מהחלטות שרירותיות של הנהלת האתר ועד להסדר שמכבד את המסורת – סיפורו של המאבק שהוכיח כי הקהילה היבנאית היא הלב הפועם של יהדות הודו בישראל
עבור קהילת 'בני ישראל' יוצאי הודו, מערת אליהו בחיפה היא הלב הפועם של האמונה. לאחר תקופה של קשיים ואי-הבנות מול הנהלת האתר, פעילות חברתית נמרצת של בני הקהילה מכל רחבי הארץ הובילה להבנות שיאפשרו את המשך קיום טקס ההודיה העתיק. בתוך המאבק הכלל-ארצי הזה, בולטת נוכחותה של הקהילה היבנאית, המונה כ-150 משפחות המהוות חלק בלתי נפרד מהמאמץ לשימור המורשת.
עבור רוב הציבור הישראלי, המקומות הקדושים המוכרים הם הכותל המערבי או קברי צדיקים בגליל. אך עבור בני הקהילה, ישנו מוקד עלייה לרגל שאין לו תחליף: מערת אליהו הנביא. הקהילה, שרואה באליהו הנביא את מבשר הגאולה, מקפידה להזכירו בכל רגע של שמחה דרך טקס ה"מלידה". זהו טקס הודיה מרגש שנערך בבריתות, חתונות, בר מצוות או כהוקרה על נדר שנענה. במרכזו עומדת קערה ובה חמישה סוגי פירות כנגד חמישה חומשי תורה, ועיקרה הוא ה"מלידה" – תערובת מתוקה של סולת או פצפוצי אורז.
המשבר החל כאשר משפחות מכל רחבי הארץ, ובהן תושבי יבנה רבים, הגיעו לקיים את הטקס ונתקלו בסירוב מצד הנהלת האתר. הנימוקים השתנו מעת לעת: פעם נטען כי מדובר ב"תבשיל" שאסור להכניס למערה, ופעם הועלו ספקות לגבי כשרות המזון. פעילי הקהילה החליטו לא לעמוד מן הצד ופנו למנהלי המקומות הקדושים במכתב רשמי. הם הבהירו כי כלל המוצרים הם בכשרות המהודרת ביותר (בד"צ), והסבירו כי מבחינה טכנית, האורז בטקס אינו "תבשיל" אלא נאכל במצבו היבש.
יניב אשטמקר, פעיל חברתי בקהילת יוצאי הודו בארץ, חבר ועד בית כנסת 'מגן שלמה' לעולי הודו ביבנה מעל 15 שנה, ובנו של הרב המנוח של הקהילה ההודית ביבנה, הרב אברהם אשטמקר ז"ל, לקח חלק מרכזי במאמצים לפתרון המשבר. אשטמקר פנה רשמית למנהל האתר ולאחר מאמצים רבים הושגו הבנות חדשות. "אני שמח להמשיך ולעשות למען צרכי הקהילה ובעזרת השם אמשיך ללכת בדרך אבי בשימור המסורת והמורשת על מנת שגם לדורות הבאים תהיה המשכיות על מה שלמדנו מבית אבא", מסר אשטמקר.
מה חדש?
לפי ההסדר החדש, הקהילה תוכל לקיים את הטקס באולם סמוך למערה תחת מגבלות כמות של עד 30 איש. במידה והקבוצה גדולה יותר, הטקס יתקיים בשולחנות המוצבים במורד המערה. הנהלת האתר הדגישה כי היא מבינה את חשיבות שימור המסורת, והקהילה תוכל להמשיך להודות לה' במקום הקדוש לה.
בישראל חיים כיום כמאה אלף בני הקהילה, והקהילה ביבנה נחשבת לאחת הפעילות והדומיננטיות שבהן. הטקס מגיע לשיאו בסמיכות לחג ט"ו בשבט, מועד שבו כל הקהילה חוגגת את המלידה בבתים ובבתי הכנסת.
ביבנה פועלים שני בתי כנסת של הקהילה, שדלתותיהם פתוחות לכל מי שרוצה להכיר מקרוב את הטקס המכובד והעתיק הזה.
23.02.2026 | 14:08
