להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת

פרשת השבוע – בראשית

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (א'-א')
בראשית כל דבר חייב אדם מישראל לדעת כי האלהים ברא את השמים ואת הארץ… (הה"ק רמ"ל מססוב). התורה שבכתב מתחילה באות ב'- "בראשית…", ואילו התורה שבכתב מתחילה באות מ' "מאימתי קורין את שמע". רמז לכך מצוי בפסוק "ודברת בם" שדרשו עליו חז"ל "ולא בדברים אחרים" (יומא יט'), כלומר ודברת בם רק בדברים מן התורה שבכתב ומן התורה שבעל פה, המתחילות שתיהן באות "בם" ולא בעניינים אחרים שהם דברים בטלים. (מגיד תעלומה) התורה היא נצחית, וגם בימינו היום נמשך אותו "בראשית ברא", הקב"ה מחדש עולמו מחדש כל יום, ככתוב "בכל מחדש מעשה בראשית". ידוע לנו שברגע שסיים אומן מלאכתו- הכלי שהוא עשה אינו תלוי בו יותר, ואילו בריאת הקב"ה היא נצחית וזקוקה למאמר פיו של הקב"ה, שחלילה אם הקב"ה יעזוב את הבריאה לשנייה אחת- העולם יחזור, חלילה, לתוהו ובוהו, וזהו פירושו של "המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" (ספרים).

"ורוח אלהים מרחפת על פני המים, (א'-ב')
זה רוחו של מלך המשיח (מדרש). בעת שברא השם יתברך את העולם, ברא אותו כפי שעתיד להיות אחרי ביאת המשיח- נקי מכל רע, אולם האדם הראשון קלקל, בחטאו, והשחית את העולם עד שמוכרח הוא לעבור הרבה צרות ויסורים, גלויות ושעבודים, כדי להיצרף ולהזדכך מחדש. להיות ראוי לביאת המשיח. ברם רוחו של המשיח כבר הייתה מרחפת לפני הקב"ה עוד בעת הבריאה. (ספרים).

אדם בצלם אלוהים. פרובידנס – החברה לליתוגרפיה

"ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (א'-ה')
אצל היהודים הולך היום אחרי הלילה, והלילה מתייחס אל היום הבא, ואילו אצל הגויים הולך הלילה אחרי היום, והלילה מתייחס אל היום החולף. הלילה מסמל חושך, יסורים, דינים ופורענות, הרי שהיהודים תחילה סובלים הם צרות יסורים ולבסוף זורח להם היום, עם שמש ישועה ומרפא. ואילו לגביי אומות העולם הדברים הפוכים: תחילה זורח להם היום, אך סופם הלילה: כדרך שאמרו חכמינו: "צדיקים תחילתן ייסורין וסופן שלווה, והרשעים תחילה שלווה וסופן ייסורים" (אמרי שפר). לפיכך אצל היהודים השבת ביום השביעי של השבוע, ואצל אומות העולם ביום הראשון של השבוע, משום שהיהודים תחילתם עמל ויגיעה וסופם מנוחה ושלווה (סוף השבוע יום השביעי), בעוד שהגויים תחילתם מנוחה ושלווה (יום ראשון של השבוע) וסופם עמל ייסורים…

"ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו" (ב' ג')
ברכו במאור פנים. המדרש אומר שאינו דומה מאור פניו של אדם בחול למאור פניו בשבת. דין הוא בשבע ברכות, שאין מברכים אותן בכל יום משבעת ימי המשתה, אלא רק כשיש פנים חדשות- אורח חדש שלא היה בפעמים הקודמות בסעודה. ברם, בשבת אין צורף בפנים חדשות כדי לברך את שבע הברכות. והטעם לכך אומר בעל השפתי אמת ז"ל משום שבשבת הרי מקבל כל אדם מאור פנים אחר, וממילא כל אחד ואחד הוא פנים חדשות שכן אין אלה הפנים מתמול שלשום"…

הפטרת בראשית (ישעיה מב', מג')

"החרשים שמעו והעיוורים הביטו לראות מי עיוור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עוד כמשלם ועור כעבד ה'" (מב'- יח' יט')

בדברים אלו מתכוון הנביא להוכיח את הצדיקים אשר הם גופם דבקים בה' ובתורתו אך משימים את עצמם חרשים, לבל ישמעו את המתרחש ברחוב בין ההמונים: וכן משימים את עצמם עיוורים, לבל יראו מה עושים אנשי הדור ולא יהיו צריכים להוכיחם ולטכס עצות כיצד לשפר את מעשיהם. כלפי צדיק אשר כזה קורא הנביא: אכן "משולם" אתה, השוקד על שלמותך העצמית: אכן "עבד ה'" אתה ואפילו "מלאך", אך אם אינך רואה ואינך שומע את הנעשה והמתרחש מסביבך, את מצבה של היהדות בקרב ההמונים- הרי אינך אלא עיוור וחרש והנביא פונה להם לאלה: "החרשים שמעו והעיוורים הביטו לראות!" אין די בזה שצדיקים אתם בשביל עצמכם, אלא חייבים אתם גם לשמוע ולראות את הנעשה בחוץ ולטכס עצות לשם תיקון ושיפור המצב. (צוארי שלל).

שבת שלום ומבורך