חדרי בריחה: עכשיו גם בבתי-הספר

אם נכחתם בארץ בשנים האחרונות ודאי שמעתם על מאות חדרי בריחה שנפתחים וצומחים בזה אחר זה כפטריות אחרי הגשם. זוגות, משפחות, קבוצות חברים ואפילו ארגונים מוצאים בחדרי הבריחה המגוונים בילוי מקרב, מאתגר ומלהיב. המכורים לעניין כבר פקדו הרבה מעבר לחדר אחד ומנסים לפתור חידות ואתגרים בחדרי בריחה רבים ומסוגים שונים ככל שניתן.

חדרי הבריחה הם בעצם משחק הרפתקאות אינטראקטיבי, שבמהלכו מספר שחקנים(לרוב בין 2-7) נעולים בחדר ועליהם לפתור חידות ולהשתמש בסדרה של רמזים בכדי לפרוץ את הדרך החוצה. 

את הרעיון ההרפתקני הזה אימצו איציק גרגיר והשותף האסטרטגי שלו, והחליטו להעביר את הבשורה הלאה ולהתאימה לתחום החינוך.

חוויה ולמידה בחדרי בריחה

איך הגעתם לשילוב בין השניים?

"הבנו שחדרי הבריחה הם הצלחה גדולה אבל הם כבר הגיעו לרוויה- יש מעל 300 חדרי בריחה. ואז חשבנו לעצמנו שאם זה כל-כך מדהים, למה לא להעביר את הקונספט לחינוך".

מהו החידוש ברעיון?
"הרעיון הוא לקחת חומר לימודי, להלביש לזה תסריט ולראות כמה זמן לוקח לפצח כל אתגר עד לחילוץ החומר הלימודי הבא. ב- 45 דקות של שיעור התלמידים נכנסים לפעילות אינטראקטיבית שקשורה להיסטוריה, אזרחות, לשון, וכל מקצועות הלימוד ומרוויחים גם חוויה וגם למידה". מסביר גרגיר בהתלהבות ניכרת.

"אני לא זוכר כלום ממה שלמדתי כילד בשיעור היסטוריה. מה שאני כן זוכר זה את ערוץ ההיסטוריה. אני רואה שדברים אחרים כן עובדים. מה שהיה עד עכשיו – שהמורה הוא מרכז הידע והתלמיד אמור להקשיב בכיתה ולשאוב את כל הידע רק מהמורה, כבר לא עובד. אבל כשהתלמיד מחפש לבד את הידע, הוא נכנס לו לזיכרון יותר טוב מכל דבר אחר".

כשהתלמיד מחפש לבד את הידע, הוא נכנס לו לזיכרון יותר טוב מכל דבר אחר

התחלתם את הפיילוט במספר בתי-ספר. כבר יש תוצאות?
"התחלנו את הפיילוט בשנה שעברה. עשינו מתמטיקה, היסטוריה ואזרחות ביבנה, באשדוד ובראשון. פנינו לרכזי המקצוע, גילינו שהמערכת עובדת מהר, האישורים להיכנס לבתי הספר הגיעו מהר מאד והרכזים התלהבו, לקחו את המיזם אליהם והתוצאה הייתה מדהימה.

במהלך השנה קרו דברים שלא חשבנו עליהם. מצאנו שילדים, כשהם נמצאים בסיטואציות של מתח, הם מעודדים אחד את השני יותר מאשר בכיתה. דומה למה שקורה בצבא כשאתה לקראת מלחמה, או מבצע – נוצר בין האנשים חיבור הרבה יותר טוב כשיש אתגר ומכנה משותף מסוכן".

הרעיון הוא לעבוד יחד.

איך זה עובד בבתי-הספר?
"אנחנו בונים חדר בריחה בתוך בית הספר – בספרייה, באולם הספורט, או בכיתה גדולה אחרת. מגיעים לפני הלימודים עם קיט מוכן, מלבישים את הילדים בלבוש מתאים ומכינים את התפאורה. החלק הכי חשוב הוא התסריט, אותו כותב השותף שלי, התסריט שלנו מותאם למקצוע ולכיתה ובכך נותן את מה שחדרי הבריחה הרגילים לא יכולים לתת".

אתם יודעים מהי תוכנית הלימודים?
"יש לנו אישור להיכנס לתוכניות של משרד החינוך, אבל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להיות גמישים. יש מורים שעובדים לפי תוכנית הלימודים ויש מורים שרוצים מעבר".

