יבנה בתחתית הדרוג של מדד הגאווה

רונית ארנפרוינד, אשר פעילה ויוזמת פעילות בנושאים רבים מחיי הקהילה בעיר מזה שנים רבות, משמשת גם כמנכ"לית תהל"ה, העמותה לתמיכה בהורי ומשפחות קהילת הלהט"ב בכל הארץ, גם היא נכחה אתמול באירוע בבית הנשיא, ובין היתר, שוחחה עמו על עמותת תהל"ה והפעילות של הקהילה בכלל בארץ.

רונית: "האירוע בבית הנשיא חשוב לקידום השוויון וקבלה של כל אחת ואחד על-פי הגדרתו. המדד חשוב לקידום הליברליות והפלורליסטיות, מול הרוח החשוכה שגורמים בהנהגה הארצית מנסים להוביל. היסטורית, מדברים על יבנה כעיר מסורתית, אלא שבשנים הללו יש שינוי בחלק ממאפייני האוכלוסייה, הקהילה הלהט"בית/טרנסית ביבנה גדלה מאוד בשנים האחרונות, בעשרות אולי במאות אחוזים, במסגרת השכונות החדשות והאוכלוסייה החדשה שהגיעה לעיר, זו קהילה שמעולם לא באה לידי ביטוי בספר התקציב, לא במדיניות אקטיבית, לא בנושאי משרה ותוכנית פעילות שנתית. לצערי, ככל הידוע לי, הרשות סרבה גם לקחת חלק ב'קול קורא' של המשרד לשוויון חברתי, שביקש הלכה למעשה לתת כסף לעיר לפעול בתחום. היום מצוין יום ההבנ"ה (היום הבינלאומי למאבק בלהט"בופוביה), אין שום התייחסות לנושא בעיר, בבתי הספר, בין עובדי העירייה, למרות שאנחנו יודעים שיש עליה של 300% בדיווחי פשעי שנאה כנגד הקהילה בחודשים האחרונים." טוענת רונית.

מיקומה של יבנה במדד הגאווה

"בנוסף, אנחנו עומדים בפתח 'חודש הגאווה', זו ההזדמנות להביא בשורה לתושבי העיר ששייכים לקהילה, באמצעות אירועים, נראות ציבורית, הסברה, הכשרות לצוותי החינוך וצוותי הרשות בכלל, פרסום מדיניות והקצאת תקציב ונושא משרה כרכז.ת יעודית רק לנושא (כמו ברשויות אחרות) לשנה הקרובה. אשדוד, דימונה, רחובות, אפילו הישוב אפרת, עפולה, עכו, טבריה ועוד, נמצאות בדרוג גבוה יותר מיבנה ביחס לקהילה, זה הזמן לצעוד למדיניות ליברלית ומכילה את כלל הקהילות הלכה למעשה". מסכמת רונית.    

מעיריית יבנה נמסר כי "עיריית יבנה ממשיכה את הדרך של קידום הקהילה, השקעת משאבים בפיתוח תחומי החינוך והרווחה עבור כלל התושבים, בכלל זה הקהילה הגאה. אנו שואפים להעניק מענה מתאים תוך בחינת הצרכים ובעניין זה מתבצעת עבודה חשובה ומקצועית לצד ייזום פעילויות ואירועים".

חשוב לציין כי מדד הגאווה המדובר נוגע בשנה החולפת 2022, בה עדיין היא ראש העיר המנוח צבי גוב-ארי ז"ל, ולא ראש העיר הנוכחי, רועי גבאי, שטרם נמדד בנושא הנ"ל. ימים יגידו.

רונית ארנפרוינד בבית הנשיא השבוע

מדד הגאווה בחן ברשויות, פרמטרים רבים, יוצגו כאן רק חלקן:

בחינוך: האם התקיימו הכשרות צוותי חינוך (בביה"ס, בגני ילדים)? האם הרשות מנגישה לצוותי החינוך ידע על הקהילה הגאה, מועדים מיוחדים לקהילה?
מה אחוז בתיה"ס בהם מתקיימות סדנאות חוש"ן, תהל"ה וארגון אחר מקואליציית הארגונים, מכיתה ז' ומעלה.

בתחום הרווחה: האם יש עו"ס רווחה פעיל/ה בנושא הלהט"ב? האם יש קבוצות להט"ב פעילות בעיר, כמו: גיל הזהב, נוער, זוגות חד מינים, פעילות מותאמת לקשת הטרנסית, לנפגעי פשעי שנאה כנגד הקהילה? האם הרשות עודדה ותמכה בפתיחת קבוצות תומכות להורים והייתה שותפה במימון?

בתחום התרבות נבחנו שאלות כמו: האם התקיימה ברשות פעילות לציון חודש הגאווה? האם נכח באירוע ראש העיר ו/או בעל תפקיד בכיר בעירייה? האם האירוע פורסם ע"י העירייה בשלטי חוצות, פייסבוק, אתר רשמי של העירייה?

תשתית ומבנה ארגוני: האם קיים רכז פעילות להט"ב בעיר? האם מונה באופן רשמי מחזיק.ה תיק של קהילת הלהט"ב?  האם הסיעה של ראש העיר חתומה על "המצע הגאה" של האגודה למען הלהט"ב? האם הרשות המקומית אישרה רישום זוגיות לזוגות שאינם נשואים ומקיימים משק בית משותף, לצורך קבלת זכויות ושירותים מהרשות המקומית? האם הרשות המקומית חתמה על קול הקורא לפיתוח וביצוע תכניות למען קהילות להט"ב? האם קיימת תוכנית אסטרטגית מתוקצבת (בספר התקציב) למען הקהילה?  האם נעשה מיפוי צרכים בקרב הקהילה הגאה בעיר, מטעם אחד הספקים המורשים של המשרד לשוויון חברתי? האם נערכו הכשרות לעובדי העירייה, שיטור קהילתי וכדומה בנושא הלהט"ב?
האם נעשו צעדים בשיתוף קופות החולים להנגשת רפואה מותאמת להט"ב ופורסמו?

בתחום הנראות הציבורית: נבחנו בין היתר הפרמטרים הבאים: האם הרשות המקומית תלתה דגלי גאווה ושילוט ייעודי לחודש הגאווה בבניין העירייה, במרחבים הציבוריים? האם הרשות המקומית השתמשה בייצוגים של הקהילה, (לדוגמא משפחה גאה) בפרסומים העירוניים הרשמיים, ברשתות החברתיות, באתר האינטרנט אן בשילוט חוצות?
האם הרשות הנגישה מידע על יצירת קשר עם ארגוני הקהילה ו/או גורמים ברשות לפנות במקרה של פגיעה על רקע להט"בפובי?