'טספצ'ין' פה כדי להישאר

לאורך השנים הפעילה העמותה פרויקטים וחוגים שונים, בין היתר: מתן שיעורי עזר, הענקת ארוחת-צהריים חמה, הפעלת מועדוני נוער, טיולים, שילוב אוריינות לגיל הרך, ועוד, ובסך-הכל, השתמשו בשירותי העמותה יותר מ-1,000 צעירים – תלמידים ונערים.

לפני כשנה, בעקבות התדרדרות מצבה הכלכלי, לצד עייפות החומר המצטברת והוותק רב השנים, בהן התנהלו המתנדבים, התכוונה העמותה לסיים את פעילותה.

"וכאן נכנסתי לתמונה", מציין דניאל.

ספר קצת על עצמך.

"אני בן 35, נשוי לשירה ואב לשתי בנות  – יעל ומאיה, בן למאיר ולרחל ממרכז הארץ, אח שני מתוך ארבעה. גדלתי והתחנכתי בעיר לוד, ולאחר 13 שנים עברתי עם משפחתי לראשון-לציון. כפועל יוצא מסביבות אלו, חיי הרחוב, תרבות הפנאי, מדיניות השילוב, אינטגרציה בין קהילות יהודיות, ערביות, יוצאי אתיופיה ובני קהילות אחרות – כל אלה אינם זרים לי. לפני כ-4 שנים עברנו לגור ביבנה, ומאז אנו כאן. בגיל 18 התגייסתי לצה"ל, לשירות משמעותי וארוך, בסיירת התנדבותית."

קרבי מאוד – בשירות מערכת הביטחון. דניאל נבון

יש לך רקע ביטחוני בעל משקל.

"עם גיוסי עברתי בהצלחה את הגיבוש ליהל"ם – יחידה התנדבותית בחיל ההנדסה הקרבית – המשכתי בשירות לאורך 8 שנים ביחידה (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות), עד הגיעי לדרגת סרן. תחילה שימשתי לוחם ומדריך לוחמה בטרור, ובהמשך, כקצין, מוניתי למפקד צוות, ולראש מדור אימונים בבסיס ההדרכה של יהל"ם."

"זכיתי בשירות משמעותי מאוד, מסוכן ומאתגר, בו חוויתי עליות וירידות, וכן, מצבי סיכון וקיצון אחרים. הובלתי לוחמים וחיילים רבים – גם בהכשרה ובאימון, וכן בלחימה בפעילויות מבצעיות שונות בכל גזרות המדינה, ממלחמת לבנון השנייה, בעומק שטח האויב, ועבור ברצועת עזה לכל אורכה ורוחבה, במבצעים רבים, קטנים וגדולים, וכן באזור יהודה ושומרון, ובעיקר, בשכם."

"על אף תרומתי למדינה ולצבא, תמיד אמרתי שלדעתי הצבא העניק לי יותר. דברים כמו ערכים, נורמות, דרכי התמודדות, בגרות, הכשרה, ניסיון, גיבוש יכולות פיקוד ומנהיגות, חוכמת-חיים, פרופורציה ופרספקטיבה, ועוד. את כל אלה רכשתי רק בזכות שירותי הצבאי הייחודי."

"את שירה היכרתי בגיל 20, במהלך שירותי הצבאי. היא הייתה מדריכת כושר-קרבי, ונפגשנו במסיבת הסיום שלה, באחד ממועדוני הצעירים בשפלה. לאחר 6 שנים ביחד התחתנו, ומשם ולתמיד – אנו ביחד."

ובהמשך?

"את התואר הראשון שלי התחלתי ללמוד קצת לפני השחרור מצה"ל (ראיית-חשבון ומינהל-עסקים ב'מכללה למינהל'), וסיימתי אותו תוך כדי עבודתי במשרד ראש הממשלה בתל-אביב. עם סיום התואר – התקבלתי להתמחות בשתי חברות מהמובילות במשק, אך החלטתי שלא לעסוק בתחום החשבונאות, ולהשקיע בעולם הביטחוני והערכי."

אוהב מאוד – עם שירה, השותפה לדרך – בתחילת הדרך

"חזרתי מטיול בתאילנד, עם שירה, ישירות לגיוס למשרד רוה"מ, אל תפקידים שהמיונים אליהם ארכו לא פחות מחצי שנה. היה זה מעין המשך ישיר ל-8 שנות השירות הצבאי, ממנו המשכתי במסלול ישיר ל-8 שנות שירות ביטחוני במשרד ראש הממשלה."

