להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת.

פרשת השבוע: יתרו

פרשת השבוע פותחת "וישמע יתרו חותן משה" – נשאלת השאלה איזו שמועה? שמע רש"י אומר "קריעת ים סוף ועשר המכות שהביא הקב"ה על המצרים." עניין מרכזי בפרשה מתן תורה על הר סיני, בו עם ישראל שומע את אלוקים מדבר אליו, ומעמד זה הינו יסוד חשוב באמונה היהודית והיסוד לקיום עמנו. לפני שאתחיל לתאר את גודל המעמד וחשיבותו – אנסה לעשות סדר באירועים לפי סדר כתיבתם.

עצת יתרו למשה רבנו

יתרו לוקח את ציפורה, אשת משה, לאחר שמשה גירש אותה ואת שני בניה. הולך למדבר לחלות את פני משה. משה רבנו חולק כבוד לחותנו ויוצא לקראתו עם פמליה מכובדת של זקני העדה, ומספר ליתרו את כל הנסים שנעשו לעם ישראל במצרים, ועל קריעת ים סוף. ומלחמת עמלק שבה יהושע בן נון השמיד אותם, כפי שנכתב "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב". יתרו שמח מאוד על הנס הגדול של עם ישראל ונותן שבח והודיה לקב"ה ומקריב עולות וזבחים.

במהלך השהייה של יתרו אצל משה. הוא מבחין שמשה שופט את העם מהבוקר עד הלילה כשהעם עומד אצלו. וזה מעורר תמיהה גדולה אצלו, מדוע הדבר הזה מתנהל בצורה כזו?! ומציע הצעת ייעול למשה רבנו, למנות שופטים נוספים לפי גודל חשיבות העניין, שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים, ושרי עשרות. אותם שופטים ישפטו את העם ויתעסקו בדברים הקלים. והדברים הקשים יעברו למשה רבנו.

ההכנות למתן תורה במדבר

"בחודש השלישי לצאת בני ישראל ממצרים ביום הזה באו מדבר סיני"
הקב"ה מפרט למשה רבנו את גודל וחשיבות המעמד שהעם צריך להתכונן אליו בקדושה, לא להתקרב לאישה וכדומה, ומתאר למשה שעם ישראל הולך לקבל את התורה ולהתחייב לקיים את המצוות והדינים שבה. באווירת אחדות שכזו עלה משה לקבל את התורה ולהעבירה לעם ישראל. "ושמרתם את בריתי – התורה והייתם לי סגולה מכל העמים" – כידוע חיזר הקב"ה על כל העמים והציע להם את התורה. וסרבו לקבל אותה. "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש." עם ישראל השיב מיד "נעשה ונשמע", הקדים "נעשה" ל"נשמע", שבדרכו של העולם קודם שומעים ואח"כ עושים. הקב"ה מזהיר את העם דרך משה לא להתקרב להר סיני, כל הנוגע בהר מות יומת. ברגע ההיסטורי נשמעים קולות וברקים וענן כבד על ההר, קולות שעם ישראל אינו יכול לעמוד בפניהם, ומבקשים ממשה דבר אתה עמנו. ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות.

הר סיני. מתן תורה

עשרת הדברות
עשרה דברים-מצוות נבחרו על-ידי הקב"ה כיסוד לכל התורה ולקיומו של עם ישראל כעם.
"אנוכי ה' אלוקיך" – הכרה בקב"ה כאל יחיד ושליט על עם ישראל.
"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" – איסור חמור לעסוק בעבודה זרה עבודת אלילים
"לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא" – איסור לא להישבע על שבועת שווא ולהזכיר שמו של הקב"ה לשווא.
"זכור את יום השבת לקדשו" – יום השבת, הבדילו הקב"ה משאר הימים והפכו ליום מקודש, לפי שבשאר הימים בני-האדם עוסקים בענייני חול, עניינים חומרים, לכן אנו שובתים מכל מלאכה ביום השבת ומקדשים אותו כפי שהקב"ה עשה "וינח ביום השביעי", על כן בירך ה' את יום השביעי ויקדשהו.
"כבד את אביך ואת אמך" – בצד הצורך לכבד את ההורים ולדאוג להם, ישנו שכר עצום שמובטח להם על-ידי הקב"ה, אריכות ימים ושנים "למען יאריכון ימיך על האדמה…"

כריסטופר ארקט. לידתה של האומה היהודית

שאר המצוות המוזכרות ב'עשרת הדברות' הינן מצוות לא תעשה – "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תחמוד", "לא תגנוב", "לא תענה ברעך עד שקר" וכו', הינן מצוות בין אדם לחברו, להבדיל מהמצוות הקודמות, שביננו לבין הקב"ה.

יהי רצון שנזכה לקיים את המצוות שבין אדם לחברו, כפי שנאמר: עבירות שבין אדם לחברו אין הקב"ה מכפר עד שירצה את חברו. ומתוך כך, נקיים גם את המצוות שבין אדם למקום. נרבה באהבת חינם ננהג כבוד איש ברעהו, ובא לציון גואל.

שבת שלום ומבורך