לבחור זו בזה במטרה לבנות זוגיות שתשאר לנצח – אפשרי בכלל?

זוגיות ארוכת שנים לא נבנית מהבטחה חד-פעמית מתחת לחופה, אלא מאלפי החלטות קטנות בכל יום מחדש. רחל פישר, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית, מסבירה איך לבחור בבן הזוג מחדש – גם כשהחיים מזמנים אתגרים – וכיצד כוונה והשקעה פנימית יכולות לחדש את האהבה

'לבחור זו בזה במטרה לבנות זוגיות שתשאר לנצח – אפשרי בכלל?' זו שאלה מלחיצה נכון?

הרי גם ביהדות יש אופציה של גירושין וטוב שכך.

ובכל זאת עם איזו כוונה אנו אמורים להיכנס לברית הנישואין? האם לומר לעצמנו, היא\הוא מוצא חן בעיני לעת עתה, מי יודע מה ילד יום? 
או  לקבל החלטה פנימית אחרי שבדקתי והחלטתי להינשא לאדם המסוים הזה, לומר לעצמי:" איתה אני רוצה רוצה לכרות ברית חיים, לבנות איתה חיים לטוב ולרע, ללדת איתה ילדים, ולזכור שהיא או אני יכולים להיות חלילה חולים, ונישאר על מנת לטפל האחד בשניה".
זו אמורה להיות החלטה עמוקה עם חשיבה ורצון להשקיע. כאן נזרע השורש הטוב לזוגיות.


עברו להם כמה שנים ואנו חוגגים יום נישואין עשירי.
הזוג עבר משברים האישה חלתה בסרטן ונרפאה ב"ה. יש להם ילדה 'על הרצף' וזה דורש משאבים וכוחות שהם לא שערו מראש.
הם  יושבים בבית הקפה וחוגגים, היא שואלת אותו:" אם היית פוגש אותי היום- אחרי שאתה מכיר אותי היטב- האם היית בוחר בי כאשתך?"
היא שאלה בחצי חיוך והוא ענה:
" אני לא יודע אם הייתי עושה הכל אותו דבר, אבל אני יודע דבר אחד, אם הייתי צריך לבחור שוב את האדם אתו הייתי רוצה לעבור את החיים, הייתי בוחר בך".
התשובה הינה חיובית אבל אין זה אומר שהם לא התווכחו, לא הסכימו על דברים מסוימים ובכל זאת… רוצים להמשיך ביחד.
מהו סוד הביחד הנצחי הזה?

 

 

ההכנה לקראת השנה החדשה מתאימה גם לבדיקה מחודשת של הזוגיות. אנו בודקים את עצמנו. כדאי שנשאל עצמנו:
באיזו כוונה אנחנו נכנסים גם השנה  לקשר  הנישואין? באיזו כוונה אנחנו ממשיכים בקשר הזה?
כשאדם מתחתן, הוא לא רק אומר ״אני אוהב אותך״. הוא למעשה אומר: אני בוחר בך. אני רוצה לבנות איתך בית, משפחה, חיים. אני רוצה להיות שם גם כשיהיה קל וגם כשיהיה קשה, וגם כשהאהבה תשנה פניה.

 

החשיבה הבראשיתית הזו , ההחלטה להשקיע בקשר הזה ולדעת שזו האישה ואין אחרת- זו חשיבה שיוצרת מציאות.
כשהאדם אומר זאת לעצמו וכך הוא גם חי, הסיכויים רבים יותר שהם אכן ישארו יחד,  ואת מה שהם מחפשים  בזוגיות בחיבור בשיתוף, -את כל זה- הם יעשו אחד עם השניה., גם אם יש צורך  לשנות לתקן.

 

וממשיכים להשקיע בפנים.
אבל בחירה לבדה אינה מספיקה. זוגיות היא בית שצריך לתחזק כל החיים.
צריך ללמוד להכיר את האדם שמולי מחדש. הרי גם אנחנו משתנים עם השנים. מה ששימח אותו לפני עשרים שנה אולי כבר אינו משמח אותו היום. מה שהיה חשוב לה אז, אולי השתנה. לכן זוגיות ארוכת שנים דורשת סקרנות והחלטה מחודשת להישאר יחד: לשאול, להתעניין, להקשיב.
צריך גם ללמוד לדבר. לא רק על הילדים, החשבונות, העבודה ומה אוכלים בערב, אלא גם עלינו. מה עובר עליך? מה חסר לך? מה משמח אותך? איך את מרגישה? לדבר עלינו.


וצריך גם לדעת לריב. כי זוגיות טובה אינה זוגיות שאין בה חילוקי דעות. היא זוגיות שבה גם בזמן כעס זוכרים: זה האדם שבחרתי בו. אנחנו לא אויבים. אנחנו שני אנשים שמנסים לפתור בעיה.


וכמובן לדעת לומר: טעיתי. סליחה. פגעתי בך. לא התכוונתי. אנחנו עלולים להתרגל לטוב ולראות אותו כמובן מאליו. אבל בן הזוג עדיין זקוק למילה טובה, למגע, לחיוך, לתודה, למבט שאומר: אני רואה אותך, שומע ומתעניין במה שחשוב לך. מילים קטנות שיכולות להציל מרחקים גדולים.


אולי זו אחת המתנות הגדולות שאפשר לתת לעצמנו בשנה החדשה:
לבדוק שוב את מצב הזוגיות, להשקות אותה להוסיף עליה.
לא להפסיק לומר את הדברים הטובים.
לא לצפות שהוא ישתנה אלא לשאול  את עצמי מה אני יכול/ה לעשות השנה כדי להוסיף אהבה לבית שלנו? חשיבה כזו משפיע ממילא על בן הזוג וברוב הפעמים גורמת לו 'לזוז' ממקומו וללכת לקראת בת זוגו.

זוגיות שנשארת לאורך שנים אינה נבנית מהבטחה אחת גדולה ביום החתונה. היא נבנית מאלפי בחירות קטנות לאורך הדרך.
לבחור בו גם היום. לבחור בה גם היום. להקשיב. לסלוח. לפרגן. לדבר. לצחוק. לגעת. להתקרב.
ושוב ושוב, גם אחרי שנים:
״אני בוחר/ת בך.״

 

מהקליניקה:
״אנחנו נשואים כבר 27 שנים,״ היא אמרה לי, ״אבל אני מרגישה שהוא כבר לא בוחר בי. הוא פשוט נשאר כי התרגל.״
שאלתי אותה: ״ואת? את עדיין בוחרת בו?״
היא שתקה רגע, ואז חייכה: ״כנראה שגם אני הפסקתי לבחור. פשוט המשכנו לחיות.״
אולי זה בדיוק המקום שבו מתחיל שינוי. לא בשאלה מי אשם, אלא בשאלה:
מה אני יכול לעשות היום כדי לבחור מחדש באדם שאיתי?

 

לשאלות ותיאום פגישה לייעוץ – ניתן לצור קשר:

רחל פישר – פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית

טלפון | וואטסאפ | מייל | אתר