם מוקף בגדר, ובה שני שערים, כשהאחד סגור ומסוגר במנעול, מאחוריו מדרגות שבורות, מלאות בעשבייה, וכפי הנראה לא משמשות למעבר כלל, את השער השני מצאתי סגור, אך הצלחתי להרים את המוט הסוגר ונכנסתי פנימה, כאן מצאתי מתחם די מטופח (אך לא ממש נקי), עם שיחים ופרחים בהשקיה של טפטפות. כאשר ניגשתי לאנדרטה עצמה – מצאתי בה עשבים הצומחים פרא בתוך החור השקוע המיועד, כפי הנראה, ללפיד או לפרחים. עשבים! (להמחשה ראו תמונה). 

את השוק הגדול ביותר שלי קיבלתי בסיורי בחורשה מסביב למתחם האנדרטה, אתם בטח מכירים את החורשה הזאת, אנחנו חולפים לידה כל-כך הרבה פעמים, אך מעולם לא התייחסנו אליה ברצינות! ולמה? לא חבל? יש לנו כאן פינה ירוקה (הייתה צריכה להיות ירוקה) צמודה לאנדרטה, אתר ההנצחה העיקרי של העיר יבנה, והיא אינה מנוצלת כלל, ובוודאי שמשמת את עברייני הסמים והשיכורים למיניהם בעיר (עדויות בשטח מוכיחות זאת).

החורשה הצמודה לאנדרטה

במרכז החורשה ניצב מבנה ששימש בעבר כקיוסק (או משהו כזה), לאחר מכן היה מחסן, וכיום הוא משמש כ… מחראה! (עמכם הקוראים הסליחה), 'מפואר' בקשקושי גרפיטי לא אמנותיים במיוחד, מסביב: ספסל מנותץ, עשבייה, אשפה, צינור בולט, בדלי סיגריות ועוד מיני חפצים בלתי מזוהים… אני בטוחה שכבר קלטתם את התמונה!

מבט מסביבת האנדרטה העירונית

אז נשארנו עם חדר-ההנצחה 'יד לבנים' (שימו לב! אין 'בית' יד לבנים, אלא חדר בספרייה העירונית), לזכרם של 64 בני יבנה שנפלו במערכות ישראל. ראוי לציין כי חדר ההנצחה, שהוקם לפני כעשר שנים, מכובד ומרהיב, עטור מרכיבים סמליים, כמו, למשל, אריחי הזכוכית שברצפת החדר, 40 במספר, המסמלים את 40 שנות נדודי בני-ישראל במדבר. תמונותיהם של הנופלים קבועות בקיר, ובפינת החדר, על מסך קטן, ניתן להעלות תמונות נוספות, של כל אחד מהנופלים, ולקרוא את סיפור חייו ונפילתו. 

חדר ההנצחה 'יד לבנים' בספרייה העירונית (צילום מימין: עמרם כהן. משמאל: שר החינוך דאז גדעון סער וטובה זיו יו"ר יד לבנים יבנה)

הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל. מיום הקמתה נמצאת מדינת ישראל במאבק על קיומה, שהחל מראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל וגבה קורבנות רבים שלהנצחתם הוקדשו דרכים רבות.

היחידה להנצחת החייל עוסקת בהנצחת חללי מערכות ישראל, מטעם מדינת ישראל,‏ שהוקמה מכוח חוק בתי קברות צבאיים תש"י-1950. משנת 2005 פועלת היחידה במסגרת אגף משפחות והנצחה של משרד הביטחון. במקומות רבים בישראל ניצבות אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. אנדרטאות אלה הן משלושה סוגים: אנדרטאות שהוקמו ביישוב מסוים, לזכר חללי אותו יישוב, דוגמה לכך היא 'המצבה' – אנדרטה למגיני בת-ים שנפלו במלחמת העצמאות.

אנדרטאות שהוקמו במקומות שבהם התנהלו קרבות, לזכר הנופלים באותו מקום, לדוגמת האריה השואג, פסל מעשה ידיו של אברהם מלינקוב, שהוצב בתל-חי בשנת 1928 לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי בי"א באדר תר"פ (1920). אנדרטת כביש הגבורה – הגלעד, בעיצובו של הפסל משה ציפר, הניצב במקום הידוע כ'צומת הגבורה'. קיר הנצחה לחללי צה"ל בגשר עד הלום. אנדרטת חטיבת הנגב – אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות, הממוקמת בגבעה הצופה על העיר באר-שבע. יד לשריון – אתר הנצחה לחללי חיל השריון במערכות ישראל. אנדרטת אסון המסוקים בשאר-ישוב ועוד.

הוקמו גם אנדרטאות אישיות, כשאחת הבולטות שבהן היא האנדרטה לזכרו של השומר העברי אלכסנדר זייד, בבית-שערים – גבעת שייך אבריק. יצירתו של הפסל דוד פולוס.

אתרי הנצחה בארץ. מימין לשמאל: בהוד-השרון, בכפר-חסידים ובפקיעין

הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל. כיום יש ביבנה 64 משפחות שכולות, כאשר השנה התווספו להגדרה, ולמסגרת הזאת, גם חללי שירות הביטחון ושירות בתי-הסוהר.

גורמים שונים בעירייה מסרו לי כי "על-פי הגדרה – ביבנה אין אתרי הנצחה!" דובר העירייה בחר לא להגיב לשאלותיי, ויו"ר 'בית יד לבנים' ביבנה, טובה זיו, סירבה להגיב, כשהיא טוענת כי "כיו"ר יד לבנים, אני לא אחראית על חזות העיר." (למרות שרציתי רק לשמוע את חוות דעתה, גם כאם שכולה בעיר וכמובן כיו"ר 'יד לבנים' ביבנה.

חשוב לציין, שלא כמו בערים אחרות בארץ, על האנדרטה שלנו אין איזכור שמות הנופלים (כאמור 64 חללי צה"ל ומערכות הביטחון השונות)!

אז קוראים יקרים, העובדות בשטח לפניכם, התמונות מדברות בעד עצמן (למרות שבסיור אתמול מצאתי כי אתר האנדרטה עבר ניקיון והכנה ליום-הזיכרון), ראו גם תמונות של אתרים אחרים ברחבי הארץ, כל ימות השנה, והחליטו בעצמכם!

יהי זכרם ברוך!

גלריית תמונות: