הקרב על הארנונה: העירייה מול בית קנ"י

עיריית יבנה דורשת תשלומי ארנונה בסכום של למעלה משישה מיליון שקלים, מנציגות בניין בית קנ"י ברחוב פארן באזור התעשייה בעיר. אלא שהנציגות לא ממהרת לשלם והנושא התגלגל עד לפתחו של בית-המשפט העליון.

תחילת הפרשה כאשר בחודש מרץ השנה נשלחו, לנציגות הבניין, הודעות מטעם מנהלת הארנונה בעירייה, בהן נטען כי על נציגות הבניין לשלם סכום של 6,316,390 שקלים בגין שטחים בנויים שלא חויבו בארנונה בין השנים 2010-2015. הדרישה הגיעה לאחר שמודדים מטעם העירייה ביצעו מדידה מחודשת של הבניין ומצאו, לטענתם, כי קיימים בו שטחים בנויים בגודל של 3,172 מ"ר שלא שולמה בגינם ארנונה, וכן שטחים של קרקע תפוסה בגודל של 12,625 מ"ר אשר גם בגינם לא שולמה ארנונה.

בסוף חודש אפריל שלחה נציגות הבניין הודעה לעירייה ובה ציינה כי היא (הנציגות) אינה מוסמכת לייצג את מחזיקי השטחים בבניין בכל הנוגע לחיובם בארנונה, ולכן, לטענתה, דרישת תשלום הארנונה אינה תקפה.

ב-10 במאי השיבה העירייה לנציגות הבניין כי היא רואה בפנייה כהשגה על החיוב (ערר על קביעת ארנונה כללית) וכי היא דוחה את כל הטענות שהועלו בה.

נציגות הבניין הגישה ב-4 ביוני עתירה מנהלית, לבית-המשפט המחוזי מרכז, שבה נטען כי דרישת תשלום הארנונה הופנתה אליה שלא כדין, מאחר שיש להוציא דרישה ספציפית המופנית לכל אחד מבעלי הנכסים בבניין לפי אחזקותיו. כמו כן, נטען בעתירה כי מדובר בשומה רטרואקטיבית. בד בבד עם העתירה, נציגות הבניין הגישה בקשה למתן צו-ביניים ובו עתרה על כך שבית-המשפט המחוזי יורה למשיבות שלא להוציא לפועל את דרישת התשלום שהופנתה אליה עד להכרעה בעתירה, וכן לכך שבית-המשפט המחוזי יורה שמשך הזמן הסטטוטורי להגשת השגה על הארנונה יחושב רק מן המועד שלאחר ההכרעה בשאלת הסמכות להפנות את הדרישה לתשלום ארנונה לנציגות הבית המשותף במקום למחזיקים הספציפיים.

בתאריך ה-11 ביוני קבע בית-המשפט המחוזי כי לא מצא מקום להורות על מתן צו-ביניים כאמור, בכפוף לכך שהורה כי המשיבות יחדלו מהליכי גבייה כל עוד ההליך תלוי ועומד בבית-המשפט.

נציגות הבניין לא אמרה נואש, וכאמור, הגישה בקשת ערעור על ההחלטה לבית-המשפט העליון באמצעות עו"ד לירן מיכאל.

בעקבות הבקשה הורתה השופטת דפנה ברק ארז לעירייה להשיב על השאלות הבאות? האם ידועה לה חלוקת השטחים בין המחזיקים בנכסים בבניין והאם היה ניסיון לפנות למחזיקים אלה באופן ישיר? מהי מדיניותה בנוגע למשלוח שומת ארנונה לנציגויות של בתים משותפים? האם תסכים למתווה פרקטי לפיו לא יוצא צו-ביניים בתיק אך הן יצהירו כי ככל שבית-המשפט המחוזי ידחה את עתירת המבקשת – הן יסכימו לכך שמנהל הארנונה ו/או ועדת הערר לענייני ארנונה יעניקו למבקשת הארכת מועד להגשת השגה או ערר, על-פי הנדרש?

העירייה הגישה את תשובתה ביום שני בשבוע האחרון, ובה נאמר כי היא מתנגדת לבקשת הערעור. העירייה טענה כי נציגות היא הגוף המייצג של הבעלים בנכס ולכן ניתן לראות בה כתובת נכונה וראויה להפנות אליה שומת ארנונה.

במענה לשאלות בית-המשפט ציינה העירייה שאינה יודעת כיצד מתחלקים השטחים הנוספים בין המחזיקים או הבעלים של הנכסים בבניין ולכן לא פנתה באופן ישיר למי מהמחזיקים בנכס, פנייה שתטיל עליה, כך נטען, נטל כמעט בלתי-אפשרי.

העירייה הוסיפה וטענה כי כאשר מתגלים שטחים נוספים בנכס – היא פונה לבעליו, וכי כאשר מדובר בשותפות של כמה בעלים – הם ממילא חייבים ביחד ולחוד. העירייה ציינה כי היא סבורה שאין כל מניעה שנציגות הבניין תגיש, כבר בשלב זה, השגה וערר, ומסכימה למתן ארכה של 7 ימים על-מנת שהמבקשת תוכל להיערך לכך כיאות ולמצות את הצגת טענותיה.

לאחר ששמעה את הצדדים, החליטה השבוע השופטת לקבל את בקשת הערעור של נציגות הבניין, לדון בה כאילו הוגש ערעור ולקבל אותו באופן חלקי: "מחד גיסא, הבקשה מעוררת שאלות לא טריוויאליות בנוגע לאפשרות להפנות חיוב בארנונה לנציגות בית משותף, במקום למחזיקים בנכס. מאידך גיסא, הבקשה הוגשה רק 17 ימים לאחר שניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי, מבלי שניתן הסבר של ממש להגשה כה מאוחרת של הבקשה, אך יומיים לפני שחלף המועד האחרון שבו יכולה המבקשת להגיש השגה על דרישת התשלום שקיבלה." כתבה השופטת בהחלטתה "בנסיבות אלה, אני מורה, בהסכמת המשיבות, כי המבקשת תהיה רשאית להגיש עד ליום 7.7.2015 השגה על דרישת התשלום אותה קיבלה."

השופטת קבעה כי במידה והשגות נציגות הבניין יידחו, היא תוכל להגיש על כך ערר לוועדת הערר, על-פי המועדים הקבועים בחוק הערר.

השופטת סייגה את החלטתה וקבעה כי ועדת הערר לא תדון בערר עד להכרעה בעתירה שהגישה נציגות הבניין לבית-המשפט המחוזי. כך, תימנע האפשרות כי ועדת הערר ובית-המשפט המחוזי יקבלו החלטות סותרות, וכן לא יתקיים בוועדת הערר דיון אשר עשוי להתייתר ככל שבית-המשפט המחוזי יקבע כי דרישת התשלום הוצאה בחוסר סמכות.