המאבק הטכנולוגי מגיע לכתלי בי"ס רבין

קבוצת הורים בבית-הספר רבין 'הירוק' התנגדה ללמידה בלפטופים בחיבור וויי-פיי, וביקשה כי זו תעשה בחיבור קווי, מחשש לסכנות בריאותיות

 

יו"ר ההנהגה המוסדית: "במידה וימצאו תוצאות חריגות – הבעיות יטופלו לאלתר"

 

עיריית יבנה: "כל עוד לא תתקבל החלטה אחרת של משרד החינוך, תבוצע הלמידה במחשבים הניידים כמקובל במאות בתי-ספר מתקדמים בישראל"

מהפכת הטאבלטים והסמארטפונים לא פסחה על הילדים, שאימצו את המסכים הדיגיטליים כחברם הטוב ביותר. שלל המסכים הקיימים בבית, החל מהסמארטפון ועד הטלוויזיה, יוצר מצב שכמעט בכל רגע נתון הם צופים במסך כלשהו, שאפילו רודף אחריהם כלפטופ לבית-הספר. הורים רבים הכריזו מלחמה על הסמארטפונים והטאבלטים בערים שונות ברחבי הארץ והעולם. כאשר ברגעים אלו ממש מתחולל מאבק עיקש של הורים מול רשויות שונות בארץ בנושא, הן בדרישה שלא לחייב הורים לרכישות שאינן בתשלומי החובה/רשות, הן מבחינה השלכות שונות לכך, כגון ההשלכות הבריאותיות בגלישה ברשתות אלחוטיות על-פי מחקרים, יצירת הבדלי מעמדות, הגורמת לכדי כעסים ומריבות בין הורים מפני שדעתם שונה מהאחר, דבר שגורם לפיצול בכיתות ובשכבות הכיתתיות, ובין כל אלו תמצאו גם כאלו שמאמינים בחינוך מתוך אידאולוגיה הנכונה עבור ילדם, וכהורה, זכותם המלאה לחנך את ילדם כנכון בעיניהם. אך אם זאת, צריך לנסות למצוא את עמק-השווה. "ומשרד החינוך ובתי-הספר, אינו יכול, לכאורה, להשליך החלטות שכאלו על ההורים בדיוק מהסיבות שצוינו." טוענת חברת מועצת-העיר רונית ארנפרוינד-כהן. "אין זה מתפקידם של ההורים – זה מתוקף תפקידו של משרד החינוך לעשות בדרך הנכונה והבטוחה – באם רוצה להפעיל פרויקט שכזה."

במהלך השנים האחרונות מתמודדת מערכת החינוך עם סוגיות הנוגעות לשימוש בטכנולוגיה ומערכות מתוקשבות במערכת החינוך. במסגרת התמודדות זו קודמו היבטים שונים של שימוש בטכנולוגיה במערכת החינוך, החל מכיתות 'חכמות', לימודי מחשבים, פיתוח תכניות לימוד מתוקשבות ועוד. לקראת שנת הלימודים תשע"ה (בשנה הקודמת) הכריז משרד החינוך על תכנית תקשוב לאומית, בה נכללים באופן כזה או אחר 1,600 בתי-ספר. ראוי לציין כי יוזמות מקומיות ואחרות לשימוש באמצעים טכנולוגיים בדרכים שונות קיימות במערכת שנים מספר.

 

 

במסגרת תכנית התקשוב החליט משרד החינוך להפעיל את תכנית ה-BYOD, לפיה התלמידים נדרשים לשאת עמם אמצעי קצה טכנולוגי (טאבלט, מחשב נייד או טלפון סלולרי) אישי ופרטי, ללימודים, אשר יוצמד אליהם במהלך שעות היום, כך שהם יעשו בו שימוש הן בשעות הלימודים והן בבית. מטבע הדברים, בהיותם של מכשירים אלו אישיים אזי כמובן השימוש במכשיר במהלך כלל שעות היום (הפסקות ובשעות שלאחר יום הלימודים) נתון לתלמיד. (למרות שעד כה המחשבים הניידים, גם בחטיבה, אינם זמינים לתלמידים).