"מדובר בתקופה מיוחדת מאוד עבורי, אולי המשמעותית ביותר בחיי. עסקתי בפרויקטים ערכיים בליבת העשייה הביטחונית. עולמות תוכן שונים, שכללו עבודת שטח ביחד עם ניהול פרויקטים ומשימות מורכבות, במקומות שונים בארץ ובעולם, ביצוע קורסים ייעודיים/ מקצועיים/ מבצעיים, עבודה מול תעשיות, מול אנשים, ועוד. אני יכול לומר שחוויתי חוויות מדהימות ומעצבות, זכיתי לעבוד עם הטובים שבאנשינו, וכל מה שרואים בסרטים – קיים במציאות, ואף יותר מזה."

"ואז הגיע, מבחינתי, השלב לשים את הפרק הזה בצד ולהתקדם לדבר הבא בחיי, בעל משמעות חברתית-התנדבותית אחרת."

מסור מאוד – בשירות הקהילה, עם צוות המתנדבים ב'טספצ'ין'

ספר על הרגע של ההחלטה לעזוב משרה טובה ומתגמלת, לטובת שינוי חברתי.

"ההחלטה לעזוב משרה בכירה ושכר טוב, עבור חלום חברתי-קהילתי, התגבשה בשנה האחרונה לשירותי. אחרי מחשבות רבות, דילמות וחישובי מסלולי החיים העתידיים והכלכליים, החלטתי להגיש מכתב התפטרות למשרד רוה"מ. זה היה רגע לא קל עבורי, היות ומדובר במערכת ערכית, איכותית, מתגמלת – 'כוורת דבש' ועוד כינויים בסגנון הזה. גם במערכת עצמה הופתעו מאוד מהגשת מכתב ההתפטרות."

"למה עשיתי זאת? אני חושב שכל אדם מגיע, בשלב מסוים בחייו, לתחושה ש"מיציתי את תפקידי ואת התחום בו עסקתי". הרגשתי שאני כבר לא מגיע לכדי מימוש ומיצוי, ושיש בתוכי כוחות חזקים וערכיים מאוד, שיאפשרו לי להוביל לשינוי גדול יותר, להשפעה משמעותית יותר, להשארת חותם איכותי, חברתי וערכי רב יותר מזה שעסקתי בו באותם ימים."

"מכאן מחשבתי נסובה סביב השאלה כיצד לקחת את יכולות הניהול, הניסיון שרכשתי, הערכים והמוטיבציה – ולנתבם כלפי החברה, היכן שחסר, היכן שלעתים אין מספיק. לא רציתי להישאר במשרד ראש הממשלה מסיבות של נוחות, שכר, וערך הביטחון."

אושר ופנים לעתיד טוב ומיטיב – מרכז הלמידה של העמותה

מה עשית משם והלאה? מרגע שהחלטת לנתב את האנרגיה שלך למקומות חדשים?

"לא רציתי, ולא ניסיתי, ללכת לחברות הייטק, עסקים, וביטחון. החלטתי לקחת את הכלים שברשותי ולפנות לפן החברתי-קהילתי, מתוך כוונה להשפיע, ובגדול. תחילה חשבתי להקים פרויקט חברתי גדול, סוג של 'בית-ספר מיוחד לחיים', עבור אוכלוסיות נצרכות שונות."

"בשנה האחרונה בשירותי במשרד רוה"מ הייתי עובד בימים במשרד, ובלילות הייתי מגבש תוכניות חינוכיות, תוכניות-עבודה, הערכות תקציב, כוח-אדם, ועוד. נפגשתי עם 20-30 פעילים/מנהלים/בעלי עמותות, אשר נתנו לי את עצתם וקצת מניסיונם בעולם החברתי."

ואיך הגעת ל'טספצ'ין'?

"במקרה לחלוטין. חנה קנר, ממשרד רו"ח 'ברוש-קנר', המליצה לי להיפגש עם עמותה יבנאית קטנה, שצפויה להיסגר, ואולי אפשר לשתף איתה פעולה ולהרימה מחדש. מיד קבעתי פגישה עם יו"ר העמותה דאז, שרה ברק – ומשם ההיסטוריה החלה להיכתב."

