לבחור בסוס הנכון

גם השבוע, בפרשת קורח, אנו נתקלים במנהיג שמחליט שהחלטותיו של משה אינן מוצאות חן בעיניו, והוא ממריד את העם נגד משה ואהרון. למרד הגדול הוא אינו מגייס רק את ה"ערב רב", אלא גם מאתיים וחמישים מנשיאי העדה. קורח חולק על החלטת משה וטוען שהוא מנכס את כל התפקידים למשפחתו הקרובה ומנשל בני משפחה רחוקים. גם כאן, המורדים נעלמים במגפה ומשה ממשיך להנהיג. הסיבה ליכולותיו של משה ולהצלחותיו אינה נובעת מכישורים מיוחדים שרכש, אלא מכך שהשאיר את ה' מחובר אליו לאורך כל הדרך. כל ההחלטות שקיבל בניהול העם היו כפופות באופן מוחלט לרצון ה'.

בהווה, כמו בעבר הרחוק, עם ישראל היה כ"כבשה בין שבעים זאבים". מיד לאחר הנס הגדול של יציאת מצרים הגיע עמלק לזנב בנו.
רוב האומות ראו בעם ישראל אויב, אך ההיסטוריה מלמדת אותנו שמי שמחובר למשה, המחובר לה' – מוגן.
אם המנהיגים לא ינתחו את המציאות כיאה, ניאלץ להוריד את הראש כל הזמן, שכן העולם לא ייתן לנו לנצח.

עלינו להבין שאמריקה אינה בעלת ברית אמיתית במובן העמוק. בסל האינטרסים שלה אכן נמצא שימור עם ישראל, אך לא בהכרח בגלל אהבתה הגדולה אלינו.

למי שלא שוכח את ההיסטוריה נזכיר, שהנשיא טרומן אמנם הכיר במדינת ישראל, אך במשך כמה שנים טובות הטיל עלינו אמברגו נשק.
הפנטגון ומחלקת המדינה התנגדו להכיר בישראל כדי להימנע מפגיעה ביחסים עם מדינות ערב.
ובכל זאת, בלי אמריקה עברנו את מלחמת העצמאות, כשה"שליח התורן" הייתה יוגוסלביה.
נכון שבשנים מאוחרות יותר נחתמה ברית ביטחונית וקיבלנו סיוע מכובד, אך גם אז גילינו שאף פעם לא נתנו לנו לנצח, ותמיד כפו עלינו הפסקות אש או הסכמים שפגעו בנו.

גם היום, אמריקה היא לא הגואלת שלנו. אם היא תרצה היא תהיה ה"שליח התורן", ואם לא – "לא אלמן ישראל". התגברנו על פרעה ללא עזרת האמריקאים, התגברנו על המן ללא עזרתם, ונתגבר גם על ההמן העכשווי בעזרת ה' ועם השליחים שיעמיד לנו מאומות העולם.

הרבי מליובאוויטש – נשיא עם ישראל בדור זה, שבשבוע הקרוב יחול יום ההילולא השלושים ושניים שלו – המשיך את דרכו של משה. הוא ושליחיו עושים מאמצים מרובים מתוך אהבת ישראל גדולה לחבר את היהודים למקור מחצבתם, ולדאוג לביטחון הנפשי והפיזי של כל יהודי.
הרבי, דמות יהודית מוערכת ומפורסמת בארצות הברית ובעולם כולו, חזר והתריע שישראל לא צריכה להתקפל לדרישות האמריקאיות.
הוא הדגיש שכניעה ללחץ אמריקאי תגרום לסכנת נפשות בארץ ישראל, והוכיח זאת מכך שנשיאי ארצות הברית החלו לתמוך בישראל רק אחרי שחזו בניסי מלחמת ששת הימים.

המסר היה ברור: כשישראל חזקה – היא שווה להם; כשישראל מוחלשת – היא מאבדת מערכה.

אם ניישם את דברי הרבי, בעזרת השם, נגיע אל השלום והביטחון. לשם כך יש לזכור ארבעה עקרונות:

• ראשית, יש להיפטר מהפחד של "מה יאמרו הגויים". הרבי הוכיח שאם עם ישראל עומד מול דעת הקהל העולמית בעוצמה יהודית, הגויים מתקפלים.
• שנית, לאמץ מבט לטווח ארוך מול השקט הזמני. לעיתים אנו מתפתים לקנות שקט קצר מועד, מוותרים על נכסים אסטרטגיים, ונפגעים לטווח הארוך.
• שלישית, לזכור ש"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" – עם ישראל אינו כפוף לחוקי הטבע, וההיסטוריה מוכיחה זאת שוב ושוב.
• ורביעית, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל כולו, ולאף אחד אין זכות לוותר עליה.

אם נבחר את הסוס הנכון, נלך בדרך המנהיגות של הרבי ונהיה מחוברים לה' – נעמוד בתוקף על הזכויות שלנו, ונזכה לשליח הנכון שיסייע בידינו להגיע לשלום וביטחון אמיתי.

שבת שלום!