 

לפי משרד החינוך נועדו להשתתף בתוכנית ה- BYOD כ-200 בתי-ספר. עם זאת, נראה שבפועל נכנסו אליה באופן רשמי מספר נמוך יותר של בתי-ספר (כ-23 בתי-ספר), 8 בתי-ספר בירושלים בכיתות ז' ו-י', שני בתי-ספר יסודיים בגני-תקווה (כאשר לאחרונה הודיעו על ביטול התכנית שם, לאור לחץ הורים), חט"ב בראש-העין, 3 בתי-ספר בהוד-השרון (כיתות ה' בתשע"ה, שעותרים כיום לבג"ץ לביטול התכנית), חט"ב בעמק-חפר, ו-8 בתי-ספר ברשת עמל.

 

לצד בתי-הספר המשתתפים בתכנית משרד החינוך מתיר, או אינו מתערב, משרד החינוך בתכניות מקומיות שונות, אשר לכאורה אינן חלק מתכנית משרד החינוך, לדוגמת בתי-ספר בבת-ים, כפר-סבא, תל-אביב והרצליה. נראה כי צמיחת תכניות 'מקומיות' אלו בעידוד/העדר התערבות משרד החינוך הולך וצובר תאוצה.

 

כך גם קרה בבית-הספר 'רבין' בשכונה הירוקה ביבנה. אך שלא כמו ברחבי הארץ השונים, כאן מדובר בכיתות בגיל נמוך יותר, בכיתות ה'. ראוי לציין כי התכנית אינה יוזמה מקומית, אלא אחד מבתי-הספר שהמשרד בחר.

 

קצת לפני סיום שנת-הלימודים ערך ביה"ס מפגש של הורים והציג בפניהם את תכנית התקשוב שביה"ס נבחר להפעילו, ובהמשך הועבר חוזר בו על ההורים לחתום בעד/נגד התכנית ולהעבירו עם הילדים לביה"ס ובו צוין מפורשות כי התכנית תופעל עם רוב של 70% הסכמה שכבתית. יצא חוזר נוסף, לגבי רכישה קבוצתית של ניידים בחנות מסוימת. בעלות של 2,600 שקלים לכל תלמיד. כמו כן, דאגו לציין כי תלמידים שזקוקים למלגה – הוריהם יציגו תלושי-שכר – ובקשתם תידון ותיבדק.

בשתי הכיתות המקבילות פעלו הורים, הן מההנהגה המוסדית והן מוועדי הכיתה, לטובת הלמידה הממוחשבת והורים שהעלו בקבוצות הוואטס-אפ את דעתם להתנגדותם בנושא, קיבלו הודעות בנוסח: "אתם בין המתנגדים הבודדים..", "רוב ההורים חתמו בעד", "ילדכם יוצא מהכיתה.." הכיתות תפוצלנה..", ועוד סוגי אמרות שונות שגרמו להורים רבים לחתום, תחת לחץ, ולא משיקוליהם הם, על שהנם בעד התכנית – בעוד דעתם שונה. ויש הטוענים כי אחרי שההורים חתמו (כל אחד כראות עיניו) וההורים המתנגדים החליטו לכתוב בגנות התכנית, הגיעו תגובות התומכים, לאו דווקא חברי הנהגה/ועד.

 

במהלך ימי החופש הגדול, ובעקבות לחצים מצד הורים והצוות החינוכי נמשכו התחבטויות ההורים ושינוי דעתם, בעד ונגד, ונראה כי עד היום (מספר ימים לפני תחילת שנת-הלימודים) לא התקבלה החלטה גורפת. בעקבות כך, נעשתה פנייה על-ידי מספר הורים למנהלת ביה"ס ולמשרד החינוך לקיים הצבעה בשנית ע"י ההורים שמובילים את ההתנגדות, וזו שאושרה יזמו הצבעה חוזרת שהתנהלה על ידי נציגים מכל כיתה בשכבה  – הוצגו חומרים שונים מול כלל ההורים בקבוצות הכיתתיות והורים נקראו להצביע שוב בהצבעה דיסקרטית בעד/נגד התכנית ע"פ הנכון לילדם ומתוך בחירה חופשית ללא הפעלת כל לחץ – וזו תוגש להנהלת בית ספרם ומשרד החינוך לשם החלטה חוזרת. 

