יבנה במקום ה-16 במצב הפיננסי

היציבות הפיננסית של רשות מקומית היא תוצאה של הכנסות הרשות, המצב הסוציו-אקונומי של התושבים (דירוג 1-10) והיכולת לגבות מהם ארנונה, אך גם מהתנהלות יעילה של העירייה, הן מבחינה תפעולית והן מבחינה פיננסית. תוצאות הדירוג מצביעות על כך שאין בהכרח הלימה בין המצב הכלכלי של התושבים לבין מידת היציבות הפיננסית של הרשות המקומית.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-CofaceBdi: "גם השנה אנחנו רואים כי דירוג סוציו-אקונומי גבוה אינו מעיד בהכרח על יציבות פיננסית של עירייה. כך, למשל, אנחנו רואים את חולון ממשיכה לבלוט גבוה בדירוג היציבות, למרות דירוג סוציו-אקונומי של 5, או את כרמיאל במקום ה-6 עם דירוג סוציו-אקונומי דומה. מצד שני, אנחנו רואים עיריות שאוכלוסייתן מבוססת יחסית, כמו רעננה והוד-השרון, בדירוג ה-21 וה-22."

לדבריה, "גם נושא ההנחות והפטורים מארנונה אינו תמיד מעיד על אוכלוסייה חלשה. כך ניתן לראות שבתל-אביב, שיעור ההנחות גבוה מאוד – למרות שהדירוג הסוציו-אקונומי עומד על 8. לעומת זאת, בערים כמו יבנה, אילת ונהרייה יש דירוג סוציו-אקונומי של 5  – אבל שיעור ההנחות נע בין 7%-9% בלבד. ככל שהרשות נותנת יותר הנחות ופטורים לתושביה, כך נטל הארנונה שנופל על האוכלוסייה שמשלמת מחיר מלא גבוה יותר. אבל כמובן שיש לבחון בכל רשות גם מה הוא שיעור הארנונה הראשוני שנדרש מהתושבים."

אחד הנתונים המעניינים בנוגע לארנונה הנגבית מהתושבים, הוא שיעור ההנחה שמעניקה כל עיר לתושביה הזכאים לה. הנחות ניתנות, למשל, לאזרחים ותיקים, נכים, אסירי ציון, עולים חדשים, נפגעי פעולות איבה, ניצולי שואה נזקקים ועוד.

כאמור, לא תמיד יש הלימה בין הדירוג הסוציו-אקונומי לבין היציבות הפיננסית של העירייה. כמו כן, הדוח מראה שנושא ההנחות והפטורים מארנונה לאו דווקא מעיד על אוכלוסייה חלשה, ואפשר לראות בכך את תל-אביב כדוגמה: דירוג סוציו-אקונומי של 8, אך שיעור ההנחות גבוה מאוד. לעומת זאת, ערים בעלות דירוג סוציו-אקונומי נמוך יחסית, כמו יבנה ואילת, מחזיקות בשיעור הנחות שנע בין 7%-9% בלבד.