"נפגשנו מספר פעמים, והבנתי שמדובר בעמותה מסודרת, בעלת מטרות דומות למטרות החברתיות שלי, ושיש כאן אפשרות לקחת אותה ולהובילה למחוזות מחודשים, גדולים וטובים, מבלי להתעסק בביורוקרטיות של הקמת עמותה חדשה מאפס. הוועד המנהל של העמותה אימץ, בחום ובחיבוק גדול, את נכונותי להיכנס לפעולה, ומיד אישר, בהצבעה גורפת פה אחד, את מינויי לתפקיד מנכ"ל העמותה."

מה העמותה עושה היום?

"מבחינה חברתית ופרויקטאלית, העמותה נמצאת בתהליך של צמיחה ופריחה. מרכז הלמידה שלנו פעיל ותוסס, מסייע לתלמידים בשיעורי הבית, בהכנה לבחינות, בעבודות, ועוד. 3-4 פעמים בשבוע מגיעים אלינו 80 תלמידים מכיתות ד' ועד י"ב, בכדי ללמוד, ביחד עם צוות הוראה של 12 מורים ומתנדבים. מועדון הנוער שלנו פועל כמעט כל יום, בשעות הערב, מגיעים אליו כ-20-30 נערים ובוגרים, למשחקי-מחשב, משחקי-חברה, צפייה בטלוויזיה, פינת-קפה, פינת-קריאה, חוגים ופנאי."

"בנוסף, בדיוק לפני שבוע, סיימנו את פרויקט היזמות החברתית שלנו, בו נטלו חלק 15 בוגרים, שלמדו קצת על עולם העסקים, תרומה ויזמות חברתית, וכן, העלו ופיתחו רעיונות להקמת עסק חברתי מניב כלכלית עבור העמותה – במטרה ליצור מנגנון הכנסה נוסף, פרט לתרומות."

"מבחינה כלכלית, אנו עדיין נמצאים בסוג של מלחמת קיום והישרדות, ואנו כמהים למצוא חברות יבנאיות שיסכימו לאמץ אותנו ולשתף איתנו פעולה בפן החברתי לאורך שנים. במקביל, ראוי לומר תודה ולהעריך את פועלם של כ-30-40 המתנדבים שלנו – המשמשים מנטורים, מורים, מסייעים, ואחרים – אשר עוזרים לנו בביצוע, בניהול ובהקמת הפרויקטים השונים."

מה אתה מתכנן להמשך?

"אני מתכוון לשמש בתפקיד לפחות 4-5 שנים, המסווגות ומחולקות למטרות לטווח קצר ולמטרות טווח-ארוך. בשנתיים הקרובות אני מתכנן להשקיע בצמיחת העמותה, בגיוס ובקיבוע צוות רכזים, עובדים ומדריכים איכותי, בביסוס הפרויקטים החברתיים, ובגיוס מתנדבים והקמת ועד מנהל חזק."

"במקביל, בימים אלה ממש, אנו מקימים מיזם חברתי-כלכלי עבור העמותה, בשיתוף מנחים עסקיים (ובמימון ושותפות של חברות גדולות, כמו 'מגדל'), אשר יביא לכך שבעוד חודשים בודדים לעמותה יהיה אפיק הכנסה פעיל ומניב משלה."

"בשלוש השנים שלאחר-מכן אני מתכנן להקים עוד אחד, או שני, סניפים חדשים לעמותה, בערים נוספות, על-מנת להגדיל את האימפקט החברתי ולהשריש את החזון וההשפעה החברתית החיובית שלנו."

ולסיום?

"שלוש תובנות שלי מחיי עד-כה:

1. אם הגעתם למצב שאתם רוצים שינוי בחיים – תעשו אותו (בלי לקבל רגליים קרות מפחד קיומי). תחשבו, תתכננו, תתאמנו ותלמדו – וכשתרגישו שזה הרגע – העזו ועשו את הצעד, צאו לדרך.

2. תרמו מעצמכם לחברה ולמדינה, בכל דרך: קשישים, בעלי מוגבלויות, נוער בסיכון, מד"א – כל דבר שיביא למשמעות נוספת עבורכם, ומצד שני, לתמיכה וסיוע לחברה בה אנו חיים.

3. אני מבקש מאוד להזמין אתכם: אנשים פרטיים, מנהלים, חברות, בעלי עסקים – לשתף אתנו פעולה, להתנדב ולתרום. נשמח מאוד לכל הצעה ולהצטרפות שותפים חדשים לדרך."

ניתן לפנות לדניאל, בטלפון: 050-7743956, או במייל: [email protected]