להושיט יד לדוד קוניו: לבנות מחדש את החיים ביבנה אחרי שנתיים בשבי

קוניו, שנחטף מביתו בניר עוז ב-7 באוקטובר ושרד תנאים לא אנושיים במנהרות במשך 738 יום, חזר אל זרועותיהן של אשתו שרון ובנותיו התאומות, אמה ויולי, שמצאו בית וקהילה מחבקת ביבנה במהלך תקופת ההמתנה המייסרת לחזרתו.
במהלך למעלה משנתיים שהינם נצח בנסיבות שכאלה, התמודד דוד עם חוסר ודאות מוחלט, הפחדות והשפלות קשות. "הדבר היחיד שהחזיק אותי בחיים היה המחשבה על שרון, אמה ויולי – המשפחה שלי, שכל כך חלמתי לפגוש ולדעת שהן בחיים", הוא מספר.
 

בזמן שהוא נותר מאחור, שרון והבנות שוחררו בפעימות המוקדמות, פרידה שדוד מתאר ככזו ש"לקחה לי חצי מהלב". כעת, כשהמשפחה התאחדה כאן בעירנו, הם ניצבים מול מציאות מורכבת: ביתם בקיבוץ נשרף עד היסוד וכל זכרונותיהם הפכו לאפר.
 

אמה ויולי, שהיו בנות 3 ביום החטיפה, הן היום כבר בנות 5 וחצי. דוד משתף בכאב על רגשות האשם שמלווים אותו ועל השאיפה העזה להעניק לבנותיו את תחושת הביטחון שנלקחה מהן. למרות הפוסט-טראומה העמוקה שעוברת על המשפחה כולה, דוד מדגיש את כוחה של האהבה ואת הכרת התודה לעם ישראל שלא ויתר עליו לרגע.
 

משפחת קוניו פונה כעת ללב של כולנו כדי לקבל עזרה במסע השיקום הארוך. הסיוע של הציבור יאפשר להם ליצור עתיד חדש, לבנות בית מאפס ולתת תקווה לימים טובים ושקטים יותר עבור הבנות.

לתרומות ולסיוע למשפחת קוניו לחצו כאן >>