הצופים: סמינר מנהיגות

סמינר מנהיגות של שבט רעות הפך למסורת, במימון החנות 'שנייה וחצי' – חנות לדברי יד-שנייה בהנהלת אפרת ברכה. סמינר המנהיגות הינו סמינר בן יום אחד, בו נוסעים ל'מרכז הארצי לפיתוח מנהיגות', באריאל, שם עוברים פעילויות מגבשות כקבוצה ולומדים להכיר בחולשות ובחוזקות של חברי הקבוצה.

אז איך התחלתם את היום?
"הגענו לשבט ב-7 בבוקר, מוכנים ליציאה. אחרי נסיעה של שעה וחצי הגענו לאריאל למרכז הארצי למנהיגות. במקום הסבירו לנו על התחנות השונות ועל מטרת היום, אכלנו ארוחת-בוקר והתחלקנו ל-2 קבוצות. עברנו שם 3 תחנות עיקריות: הראשונה – קפיצת אמון, בה
מטפסים על עמוד עץ בגובה של כ-6 מטרים, ולאחר שאתה בפסגתו, צריך לקפוץ ולתפוס מוט ברזל."

מה קורה שם, בגובה? למה זה נקרא קפיצת אמון?
"בגובה, החששות עולות, ואתה צריך לסמוך על מי שמחזיק אותך, להתגבר על הפחד ולנסות בכל הכוח להתלות על המוט. היו 2 מוטות: הראשון- במרחק של מטר וחצי, ולמתקדמים-במרחק של 2.5 מטרים. רק 2 אצלנו, מכל השכבה, נתלו על המוט, אך כמעט כולם ניסו להתלות עליו ובודדים נגעו בו."

מה היה הלאה?
"התחנה השנייה- האודיסאה, שבה 2 מסלולי מכשולים בגובה, אחד של כ-5 מטרים והשני כ-8 מ'. המסלול התחתון יותר אתגרי, אך בעליון אפקט הגובה יותר משמעותי. הרעיון המרכזי של מסלול האודיסיאה הוא עבודה בצוות בגובה רב. המסלולים דורשים עבודת צוות כדי להגיע מההתחלה לסוף, ואינך יכול לעבור אותם לבד. כולם סמכו אחד על השני, והמדריך אפילו הקשה עלינו כשהוא שם לאחד מאתנו כיסוי-עיניים, והוא היה צריך לסמוך על חבריו שיעזרו לו לעבור. עברנו את המסלול בגאווה וירדנו חזרה לאדמה המוצקה שהתגעגענו אליה כל-כך."

והתחנה הבאה?
"התחנה האחרונה. ה'low ropes' שבה היו מספר מתקנים בגובה נמוך, המתאגדים למסלול לפיתוח צוות, המסייע לבחינת עקרונות ולגיבוש קבוצתי. המדריכים הקשו עלינו במסלול- היינו צריכים לבחור מתנדב ולסחוב אותו, על אלונקה לאורך המסלול. בנוסף לכך, היינו צריכים לסחוב 2 קורות שיעזרו לנו לעבור במסלול. תחילה, תכננו איך אנחנו מתכוונים לעבור את המסלול. לאחר שנגמר הזמן לתכנון, הרמנו את האלונקה והתחלנו ללכת. בניסיון הראשון לא ממש הצלחנו, האלונקה הייתה כבדה, לא תכננו בצורה טובה, כולם דיברו והתרגזו אחד על השני. לאחר מכן, פתחנו בדיון. המדריך הקליט אותנו בזמן שהיינו במתקן, ושמענו כמה רועשים היינו. הסכמנו, כולנו, שצריכים לתכנן מחדש, ולעבור את המתקן בשקט, כמו באודיסאה. תכננו מחדש, הרמנו את האלונקה, ובניסיון השני עברנו את המתקן בשלום."

איך הסתיים הסמינר?
"בסוף היום ישבנו כולנו במעגל ודנו על המושג 'מנהיגות', למה באודיסאה דווקא כולנו סמכנו אחד על השני ובמתקן השלישי לא? חלקנו אמרנו שקשה לנו לקבל עזרה כשהמתקן נמוך וקל כל-כך, ודווקא זה מה שעוצר אותנו. ולבסוף, חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים. הסמינר תרם לנו רבות כשכבה, הוא גיבש אותנו וחיזק את הכוח שלנו כשכבה!"

לסיכום?
"אנחנו רוצים לומר תודה רבה לחנות 'שנייה וחצי' ולאפרת ברכה, על התרומה הענקית! כולנו בטוחים שלא נשכח את הסמינר הזה!"