להתחיל מבראשית: פרשת השבוע – מטות
22.07.2022 | 04:52
פרשת השבוע – מטות-מסעי
"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה הדבר אשר ציווה ה'." (ל'-ב')
בפרשה הזאת מודיעה לנו התורה דיני הנדרים והשבועות, כיצד צריך אדם לנהוג בהם. נשאלת השאלה למה נסמכה פרשת נדרים ושבועות לפרשה הקודמת, שסיימה בענייני המועדות, שמסיים הכתוב שם בעניין חג הסוכות שהוא החג השמח ביותר מכל החגים, בגלל שהוא גם חג האסיף, שאז בזמן הזה האדם אוסף את תבואתו מהשדה, את התירוש, היצהר, והיין. וידוע הדבר שבמקום שיש אכילה ושתייה יתרה, מרקד שם היצר הרע ומתחיל לפתות את האדם לסור מדרכו הטובה. נלמד מאיוב שבזמן שעשה משתה העלה עולות כמספר בניו שמא חטאו בגלל ריבוי האכילה והשתייה. ומהטעם הזה, החכמים הקדמונים נוהגים היו לשבור כלים של בדולח בשעת סעודות שמחה, כדי שיתעצבו קצת האנשים ולא יבואו לידי חטא מרוב האכילה, ותיכנס בם יראת שמים. ומה הקשר לנדרים ולשבועות לעניין המועדות וריבוי האכילה והשתייה בעת השמחה? בעת השמחה יצר הרע מפתה את האדם לשתות הרבה יין, ואז, מתוך ריבוי היין, יכול לבוא ולהישבע, או לנדור נדר, וזו הסיבה לסמיכות הפרשה לעניין המועדות.
"וידבר ה' אל משה לאמר: נקם נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמך" (ל"א, א'-ב')
אמר הקב"ה למשה: אחרי שהודעתי אותך דיני נדרים ושבועות שאפשר להתירם בתנאים מסוימים, אל תחשוב לעצמך שאני יכול להתיר את השבועה שנשבעתי שלא תכנס לארץ ישראל. דע לך בבירור ששבועתי עומדת ואין אני חוזר בה, אבל אני ממתין לנקמה שתנקום תחילה במדיין ואחר תיאסף אל עמך. עלינו לשאול את עצמנו מדוע רק מדין מוזכרים כאן, ומואב, שכידוע התחילו בעניין, לא מוזכרים. ועוד שמדין גרמו לכך שעשרים וארבעה אלף מישראל אבדו, בגלל שהחטיאו את ישראל בזנות ובעבודה זרה. ולכך נאמר שהמחטיא את חברו גרוע יותר מן ההורגו. שההורגו אינו יכול להרוג אלא את גופו בלבד, והמחטיאו מאבד נפשו, כלומר, מוציאו גם מהעולם הזה וגם מהעולם הבא. מואב רצו להרוג את עם ישראל בגלל שפחדו מהם, ולכן הקב"ה מצווה את ישראל אל תצר את מואב ואל תתגרה בהם. מהסיבה שמואב לא רצו להחטיא את ישראל, אלא להורגם בלבד, ובנוסף היה עתיד לצאת ממואב דוד המלך. לכן לא רצה הקב"ה לגעת ולהזיק למואב, אלא אמר: המתינו קצת, שכן עתיד לצאת מהם אחד שינחית עליהם מהלומה. המדיינים, לעומת זאת, גרמו שני דברים: האחד שהחטיאו את עם ישראל, והשני שגרמו לנפילת כ"ד אלף מבני ישראל. ולכן, צריך להינקם בהם פעמיים. ולכן נכתב: נקום, נקמת בני ישראל.
מה חדש?
משה. אילוסטרציה
ידוע שהקב"ה מקפיד יותר על כבוד הצדיק מאשר על כבודו, דוגמה לכך ירבעם בן נבט, בגלל שפגע בנביא – יבשה ידו, ולא בגלל הסיבה שעבד עבודה זרה. וכאן הקב"ה חס על מותם של כ"ד אלף מבני ישראל, שעל מותם הוא הצטער יותר מהסיבה, ולכן אמר למשה: נקום נקמת בני ישראל, אבל משה, מפני הענווה שבו, אמר ההיפך: לתת נקמת ה' במדיין, אנו צריכים להילחם למען כבוד ה' יתברך.
שבת שלום ומבורך