יום האישה הפרטי שלי
08.03.2018 | 11:37
דווקא ב'יום האישה' אני מבקשת להודות לגבר העומד מאחוריי, הנותן רוח גבית לפועלי. וגם אם לעיתים הוא מסכים רק חלקית, זו גדולתו: לאפשר לי להיות מי שאני ולפעול בהתאם לכך, למרות שלעיתים זה מנוגד להשקפת עולמו או לאורח חייו המוצנע והפשוט
אמנם זהו 'יום האישה הבינלאומי', אך לי בא לכתוב על עצמי. הכי טבעי היה לכתוב על יום היסטורי ו'מעמד האישה לאן', אך אני בוחרת לכתוב עליי, וגם על האיש המיוחד שלי, שהוא יד ימיני ותומך ברוב דרכי, ואיך זה בא לידי ביטוי בעולמי.
האיש שלי מאפשר לי להיות מי שאני, ומי שמכיר אותי יודע שאני לא בדיוק אדם קונבנציונלי. לחיות לצידי זו משימה מאתגרת, שלא לומר מחשלת. חיי מגוונים ועשירים ומלאי אתגרים ומכשולים (כמו רובנו), והגבר שלי מביט מהצד, לעיתים מרים גבה או שואל שאלה, בדרך כלל משתף פעולה. כך שמבחינתי זהו הביטוי לפמיניזם המודרני: לאפשר לכל אישה (או איש לצורך העניין), ולכל אדם, בעצם, לבחור בדרכו על-פי השקפת עולמו, מבלי לעכבו או לחוסמו בגלל הג'נדר שלו.
מאחר ש'יום האישה הבינלאומי' נוצר בעבר עקב אפליה/חסימה/חוסר שוויון במעמד האישה, מבחינתי ההישג של כל אישה הוא בכך שהיא מרגישה שווה ולא מופלית לרעה. וזו כל התורה כולה. כדי שתרגישי שאת שווה, אישה יקרה שלי, לאומית ו/או בינלאומית, שאלי את עצמך: האם את חשה שאינך ממצה את עצמך בגלל מינך? אם התשובה חיובית – התחילי לפעול כדי להגשים את עצמך, ואל תיתני לאף גורם חיצוני (או פנימי) לעכב אותך בדרכך אל מטרתך.
מה חדש?
עם זאת, כמובן שחשוב לא לשכוח שהמוטו הוא שמירת האיזון בשילוב קריירה עם משפחתיות לצורך השלמות העצמית, כי אחרת רגשי האשמה יחלחלו בנשמה ותחושי ריקנות, שלא לומר -לא שלמה. אז עשי רגע חושבים, וראי לאן פנייך מועדות. הקפידי לשלב בין הגשמה עצמית לערכים הנוספים בהם את מאמינה. וכך תגיעי לשלמות עצמית אידיאלית, כל עוד אינך פוגעת בזולתך.
וזו תורתי על 'קצות האצבעות' (שהרי 'גורלך בכף ידך' הוא הסלוגן שלי). אצלי, כאמור, הרבה נובע מתמיכה משפחתית, אני חשה לרוב שלמות עצמית ושיש בידיי האפשרויות לבחור מתוך מגוון של בחירות, ולא להיות 'תקועה' רק בגלל שאני אישה.
שלא יהיה רגע דל. רונית לוי
אז איך הדברים מתבטאים בעולמי? אני מורה לאנגלית המלמדת ב'עיינות', ומשלבת עבודה נוספת: רכזת הגיל השלישי בקהילה תומכת קרית עקרון, הדואגת לחברי הקהילה לפעילויות חברתיות ותרבותיות, הרצאות, הפעלות, מסיבות וחוגים המרחיבים את האופקים ומשדרגים את איכות החיים. במסגרת תפקיד זה אנו גם מבקרים בבתי האזרחים הוותיקים ודואגים למחסורם – בשיחה, ובאוזן קשבת בשעת הצורך.
בנוסף לפעילות זו אני המייסדת והבעלים של 'מרכז העצמה רונית' בקרית עקרון, שכשמו כן הוא: נותן מענה לאנשים המעוניינים לשדרג את איכות חייהם, בין היתר באמצעות סדנאות וקורסים מעשירים ומגוונים, וכך אני ממלאה את עולמי ומרגישה מסופקת בחלקי. פתיחת המרכז לפני כעשור נבעה מכך שעשיתי הסבה מקצועית מהוראת סוציולוגיה להוראת אנגלית, ובעקבות משבר פניתי ללמוד כירולוגיה (תורת כף היד) ונומרולוגיה, ואז הבנתי שייעודי הוא להביא מזור לאנשים באמצעות מציאת הייעוד שלהם, וכך אני עוסקת בזה, ויודעת שאני אכן מביאה מזור לאנשים הנקלעים לפרשות דרכים, ואני מעצימה אותם תוך גילוי החוזקות שלהם דרך תאריך הלידה והקווים בכף היד.
ובנוסף לכל – הרי חלק מההגשמה העצמית הוא מיצוי היכולות והכישורים, ובמקרה שלי: שירה ומשחק. וזה כבר הפך לטבע שני עבורי, אז התחברתי לחבורת הזמר 'סמבטיון', איתה אני שרה כבר 15 שנה. בנוסף אני גם חברה בתיאטרון קהילתי ומשחקת בהצגה "משפחה לא בוחרים", כבר יותר מ-3 שנים. אין רגע דל בעולמי, וזהו מקור כוח עצום ומאדיר. לאחרונה נעשיתי סבתא לנכד בן חצי-שנה, שהוא כל עולמי. אני מבקשת לאחל לכל אישה ואישה לחיות בשלמות עצמית ובהגשמה אישיתו, כך שלא נזדקק יותר לחגוג את 'יום האישה הבינלאומי'.
ואני מודה למשפחתי- ילדיי: שיר, אור ורון, המוכנים לסבול את שגעונותיי, ולאישי היקר והאהוב – גילי- המוכן לספוג את רעיונותיי ולהיות שותף לדרך. וגם לבורא-עולם, המאפשר כל זאת. היו ברוכים, והגשימו את ייעודכם עלי אדמות.