טרגדיה נוראית: נפטר הילד שהתמוטט בביתו
אבל כבד נפל על יבנה, הבוקר, עם היוודע הבשורה המרה על מותו של הילד בן ה-12: בניהו נגטו
כזכור, בניהו ז"ל נפל, ביום ראשן אחה"צ, כאשר החליק, כפי הנראה, בחדר-האמבטיה, בביתו, וצוותי החירום שהגיעו למקום, חובשים ופראמדיקים של מד"א ואיחוד הצלה, העניקו לו טיפול רפואי וביצעו פעולות החייאה, וכאשר חזר הדופק – פינו אותו לביה"ח קפלן, במצב קריטי.
מה חדש?
עד היום בבוקר, נאבקו בניהו והצוות הרפואי על חייו, אך לפני שעה קלה התבשרנו כי הוא הלך לעולמו.
בניהו היה תלמיד כיתה ו' בבית-הספר 'נועם' בעיר, בנם של יססט וגדי (יבדל"א), והתגורר ברחוב השחף.
טרם ידועים פרטים על מועד הלוויתו.
יהי זכרו ברוך, ואנו משתתפים מעומק הלב בכאבה וצערה הכבד של משפחת נגטו.
יו"ר ועד העובדים של עיריית יבנה, ציון בן לולו: "בניהו נגטו היה ילד טהור ילד יפה בפנימיות ובחיצוניות.
איך אפשר לנחם הורים שמביאים לקבורה בפתאומיות את בנם הבכור? מדוע נפטר ילד רך וטהור, ילד שלא טעם טעם של חטא?
אם ננסה לחפש שאלות על דרכי הנהגה של בורא עולם, לא נוכל להבין את הצדק האלוקי.
בתקופה קשה זאת שעם ישראל שרוי במגפה נוראית. בשבוע שחל בו ט' באב, אבל לאומי לעם ישראל, חורבן בית המקדש וגלות עם ישראל מארצו.
דווקא השבוע בחר בורא עולם לקחת את בניהו הבן הבכור של גדי ויססט.
התורה מצווה אותנו "קדש לי כל בכור". להביא את הבן הבכור.
גדי ויססט יקרים, קשה מאוד להביא לקבורה את הבן הבכור, ילד יפה, טהור, ילד רך ותמים, שלם בגופו ובנפשו, ילד צדיק שלא טעם טעם של חטא.
שכל כך אהבתם והייתם גאים בו, אין מילים שיכולים לנחם. בהלוויה הרגשנו וחשנו את הצער הגדול, לא הייתה עין שלא הזילה דמעה. זהו צער גדול והניסיון גדול וקשה שהייתם צרכים להתמודד עם האובדן, ועוד תצטרכו להתמודד איתו לעוד שנים רבות.
נתפלל שההקרבה הזאת תהיה כפרה ומליץ יושר לעם ישראל.
הקב"ה יגיד די לצרותכם ויתן לכם כוחות להתמודד עם האובד הקשה
כתוב בספר בראשית: "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ"
הנה גם אתם הבאתם את בנכם הבכור לבורא עולם. אתם יכולים לבוא בדרישה לבורא עולם, לקחת מאיתנו את הדבר הכי יקר לנו, אנא תסלח לעם ישראל, תגאל אותנו גאולה שלמה ותבני בית מקדשנו ותשלח משיח צדקנו במהירה, אמן.
יהי רצון שיהיו הדברים לעילוי נשמתו של הילד בניהו נגטו ז"ל, שנלקח לשמי מעלה בפתאומיות ביום ז' במנחם אב תש"פ."

בניהו נגטו ז"ל