07.01.2014 | 07:44
מה חדש?
החוויה הטובה ביותר שלי היא הנסיעה לחו"ל עם בתי, רק שתינו… לבד…
יוצאות לחוות את העולם הגדול
ההכנות לטיול כבר יצרו בינינו אינטימיות מיוחדת, שהיא רק שלנו: בחרנו את היעד, הכנו מסלול וציפינו לטיסה, וידענו שאנחנו משאירות מאחור את אבא והאחים.
הגענו לשדה-התעופה, עם המון פרפרים בבטן והתרגשות עד השמים, תרתי משמע. פעם ראשונה, שלה, שהיא עוברת ל'צד השני', ה'אמיתי', לדבריה. מסרנו את המזוודה, נפרדנו לשלום מאבא, עברנו את ביקורת הגבולות, וזהו, אנחנו נטו אחת של השניה. אין עבודה, אין אחים, אין חברות, אין שיחות טלפון ארוכות.
הגענו לארץ חדשה, שפה זרה, מראות לא מוכרים, ריחות אחרים של חו"ל, רחובות ובניינים קצת מוזרים – רוצות לספוג הכל, בבת אחת, והחושים מוצפים.
וואו, אנחנו בחו"ל!
גם אלו שגרות כל החיים יחד, בבית אחד, מגלות דברים שלא ידעו אחת על השניה. כי הרי בטיול לחו"ל אי-אפשר להסתגר בחדר, מאחורי הדלת, לשחק כל היום במחשב, לראות טלוויזיה, או לקשקש בפייסבוק עם חברים. כאן, זה כל הזמן יחד, 24/7, לטוב ולרע, בחדר בית-מלון, או בדירה קטנים, אוכלות, מבלות וישנות.
פתאום יש קצת מבוכה, על מה נדבר? לשאול על החברות? החברים? היחסים? היא תספר משהו בכלל? אולי לחכות כמה ימים?
נתתי לזה לזרום, סיפרתי לה על חוויות הילדות שלי, הטיול הראשון לחו"ל עם סבא וסבתא, בגיל בת-מצווה, בדיוק כמוה…
אחרי יום כבר נראינו כמו שתי חברות – מצחקקות על הגברברים החתיכים באוטובוס, עושות שופינג מטורף בחנויות הכלבו, מודדות ומשוות, מעבירות ביקורת, על כל דבר שזז…
פתאום היא הרגישה לי גדולה, אפשר לדבר איתה על עוד דברים חוץ מ'עשית שיעורים'? ו"מתי את חוזרת"? היא מייעצת לי בחדרי המדידה של החנויות, מחליטה איתי לאן הולכים, איזו מסעדה בוחרים ומה עושים בערב.
כמה ימים לפני שחזרנו, היא אמרה, בביישנות, שהיא ממש לא מתגעגעת הביתה. נאלצתי להודות שגם אני לא… הרי יש לנו אחת את השניה, מי צריך יותר?
אחרי ששבנו הביתה, ואחרי שהפנמנו את כל המראות והחוויות, הכנו אלבום מסע משותף, עם כל התמונות, המקומות והסיפורים שעברנו.
גילינו שיש דברים שהם רק שלנו: בדיחות משותפות ומשפטים שאמרנו בהקשר מסויים ומצחיקים אותנו בטירוף, שאיש לא מבין, ושאר בני המשפחה מסתכלים אלינו במבט משונה.
ה'ביחד' הזה יישאר איתנו לעולמים. המשפטים האלה, החוויות הקטנות, האירועים הנקודתיים שעברנו יחד – הם ילוו אותנו עוד שנים רבות מאוד, ויהיו שייכים רק לנו!!!
כנסו לדף הפייסבוק של איילת המטיילת