 

בתום ההצבעה, הנתונים הועברו במלואם למנהלת בית-הספר ומשרד החינוך, בצירוף תוצאות ההצבעה ועל-פיה ביקשו לבטל לאלתר את הפרויקט. פנייה זו הובילה, לאחר כשלושה שבועות לערך, להודעה רשמית של משרד החינוך על ביטול התכנית.

 

 

אמנם בוטלה רכישת המחשבים (במימון ההורים), אך ביה"ס החליט, בכל זאת, כי שני מקצועות יועברו באמצעות 'עגלת מחשבים ניידים' שברשותו – משמע גלישה ברשת אלחוטית בו-זמנית של מספר רב של לפטופים בו זמנית. (מדובר ב-37 תלמידים בכיתה אחת ובשנייה 34). ראוי לציין כי מוועד ההורים נמסר שבשנה"ל תשע"ה התבצעה בביה"ס בדיקת קרינה בשעה ש-90 תלמידים למדו עם מחשבים ניידים ותוצאות הבדיקה היו תקינות, ופורסמו להורים באתר ביה"ס.

בינתיים, ראוי לציין כי בין ההורים שליוו את התנגדות הזו, בחרו, מסיבות כאלו ואחרות, לקחת צעד אחורה, אך עדיין ישנם כאלו שעומדים על דעתם והתנגדותם זאת, לאחר שנחשפו לכל המידע בנושא הקרינה ואינם מוכנים להיכנע לתכתיבים ואינטרסים שונים ולשלוח את ילדיהם, ביודעין, לביה"ס שסכנה שכזו מרחפת, לכאורה, מעל ראשם. "איני רוצה לגלות את ההשלכות הרות הגורל בגין החלטה שגויה בעוד כמה שנים, לא על חשבון ילדיי וכנ"ל על כל אחד מילדי ביה"ס." מסרה אחת מאימהות ביה"ס.

 

אב נוסף מתאר זאת כך: "כל הדעות לגיטימיות, חלק מההורים חושבים שעניין התקשוב זו הזדמנות, חלק חושבים שזו הוצאה מיותרת, חלק חושבים שאינה יעילה וחלק חושבים שהיא מסוכנת בגלל הקרינה. עד היום ניסיתי לשתף אתכם בהתנגדות בחלק מבתי-הספר במדינה ובעולם, ולמען האמת, מצאתי יותר חומר בכל מה שציינתי 'נגד' מאשר 'בעד'. אני לא מתבייש ולא פוחד לומר שתחילה ההוצאה נראתה לי מיותרת (גם היום). אינה יעילה בעיניי, מה עוד שאין המשך לתיקשוב בחטיבות. ככל שאני יותר מתעמק בעניין קרינת ה-WiFi אני יותר ויותר משוכנע שחייבים רשת קווית, כי האלחוטית מסוכנת. זכותי, ויתרה מזאת, חובתי, כהורה, לוודא שילדיי ילמדו בסביבה שאינה מזיקה לבריאותם. לא המצאתי שום דבר מהדברים ששלחתי עד היום, וכמוני עוד אימא שנלחמת למען בריאות ילדיה, לבד מול כולם, ללא חשש מה יגידו, וזה מדהים בעיניי."

 

והוא מסכם: "הכל היה מסתדר לטובת כולנו באם היו מחברים בבית-הספר רשת קווית בכסף שקיבלו."

 

עוד נציין כי בתי-הספר שמצטרפים לפרויקט מקבלים מענק/תקציב של 100,000 שקלים! ממשרד החינוך. (עבור הפרויקט כולו).

חשוב להדגיש כי ההתנגדות ללמידה ממוחשבת היא על חיבור אל-חוטי ולא קווי (שהוכח כלא מזיק, או מזיק פחות) – הכל עניין של תקציבים. האם מה שזול אכן טוב ובטוח? אולי עדיף את היקר מבין האפשרויות, היות והוא המומלץ והבטוח מבינם?

