יבנה בהלם

ספיר בסל-אשרף ז"ל. כמה שמחת-חיים

חברתה הקרובה של ספיר מספרת: "את ספיר הכרתי לפני 7 שנים, אז היינו קבוצה של חברים שנפגשים בימי חמישי, לחפלות. ספיר הייתה הדמות הכי דומיננטית בין החבורה. ספיר הייתה חולה במשך שנה וחצי, ובמקביל, קיבלה הצעת נישואין מעדי, בעלה. גם כשחלתה – הייתה אופטימית ועודדה את הסביבה, ולא נתנה לאף אחד מסביבה לדאוג בגללה. לפני שבועיים וחצי התחתנה עם בעלה, עדי, באולמי 'טרויה', עם 1,200 מוזמנים. היום הגיעו אלפי אנשים להלוויה שלה. אי-אפשר להפסיק לבכות."

חברה נוספת מספרת כי בהלווייתה של ספיר לא נותרה עין אחת יבשה. "במשך כמעט שעתיים נאמרו הספדים על ילדה שמחה, שהדביקה את כולנו בשמחת החיים שלה. אבל גדול נפל עלינו עם לכתה של ספיר. ספיר לקחה מאיתנו, עם לכתה, פיסה מלבנו. יהי זכרה ברוך."

"מאיפה להתחיל ומה רושמים? ספיר יקירתי אהובתי, השארת חור ענק בלכתך, אין ספק שאת חוסר עצום בעולם הזה." מספרת מיטל דקל בדמעות, ומוסיפה "את ספיר זכיתי להכיר כשפתחה לראשונה את גן 'שירת הים'. הרוגע, החיוך, השמחה, שהשרתה כל בוקר לנו, ההורים, ולילדינו, לא האמנתי שיש אנשים כאלה בעולם!!!! מאז היכרותי איתה היא נכנסה לי ללב בדרך שאין לתאר. התכתבויות שלנו, הדאגה האין סופית שלה לגן לילדים, גם כשהמחלה חלחלה בגופה. היא תמיד דאגה לרשום שהכול בסדר איתה, וששום דבר לא ישבור אותה. באחת הפעמים שנכנסתי למאפייה (של בעלה עדי), אחד הלקוחות אמר לעדי: אז מה, עוד מעט אתה נופל (הכוונה שהפך לנשוי) כמוני… היה ממש לפני חתונתם. ואני התערבתי ואמרתי, אני מאחלת לכולם ליפול כמוהו. ספיר:בחורה יחידה ומיוחדת, הייתה לי ולילדיי הזכות להכיר אותך מקרוב, לגעת בטוב שלך ובחיוך שלך, שקרן תמיד החוצה. תחסרי לי מאוד. מתגעגעת. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים."