הנוער דורש להיות שותף

מומחי החינוך מציינים כי נודעת חשיבות רבה להעמקת המודעות בקרב בני הנוער למשמעות הכלי הדמוקרטי של בחירות לרשויות המקומיות, בעיקר משום שעד-כה לא הוסדר מעמדם כבוחרים גם בבחירות הכלליות, לכנסת, על-אף שהנושא מתגלגל בפורומים שונים וכן במוסדות החקיקה, מזה מספר שנים.

לדעת אנשי החינוך, ככל שבני הנוער יתרגלו מהלכים חברתיים כמו בחירות, יתרום הדבר להליכתם במסלול של מודעות לחשיבות ההתנהלות הציבורית בדמוקרטיה. "בני הנוער הם אנשים צעירים, ובתוך שנים ספורות יהפכו לאזרחים בוגרים ושוויי-זכויות בחברה הישראלית. חשוב מאד ששכבת אוכלוסייה מאד רחבה זו, תתנהל באזרחות פעילה, לא תשתמט מחובות ומזכויות אזרחיות – ותצא מהבית לקלפיות ביו הבחירות. זו משמעותה של נטילת אחריות הדדית בחיי העם ובהתנהלות המדינה", הם אומרים.

צילום אילוסטרציה: UBGK

לפני מספר חודשים התנהל בכנסת דיון מקיף ומעמיק בסוגיית הקדמת גיל הזכאות לבחור לכנסת ל-17, ואולם עד היום המגרש היחידי בו מתירים המבוגרים לילדים להשתתף במשחק, מסתבר, הוא המגרש המקומי.

במהלך הדיון העלו נציגי הנוער בארץ את הטענה, לפיה "זכות הבחירה היא אחת הזכויות החשובות שניתנות לפרט. יש זכות בחירה מגיל 17 לרשויות המקומיות משנת 2003. מאז הכנסת ה-15 הועלו הצעות להקדים גם את גיל הבחירה לכנסת. יש כאן אפליה של בני-נוער בגלל דעות קדומות. אמנת זכויות הילד של האו"ם קבעה שיש לתת משקל ראוי לדעותיו של ילד. זכות הצבעה בגיל 17 תביא להתעניינות באקטואליה, והמעורבות האזרחית של בני-נוער תגבר".

התלמידים ציינו עוד: "אנחנו מבקשים מנדט. תנו לנו אמצעי להביא לידי ביטוי את התפיסה שלנו. בני הנוער מספיק אחראיים לעבוד, להוציא רישיון נהיגה, לעשות בגרויות ופסיכומטרי, שזו בחירה לחיים. בני הנוער היום מאד מודעים לזכויותיהם ולחובותיהם. הם מראים רצון לשינוי. הנוער פעיל גם בתוך המפלגות וגם בתנועות נוער ובמועצות ופרלמנטי נוער, ומנסים להגיע לעשייה בכל דרך".

בדיון הבהירה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית כי ההצעה להקדים את גיל הבחירות היא פוליטית, וכי הורדת גיל הבחירה ל-17 תוסיף 140,000 בעלי זכות בחירה וכ-290 קלפיות – תוספת של 3.18% לבעלי זכות הבחירה – ובסך הכל פוטנציאל אלקטוראלי של עשרה מנדטים (!!!) – דבר שמשמעותו לא תסולא בפז עבור קברניטי המדינה.

יצויין, כי בעקבות הורדת גיל הבחירות לרשויות המקומיות, נצפה גידול משמעותי בהופעות ראשי ערים וחברי מועצות בכיתות י"א-י"ב, לצד הצבת נושא הצעירים על סדר היום המוניצפלי, דבר  שהוביל להקצאת משאבים נוספים ומשמעותיים למתחם אוכלוסייה חשוב זה.

צילום אילוסטרציה: ויקיפדיה

במהלך השנה האחרונה פעילה קבוצת בני-נוער בארץ במאבק להקדמת גיל ההצבעה, כדי שכבר בבחירות הקרובות יוכלו גם בני ה-17 להשמיע קולם בקלפי. ד”ר יצחק קדמן, יו”ר 'המועצה לשלום הילד', התבטא בעד השינוי בחוק ובהליך הדמוקרטי, שיכניס את הנערים למעגל קבלת ההחלטות הציבורי-לאומי.

"מי שסבור כי התלמידים בוגרים ובשלים דיים כדי להקשיב לפוליטיקאים ערב בחירות, להחליט ולהצביע בקלפי מדומה במסגרת אירוע מתוקשר בבית-ספר – כפי שקורה מדי בחירות בתיכון 'בליך' ברמת-גן, שהפך לסייסמוגרף של תוצאות הבחירות, אמין וקולע למטרה יותר מכל סקר סטטיסטי כזה או אחר המתפרסם ערב הבחירות – שיואיל בטובו לתת ביטוי אמיתי לאמון שלו בהם ולאפשר להם להשתתף במשחק האמיתי – בבחירות לכנסת. אולי אז יתחילו להתחשב באמת במצוקות, בבעיות, בצרכים ובאינטרסים של בני ובנות הנוער", אמר קדמן.

מנגד טוענים אחרים, כי על-מנת לגבש עמדה פוליטית נדרש בסיס ידע רחב, כוללני, בתחומי האזרחות, הכלכלה, החברה והפוליטיקה. "הצבעה ללא ידע מוקדם נעשית מהבטן, כחיקוי להצבעת ההורים או בהשפעת גימיקים וסיסמאות", ציינה ד"ר רחל פסטרנק, סוציולוגית מ'המכללה למינהל', והוסיפה כי "הניסיון מלמד כי ככל שהתלמידים מוסיפים ידע, כך הם משנים את דפוס הצבעתם. מושגים כמו צדק חברתי, זכויות אדם, זכויות מיעוטים ומשמעויות הדמוקרטיה, מקבלים ביסוס של ידע תיאורטי ומעשי,  ויכולים להוות שיקולים בהצבעה. לפיכך אני סבורה כי הורדת גיל ההצבעה אינו רצוי”.

הדיון בנושא הקדמת גיל ההצבעה בבחירות לממשלה נערך בשנים האחרונות במדינות רבות, וכמה מהן כבר קיבלו החלטה להקדימו לגיל 16. אוסטריה היא המדינה האירופאית הראשונה שהורידה את גיל הבחירה המינימלי לגיל 16 כבר בשנת 2007. גם בניקרגואה, קובה וברזיל ניתנת זכות הבחירה לבני נוער החל מגיל 16, ובאחרונה ארגנטינה יישרה קו עם המדינות הללו והעלתה הצעה דומה שזוכה לתמיכה רבה.

לפי הערכות סוציולוגים, בעוד אחוז ההצבעה הכללי עומד על 60%, סקרים מראים כי בקרב שכבת גילאי 18-17 שיעור ההצבעה עומד על 94%.

כך או אחרת, עד מועד הבחירות הכלליות בחודש נובמבר 2019, יש די והותר זמן לבצע את שינויי החקיקה הנדרשים, במידה וחברי בית המחוקקים יטמיעו אכן את ההכרה בכך שבני הנוער אינם ילדים, וכי במסגרת המטלות הכבדות והאחריות המוטלת עליהם, נכון יהיה להעניק להם גם קול בקלפי.

עד אז, המערכה בה הם יכולים להשפיע – ובגדול – היא המערכה המוניציפלית, בעוד כחצי-שנה. יש לצפות שהנוער ירים את הכפפה, לא יזלזל בחשיבות הבחירות המקומיות, ויבין כי למעשה, להנהגה המקומית שתיבחר יש השפעה מירבית ומיידית על אורח ואיכות חייהם, לא פחות ואלי אף יותר מההנהגה הלאומית, ומערכת הבחירות הקרובה תהווה חזרה גנרלית ואימון מעולים, ובעיתוי מצויין לקראת ההכרעה במישור הארצי-לאומי.