להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת
 

פרשת השבוע ויקהל פקודי

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם" (ל"ה-א')

בפרשיות הקודמות, 'תרומה' ו'תצווה' הוזכר עניין הציווי שציווה הקב"ה את משה, על מלאכת המשכן, והסביר לו כיצד לבנות את המשכן. מדוע מוזכר כאן, שוב, בפרשה זו? מלמד שלמחרת יום הכיפורים הקהיל משה את כל בני ישראל כדי לצוותם על כך, מפני שלא הייתה לו הזדמנות קודם לכן לעשות זאת. הלא ב-ז' בסיוון עלה לרקיע כדי לקחת את הלוחות הראשונים, ושהה שם ארבעים יום, וירד בשבעה-עשר בתמוז, שהיה יום הארבעים, וראה את מעשה העגל כפי שהוזכר בפרשה הקודמת. ולמחרת עלה שוב, כדי לתקן את צרת העגל ולהתפלל עבור עם ישראל, ונתעכב שם עוד ארבעים יום, וירד בכ"ט באב, כדי לעשות את הלוחות השניים, ולמחרת, שהיה ראש חודש אלול, עלה שוב כדי לקבל את הלוחות השניים, ושהה שם עוד ארבעים יום, וירד ביום הכיפורים, ואז אמר הקב"ה סלחתי כדבריך ונהפך יום הכיפורים ליום קבוע של סליחה ומחילת עוון.

"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת" (ל"ה-ב')
מפרשים חכמינו ז"ל שלא יעלה על דעת עם ישראל שבכדי לגמור את מלאכת המשכן שצוויתי לכם לעשותו, מותר לכם לחלל את השבת, אלא עליכם לדעת שרק ששת ימים תעשה מלאכה בלבד, מפני שהשבת קדושה גדולה עד מאוד וכל העושה מלאכה בשבת – יומת בסקילה. שאפילו להשלים את מלאכת המשכן, שהוא דבר גדול ונשגב, אסור, מפני כבוד השבת.

המשכן, ציור מתוך התנ"ך. הולמן 1890

אסטה קצת מעניין פרשת השבוע, אבל אמשיך לדבר באותו העניין של שמירת השבת. לאחרונה שומעים אנו כל מיני קולות על ניסיון של הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל-אביב, איני יודע מי יפעיל תחבורה זו, ברור לי שנהגים ששומרי-שבת – לא יעשו זאת, וברור לי שגם נהגים שאינם שומרי-שבת – לא יסכימו לוותר על מנוחת השבת, או, לחילופין, היום היחידי שבו הם יכולים להיות בחיק משפחתם. ברור לי עד מאוד שמי שמנסה להוביל מהלך כזה, לפגוע בסטטוס-קוו שקיים שנים רבות, מנסה לצבור הון פוליטי לפני הבחירות. לא מעניין אותו הציבור, שהתחבורה הציבורית שתופעל בשבת תפגע ברגשותיו. לא מעניין אותו ציווי הקב"ה על שמירת השבת. הוא רומס, ברגל גסה, את כבוד השבת, וכבר אמרו חכמינו ז"ל שהשבת תובעת את עלבונה. שלא יהא ספק, כלל וכלל, שחלילה אם יבואו צרות רבות על העיר תל-אביב – ייקח אותו גורם את האחריות עליו. שאם את מלאכת המשכן הקב"ה ציווה להפסיק ולא לחלל את השבת, כל שכן, ולהבדיל אלף הבדלות, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

"אלה פקודי המשכן, משכן העדות, אשר פקד על-פי משה עבודת הלווים ביד איתמר בן אהרון הכהן" (ל"ח-כ"א)
משכן זה היה עדות גדולה לעם ישראל שהקב"ה התפייס עמם ומחל להם על עוון העגל, והשרה שכינתו ביניהם. מפני שאומות העולם חשבו שאין מחילה לעוון העגל, שלאחר כל הנסים והנפלאות שעשה הקב"ה לעם ישראל העיזו למרוד בו ולעשות העגל, אמרו: כיצד יתכן שהקב"ה יחזור ויישא להם פנים, וכשראו שציווה לבני ישראל לעשות את המשכן, שהיה מדורו של הקב"ה והשרה שכינתו בו, כי שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ואח"כ ראו שירדה השכינה למשכן, האמינו אומות העולם שנתרצה הקב"ה לעם ישראל ומחל להם על עוון העגל.

"ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן" (מ'-ל"ה)
ברגע שהתמלא המשכן בכבוד השכינה, לא היה יכול משה להיכנס מבלי שיקרא לו הקב"ה תחילה, כיוון שהקיף הענן את המשכן, וזה היה סימן שהמשכן מלא בכבוד השכינה. וכשקרא הקב"ה למשה, אז היה סימן שסילק שכינתו מתוך המשכן והשרה אותה על הכרובים, כשביקש לדבר עם משה. ורצה הקב"ה להראות חיבתו לישראל שמיד לאחר הקמת המשכן כיסה אותו בענן לקדשו, ואחר-כך אסף שכינתו והשרה אותה על הכרובים ולא יכלו הכוהנים לעמוד לשרת מפני הענן, כי מלא כבוד ה' את בית-המקדש.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה, כבר בקרוב, לגאולה אמיתית, ויחיש את משיח צדקנו ויבנה את בניין הבית השלישי לעולמים וישרה שכינתו בתוכו, כפי שהיה עם המשכן הראשון.

שבת שלום ומבורך