כיצד פועל ארנק קריפטו?

מפתח פרטי במקום סיסמה

ארנק קריפטו אינו משתמש בסיסמה כדי לאשר עסקאות. במקום זאת, הוא משתמש במחרוזת תווים הנקראת מפתח פרטי. כאשר אתם מאשרים ביצוע פעולה (כגון העברת קריפטו או פרסום הודעה), הארנק שלכם מצפין את האישור באמצעות מפתח זה. מסר מוצפן זה נקרא "חתימה".

אם אתם מתחברים לאתר אינטרנט, האתר לעולם לא צריך לדעת את המפתח הפרטי שלכם, ולכן אתרים לא שומרים אצלם עותק של המפתחות הללו. כלומר, תוקפים לא יכולים לקבל את המפתח הפרטי שלכם על ידי פריצה לאתרים שבהם אתם מבקרים. זהו אחד מיתרונות האבטחה שארנק קריפטו מספק, לעומת מערכת התחברות מסורתית מבוססת סיסמאות.

למרות שארנקים אינם משתמשים בסיסמאות להרשאות, הם דורשים סיסמה לביטול הנעילה. זהו אמצעי אבטחה נוסף, למקרה שהמכשיר שלכם נופל לידיים הלא נכונות. סיסמאות ארנק לעולם אינן נשלחות לשרת מרוחק, ולא משמשות לביצוע הרשאות.

אם מישהו או מישהי אי פעם יקבלו את המפתח הפרטי לחשבון שלכם, הם יוכלו להתחזות אליכם באתרים התומכים בארנק או אפילו לגנוב את כל הקריפטו שלכם. לעולם אל תמסרו את המפתח.

מקבלים גם מפתח ציבורי

כאשר אתם מגדירים לראשונה את הארנק, המפתח הפרטי שלכם מופעל באמצעות אלגוריתם, שמייצר גם מחרוזת תווים שנייה הנקראת "מפתח ציבורי". המפתח השני משמש לפענוח "חתימות" שאתם שולחים, כדי שהפעולה תאושר ותבוצע.

כאשר אתם משתמשים בארנק לאשר עסקאות, נשלח עותק של המפתח הציבורי שלכם לאתר האינטרנט. לאחר מכן מתבצע תהליך אימות. אם החתימה שלכם מפוענחת בהצלחה באמצעות המפתח הציבורי, זו הוכחה לכך שאתם בעלי חשבון הקריפטו, והעסקה יוצאת לפועל.

ככל הידוע, לא ניתן להפיק את המפתח הציבורי מתוך הפרטי, אלא אם מדובר בהאקרים מנוסים.

כתובת במקום שם משתמש

כאשר החשבון שלכם נוצר לראשונה, המפתח הציבורי מופעל באמצעות פונקציית hash, ואז נוצרת מחרוזת תווים שלישית הנקראת "כתובת". עבור האתרים, הכתובת היא הפרט שמייצג אתכם. כלומר, היא מחליפה את שמות המשתמש המסורתיים.

לדוגמה, אם אתם שולחים קריפטו למישהו או מישהי, הכתובת שלכם אומרת למאמתים מאיזה חשבון נשלח הקריפטו. כמו כן, אם אתם מפרסמים הודעה ברשת חברתית, הכתובת מבשרת מאיזה חשבון הגיע הפוסט.

אם אתם מקבלים קריפטו מאחרים, מבצעים קניית ביטקוין באשראי או מושכים קריפטו מאחת הבורסות, אתם מוסרים את הכתובת שלכם לגורם הרלבנטי.