ילדי בית הספר האקולוגי חשפו את הטרקטור החקלאי שפיתחו ובנו בעצמם

הרעיון מאחורי המיזם:

כשצמחיית העולם נושמת את הפחמן הדו חמצני מהאטמוספירה, היא משתמשת ב60% ממנו לייצור אנרגיה. את היתר היא מעבירה לאדמה דרך השורשים. הפחמן הדו חמצני "נכלא באדמה לנצח" ומשמש מיקרואורגניזמים החיים בה, לצורך קיומם.

בתקופת החריש העולמי (פברואר-מרץ), משתחררת לאטמוספירה כמות עצומה של של פחמן דו חמצני. הפחמן הדו חמצני הוא האחראי העיקרי להתחממות הגלובלית. הוא לוכד את חום כדור הארץ ולא מאפשר לו להתפזר לחלל החיצון  (ראה החלק העליון של תמונה 1. הצבעים הכתומים/אדומים – מייצגים את הפחמן הדו חמצני)
כשהזרעים נובטים ומלבלבים (יוני- יולי), הם סופגים חזרה, כמעט את כל הפחמן הדו חמצני שברח מהאדמה ומחזיר אותו אליה. כך חוזר חלילה (ראה: החלק התחתון של תמונה 1).

תמונה 1: הדמיית מחשב על, של NASA , פליטת CO2 שנתית, כפי שתועדה מלווין, לאורך שנת 2015. בחלק העליון הדמייה בתקופת החריש .הצבעים הכתומים אדומים מייצגים ריכוזי הפחמן דו חמצני. החלק התחתון : הדמייה בתקופת הלבלוב. שימו לב, שכמעט כל החקלאות העולמי מתרכזת בחצי הכדור הצפוני.

למה זה בכלל קורה?

סכיני המחרשות הסטנדרטיות הינן בעל שטח פנים רחב וגס. פעולת החריש העולמי, עוקרת את כל השורשים הקיימים בשטח, ובכך "נפתח השער, דרכו הפחמן הדו חמצני , בורח בחזרה לאטמוספרה".

 

סכיני המחרשה גסות ורחבות, עוקרות שורשים מהאדמה, החריש יוצר תלמים דרכם הפחמן הדו חמצני בורח לאטמוספירה.

הפיתרון של בית הספר האקולוגי

הילדים תכננו ובננו טרקטור, שבמקום לחרוש את האדמה, הוא חורץ חריצים עדינים וצרים, ברוחב הזרעים. שורשים עשבוניים שצמחו פרא במהלך החורף, בשדה שלנו, יישארו שלמים.

לפניכם התוצאה