לאילו גילאים אתם פונים?
חדרי הבריחה מתאימים לכיתות א'-י"ב אבל כרגע אנחנו מתמקדים בגילאי חטיבת הביניים, כיתות ז'- ט'.

אתם מגיעים למפגש חד פעמי, או שמדובר בתהליך?
"אנחנו מייצרים שינוי חינוכי, בשורה חדשה של חילוץ חומר חיפוש. כל בית ספר גדול לוקח אותנו כתהליך. אחרי כל שניים-שלושה שיעורים בכיתה יהיה תרגול של החומר הנלמד בחדר הבריחה. אשדוד עשו את זה, אורט חולון עשו, דרכא אשקלון, מזמינים אותנו כל שנה לתהליך מתמשך.

למה לא לתת את אותו 'קיט חדר בריחה' לכל מורה, כדי שהמורים, שנמצאים בבית-הספר ומכירים את החומר, יעבירו את השיעור?
"כבר חקרנו את המערכת בעולם והגענו למסקנה שגם שם הבינו שזו הדרך לחנך רק שהם לא יודעים איך עושים את זה. באנגליה הם עשו ערכות בריחה למורים, הייתה ממש חנות שמכרה ערכות למורים וזה לא עבד. הרעיון מצוין אבל החנות נסגרה. צריך מישהו שיהיה עם המורה וינחה אותו.

ב'עיינות' נתנו לנו מקום ובתמורה אנחנו עושים חדרי בריחה לילדים כי הם מבינים שאנחנו נעשה את זה טוב יותר. 'רשת דרכא' בישראל כבר מרצה על זה, אבל גם הם יודעים שהם טובים בתאוריה ולא יודעים לעשות את זה בפועל. זה תהליך של שינוי תפישה. המורה במקרה הזה הוא לא מרכז הידע – הוא יועץ מומחה.

אנחנו החברה היחידה בארץ, או בעולם שמנגישה את זה לילדים. כמו שה- GPS היה קיים קודם אבל הישראלים  חשבו איך להנגיש את זה לכל אחד ויצרו את ה- Waze, אנחנו חושבים איך להנגיש את חדרי הבריחה לכל בית ספר בעולם.

נוצר חיבור הרבה יותר טוב כשיש אתגר ומכנה משותף .

זה נשמע כמו עסק טוב. למה פתחתם עמותה?

"לא רצינו לפתוח את זה כחברה, או סטראט-אפ כי אנחנו רוצים להוזיל עלויות. המטרה שלנו היא הפוכה – אנחנו לא רוצים להרוויח, אנחנו רוצים להנגיש. אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר אנשים, ההבדל הוא בגישה. כרגע אני פונה ישירות למנהלים. לכל מנהל יש תקציב והוא יכול להחליט מה לעשות איתו וזה מעולה. אבל בשביל להגיע לכמה שיותר אנשים אנחנו צריכים עזרה. אנחנו צריכים שיכירו אותנו – עמותות, פילנטרופים, מזמינים אותנו בכל הארץ כרגע אבל אנחנו מוציאים מכספנו. היום כשאני יודע שהרעיון חתום ובלעדי בארץ, אני רוצה להגיע לגופים גדולים כמו שרי אריסון ואחרים, שבאמת אכפת להם מהחינוך".

לשנות את מבנה הלימוד בכיתה, לשנות גישה. איציק גרגיר

מה החזון, לאן אתם רוצים להגיע?
"אני רוצה להביא בשורה שתשנה את המערכת ואת הכלים של המערכת. לא לוותר לא על המורים ולא על בית הספר. מאז שנת 1700 למדו בכיתה, ועד היום כלום לא השתנה. צריך לשנות את מבנה הלימוד בכיתה, לשנות גישה. אני מקווה שזו התחלה של משהו אחר. שנוכל להפעיל את הילדים אחרת, וגם את המורים. להשיג עבודה קהילתית ועבודת צוות ובאמת להכיר את הילד. היום הילדים כל הזמן מול מסך. בחדרי הבריחה שלנו הם חייבים לפתוח ספרים אבל אנחנו גם מאפשרים שימוש בטכנולוגיה כי זה חלק מהחיים. התפקיד של בית הספר להקנות ידע אבל גם להקנות כלים להתמודד עם החיים. הרעיון הוא לעבוד יחד. זה המוטו – לחזור להיות ביחד והחינוך יתחיל מזה. "זו שנה שנייה שהמיזם פועל, ואנחנו נגיע לעולם. השאלה היא רק מתי".

רוצים שחדרי הבריחה יגיעו גם אליכם? איציק גרגיר : 054-9789282