יום הזיכרון הלאומי לטבח 7 באוקטובר: זוכרים את נרצחי ונופלי העיר

פקד קים דוקרקר ז"ל

ליאל איטח ז"ל

ליאל איטח, בן 22, בן למשפחה ותיקה ביבנה, היה בחור עם לב ענק ונפש עדינה. ליאל נהנה ממסיבת טבע באזור הדרום כשחמאס פתח במתקפה הקטלנית. הוא כבר היה בתוך הרכב, מוכן לברוח, אך בחר להישאר ולהגן על שתי בנות שהיו איתו במסיבה. במעשה הקרבה אמיץ, ליאל שילם בחייו כדי להבטיח את ביטחונן של חברותיו. משפחתו מתארת אותו כבחור שתמיד העדיף את טובת האחרים על פניו, ומעשהו האחרון הוא עדות לאומץ לבו ולאנושיותו. ליאל הותיר אחריו זוג הורים ושלושה אחים – יובל, אריאל ומאור.

ליאל איטח ז"ל

רס"ר (מיל') רן פוסלושני ז"ל

רן פוסלושני, בן 48, היה נשוי ואב לארבעה ילדים, ותושב ותיק ומוערך ביבנה. רן היה חלק מכיתת הכוננות של יישוב נחל עוז, שם נלחם בגבורה כנגד המחבלים שחדרו ליישוב. הוא נרצח במהלך ההגנה על ביתו וקהילתו, כשגילה אומץ ונחישות בתפקידו כחבר כיתת כוננות. רן עבד במשך 18.5 שנים בנמל אשדוד, והיה ידוע כאיש משפחה מסור ואהוב, שתמיד דאג לבני משפחתו ולקהילתו. מותו היה אובדן גדול לא רק למשפחתו הקרובה אלא גם לכל מי שהכיר אותו. הוריו של רן ז"ל מתגוררים בעירנו, יבנה.
 

רס"ר (מיל') רן פוסלושני ז"ל

שרון רפאי ז"ל

שרון רפאי, בת 28, הייתה אישה צעירה ומלאת חיים, שסיימה בהצלחה תואר במערכות מידע בגבעת וושינגטון. שרון אהבה את החיים, את הים, ואת ההרפתקאות שהחיים מציעים. היא ובן זוגה, שחר ז"ל, יצאו למסיבת טבע ליד קיבוץ רעים, ושם נרצחו בידי המחבלים. שרון הייתה אהובה על כל מי שהכיר אותה בזכות אופייה החם והנעים, והשאיפה שלה להצליח ולתמוך בסובבים אותה. משפחתה וחבריה זוכרים אותה כאדם נדיר, שתמיד חיפשה לשמח ולעזור לאחרים.

שרון רפאי ז"ל

אלי רפאל ז"ל

אלי רפאל, אחיה של שרון רפאי ז"ל, נרצח באותו יום נורא כאשר ניסה להציל את אחותו. אלי, שהיה קרוב מאוד לשרון, יצא לעזרתה ברגעי האימה של המתקפה במסיבה בקיבוץ רעים. במעשה אמיץ ובלתי נשכח, הוא הקריב את חייו בניסיון להציל את אחותו האהובה מהטבח. בני המשפחה נותרו עם הכאב הכפול של אובדן שניים מהיקרים להם ביותר, והקהילה כולה מתאבלת על הטרגדיה הנוראה שנכפתה עליהם.

אלי רפאל ז"ל

משה (מושיקו) סעדיאן ז"ל

משה סעדיאן, בן 26 מיבנה, היה בחור צעיר ומלא שמחת חיים, ששירת כלוחם בחטיבת גבעתי. מושיקו, כפי שכינו אותו חבריו, נסע יחד עם חבריו למסיבת טבע ליד קיבוץ רעים, מקום שבו חגגו אלפי צעירים ברגעי השמחה האחרונים לפני שהחיים התהפכו במתקפה. מושיקו, שתמיד היה האיש השמח והאופטימי בחבורה, נרצח במסיבה לצד רבים מחבריו. הוא הותיר אחריו משפחה וחברים שאהבו אותו מאוד, וזוכרים אותו כצעיר בעל לב גדול ואנרגיה מדבקת.

משה (מושיקו) סעדיאן ז"ל

סמ"ר עדי דנן ז"ל

עדי דנן, בן 20 מיבנה, היה מפקד כיתה בחטיבת גבעתי. הוא היה לוחם מוכשר ומוערך, שהוביל את חייליו באומץ ובמקצועיות בקרבות הקשים של מבצע 'חרבות ברזל'. עדי נפל בקרב במהלך לחימה בעזה, כשהוא מגלה גבורה יוצאת דופן. חבריו ומפקדיו זוכרים אותו כלוחם אמיץ ואדם חם, שאהב לעזור לכולם. עדי הותיר חלל גדול בלבבות משפחתו וחבריו, והזיכרון שלו ממשיך להוות מקור לגאווה עבורם.

סמ"ר עדי דנן ז"ל

רס"ם (מיל') נריה שאער ז"ל

נריה שאער, בן 36 מיבנה, נפל בקרבות בעזה כחלק מגדוד 6655 שבחטיבה 55 ('עוצבת חוד החנית'). הוא היה לוחם אמיץ ואהוב, שגדל והתחנך ביבנה, ושירת במסירות רבה את מדינת ישראל. נריה נפל במהלך הקרבות ב-3 בדצמבר 2023, והותיר אחריו הורים, ענת וראובן, ושני אחים – אוהד והדר. משפחתו וחבריו מתארים אותו כלוחם מוכשר, חבר נאמן ואדם עם לב רחב.

רס"ם (מיל') נריה שאער
 

מרדכי אריאל (בן) ביטון ז"ל

מרדכי אריאל (בן) ביטון, בנם של הדר ויורם ביטון, נרצח באכזריות בפסטיבל נובה בעת המתקפה. אריאל היה צעיר יפה תואר ומלא שמחת חיים, שחי את חייו באופטימיות ושמחה. הוא התחנך בחולון, שם הוא זכור כצעיר בעל חיוך כובש ואישיות מהפנטת. משפחתו וחבריו מתאבלים על האובדן הנורא, וזוכרים אותו כמי שהביא אור ושמחה לכל מקום שאליו הלך.

מרדכי אריאל (בן) ביטון ז"ל

ברכה (נחה) לווינסון ז"ל

ברכה (נחה) לווינסון, בת 75, נרצחה בביתה שבניר עוז בתחילת מתקפת הטרור. היא הייתה אמא וסבתא אהובה ומסורה למשפחתה, שמתגוררת ביבנה. נכדיה מספרים כי ברכה הייתה עוגן עבור המשפחה, אישה נמרצת ואופטימית, שאהבה את החיים. מותה הותיר חלל עצום במשפחתה, והיא תיזכר תמיד כמי שידעה להפוך כל רגע למשמעותי, תוך שהיא דואגת תמיד לאחרים.
 

ברכה (נחה) לווינסון ז"ל

הזיכרון של כל אחד ואחת מהנופלים והנרצחים יישאר חקוק בלבבות משפחותיהם, חבריהם וכלל קהילת יבנה.
 

יהי זכרם ברוך.