להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע – בהעלותך

"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". (ח'-א'-ב')

כשראה אהרון, בחנוכת המזבח, שאחד-עשר שבטים הביאו קרבנות וגם שבט אפרים הביא, ולשבט לוי הקב"ה לא ציווה שיביאו קרבן, נצטער הרבה, אמר: שבט לוי, שנשיאו הוא אהרון, לא הביא קרבן, בודאי זה בגללי מפני שיש בי עוון העגל. לכן שבט לוי איבד זכותו להביא קרבן לחנוכת המזבח. אמר לו הקב"ה, למשה: אמור לאהרון שלא יצטער, שכן שבטו עתיד לגדולה יתרה מזו שעתיד לתקן ולהדליק בבית המקדש. לכן נסמכה פרשה זו של המנורה לקרבנות הנשיאים.

ויש גורסים שהקב"ה אמר למשה: אמור לאהרון שלא יצטער על חנוכת המזבח שלא הביא קרבן, לפי שעתיד אני לעשות חנוכה אחרת בידי בניו, שעתיד אני לעשות נסים ונפלאות לישראל בידיהם של חשמונאים, וזו תקרא חנוכת בית חשמונאי, שבה ידליקו נרות, והיא מצווה גדולה מן הקרבנות, לפי שהקרבנות מביאים רק בזמן שבית המקדש קיים, ואילו נרות חנוכה יהיו נוהגים גם בזמן שבית המקדש אינו קיים, לדורות. וכן ברכת כוהנים זו המצווה תמיד.

ולכן נסמכו ג' פרשיות האלו זו לזו, שבתחילה נאמרה ברכת הכוהנים, ואח"כ פרשת קרבנות הנשיאים ועכשו פרשת הנרות. ללמדנו שבאותן ב' המצוות פייס הקב"ה את אהרון שלא יצטער על זה שלא זכה להביא קרבן לחנוכת המזבח. משל למלך שעשה משתה גדול, ובכל יום היה מזמין אנשים הרבה, והיה למלך ידיד גדול שאהב אותו עד מאוד, ולא הזמינו עמהם. והיה זה הידיד מצטער צער גדול, אמר: ודאי יש למלך בלב דבר מה עליי, שלא הזמינני למשתה. אחר-כך שלח המלך שליחים לאוהבו: אמנם עשיתי משתה גדול והזמנתי הרבה אנשים, אבל דע לך שאותך אני רוצה להזמין לבד ולעשות לך סעודה גדולה, מאחר שאתה אוהבי. אף כאן הקב"ה הוא מלך מלכי המלכים, והסעודה כנגד חנוכת המזבח. אמר הקב"ה לאהרון: אל תצטער על שלא נטלת חלק בקרבנות של חנוכת המזבח, שאתם, הכוהנים, יהיה לכם חנוכה לעצמכם.

"וידבר ה' אל משה לאמר: עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות" (י'-א'-ב')

הקב"ה נקרא מלך הכבוד. כמו שנאמר "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. והוא מלך הכבוד, מפני שחלק מכבודו ליראיו כפי שאנו רואים שחלק כבוד למשה רבנו שקרא לו אלוהים, כפי שכתוב :ראה נתתיך אלוהים לפרעה, ואהרון אחיך יהיה נביאך. כאן אמר הקב"ה למשה: אני ממנה אותך למלך על ישראל כמו שנאמר בישורון מלך, וכשם שאני מלך וכשבאים לפני תוקעים בשופר כמו שנאמר: בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. אף לך יעשו כן שיריעו לפניך בגלל הסיבה, עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם. כלומר, עשויים חתיכה אחת של כסף ע"י הקשה בקורנס, ובחצוצרות אלו יריעו לפניך כשתרצה להקהיל את כל העידה כשתבוא להודיעם דבר מה, שאין זה לפי כבודך להקהילם אחד אחד, אלא תרועת החצוצרות תהיה סימן להקהלת העידה לפניך וכן ישמשו להקהלת הנשיאים, כפי שנאמר: ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל.

יהי רצון מלפני שוכן מרומים שכבר עכשיו נתבשר על ביאת משיח צדקנו שיתקע בשופר ויקבץ כל הגלויות ויגאל אותנו במהרה.
 

שבת שלום ומבורך