כל מה שרציתם לדעת על ציסטות

גורמי סיכון
ישנם מספר גורמים שיכולים להעלות את הסיכון להופעתן בפה ובלסתות. שיניים כלואות או לא בקועות, במיוחד ניבים וטוחנות, הן גורם סיכון משמעותי להתפתחות ציסטות דנטיגרוס. זיהומים חוזרים בשיניים, כולל עששת עמוקה ודלקות שורש, מהווים קרקע פורייה לצמיחת ציסטות רדיקולריות. גורמים תורשתיים ומצבים גנטיים מסוימים, כמו תסמונת Gorlin או פוליציסטוזיס, קשורים לשכיחותן הגבוהה. בנוסף, טראומה לשיניים או ללסתות, כמו גם טיפולי שורש או השתלות שיניים שבוצעו באופן לקוי, עלולים להגביר את הסיכון להיווצרותן.
 

סוגי נפוצים
ישנם מספר סוגים של ציסטות שיכולות להתפתח בחלל הפה והלסתות:

1. ציסטות דנטיגרוס נוצרות סביב כתרים של שיניים כלואות שטרם בקעו.

2. ציסטות רדיקולריות מופיעות בקצות שורשי שיניים כתוצאה מזיהום או דלקת.

3. ציסטות נזומקסילריות מתפתחות בסינוס המקסילרי הסמוך לשיניים האחוריות העליונות.

4. ציסטות קטנות בחלל הפה לרוב אינן גורמות לתסמינים ומתגלות במקרה בצילומי רנטגן שגרתיים. יחד עם זאת, כאלו שהן גדולות יותר עלולות לגרום לנפיחות, כאבים או הפרעה לשיניים סמוכות.

מיקומים שכיחים
ציסטות יכולות להופיע באזורים שונים ,באזור הפה והלסתות הן נפוצות בעצם הלסת העליונה והתחתונה, סביב שורשי שיניים, בעצם החך ובמקומות אחרים ברקמות הרכות של הפה. אלו,הגדולות, עלולות להתפשט ולפגוע ברקמות סמוכות כמו סינוסים או עצם הלסת. לעתים הן מתגלות במקרה בבדיקות דימות שגרתיות כמו צילומי רנטגן דנטליים, CT או MRI. לכן חשוב לבצע בדיקות תקופתיות ולשים לב לשינויים חריגים בפה ובלסתות.

תמונה: UNSPLASH

תסמינים אופייניים
רוב הקטנות בפה ובלסתות אינן גורמות לתסמינים מורגשים. לעומת זאת, אלו,הגדולות יותר, עשויות לגרום לתופעות כמו נפיחות מקומית, כאב או רגישות, הפרעה למנח השיניים, זיהומים חוזרים או הפרשות. במקרים נדירים, ציסטות גדולות מאוד עלולות להתפשט ולפגוע בעצמות הפנים, לגרום לשברים פתולוגיים או ללחוץ על מבנים אנטומיים חשובים. תסמינים שמחמירים עם הזמן או כאלה שהם חריגים מחייבים פנייה מידית לרופא שיניים או כירורג פה ולסת.
 

גישות טיפוליות
הטיפול בציסטות בפה ובלסתות תלוי בסוג, במיקום, בגודל שלה והתסמינים הנלווים. על אלו,הקטנות, וחסרות התסמינים ניתן לעקוב באמצעות צילומים תקופתיים. לעתים נדרש ניקוז של תוכן הציסטה כדי לשחרר לחץ ולמנוע הישנות. במרבית המקרים הטיפול כולל כריתה כירורגית שלה. לאחר ההסרה, נלקחת ביופסיה לבדיקה פתולוגית כדי לוודא שמדובר בנגע שפיר. במקרים מסוימים נדרש שחזור של העצם או הרקמות הפגועות. מעקב קפדני לאחר הטיפול נדרש כדי לוודא החלמה מלאה ולמנוע את הישנותה.
 

לסיכום
ציסטות בחלל הפה ובלסתות הן תופעה שיכולה להופיע במגוון אזורים. רובן שפירות וחסרות תסמינים, אך יש להכיר את סוגי הציסטות הייחודיות לאזור זה, היכן הן נוצרות, את התסמינים האופייניים ואת דרכי הטיפול האפשריות. בדיקות שגרתיות אצל רופא השיניים ושימת לב לשינויים חריגים בפה ובלסתות יכולים לעזור באבחון וטיפול מוקדם בהן, ולמנוע סיבוכים פוטנציאליים. במקרה של גדולות או סימפטומטיות, הפניה לרופא מומחה לכירורגיית פה ולסת תבטיח את הטיפול המיטבי.