 

"למידה שכזו הנה כ'ניסוי לא מבוקר' על כלל ילדינו, דבר המסכן את בריאותם!" טוענת אם בבית-הספר "מדובר בסכנה המרחפת על כ-600 תלמידים בבית-הספר ויותר – בכל שכבות הגיל, גם אם אלו עדיין לא לומדים עם מחשבים ניידים, כולם חשופים לקרינה – במיוחד שמדובר בכמות גדולה של מחשבים ניידים הגולשים באותו הזמן, ברשת אלחוטית!"

"חשוב לנו לציין שעם רצוננו וחשיבותנו לשמר עבור ילדינו את ילדותם ואת האינטראקציה ביניהם, כישורי הכתיבה והשפה, חווית הקריאה בספרים, היציאה לשטח כניסוי וטעייה, אנו גם בעד קידמה וחשיפת ילדינו לטכנולוגיה מתקדמת – בעוד שהחשיבות העליונה שתתבצע בסביבה בטוחה ובמינון נכון ומבוקר – קרי, חדר מחשבים מרושת קווי."

 

"בטוחני שכולנו יחד בעבור אותה המטרה – טובת ילדינו, אם בחינוך וגם בקידמה – לשם כך מגיעים לביה"ס. אך זכותנו, דאגתנו ורצוננו כהורים, שילדינו יזכו לגדול בסביבה בטוחה ובריאה עבורם עד כמה שניתן ועד כמה שתלויה בידיים שלנו."

 

הבקשה היא לחיבור קווי במקום אל-חוטי

מתוך המצוקה מול הרשות והועד המוסדי, שתומך בעמדה של הנהלת ביה"ס, בחרו ההורים המתנגדים לפנות לעזרתה של חברת-המועצה רונית ארנפרוינד-כהן, וזו, לאחר שקיבלה לידיה חומרים רבים, פנתה בשאלות לראש העירייה, ובהמשך, ביקשנו לשמוע ממנה מה התייחסותה לנושא: "תכנית ה-BYOD מוצגת כתכנית פדגוגית מתקדמת ומקדמת את התלמיד, כמי שעסקה בנושא חינוך שנים ולימדה את התחומים במכללות להוראה (ב'בית ברל', 'סמינר הקיבוצים' ומכללה למנהל במסגרת הסבת אקדמאים להוראה), לצערי, אינני יכולה לתמוך בעמדה הזאת. יש בתכנית בעיות רבות, מהשלב הראשון, אשר בדרכים שונות עד מניפולטיביות ולחץ קבוצתי 'מגייסים', לכאורה, את ההורים לרכוש טאבלטים או מחשבים ניידים, דרישה כזאת איננה חוקית, ובהמשך יוצרת קבוצת ילדים עשירים ועניים, באם הרכוש הינו פרטי, הילדים צמודים לו כל היום ויש לכך מחיר גם בהפסקות." טוענת רונית ומוסיפה:

"במקרה של ביה"ס רבין, לאחר התנגדות קבוצת הורים, חזרו בהם לשנה הזאת לפחות מהמהלך הלא חוקי והבעייתי הזה. באשר לתהליך הפדגוגי, יש ללמוד מאלה שנכנסו לתכנית ובסוף השנה האחרונה יצאו ממנה, כמו למשל ביה"ס בבת-ים, שיצא בהודעה: "משיקולים פדגוגים, הנהלת ביה"ס וועד ההורים החליטו שתלמידי כיתות ז', ח' ו-ט' ילמדו עם ספרי לימודים ולא עם טבלטים." אני מציעה לכל הורה שמצדד במהלך, לבחון לעומק את התכנית, כי מה שמסתתר מאחורי 'התחפושת' החדשנית של התכנית, ונלווה לכך, הינן בעיות רבות, כמו: חשיפה רבה למסכים, הגדלת שעות המסכים לילדים, שממילא גדולה מספיק כבר היום, וסכנת קרינה גדולה יותר, תהליכי למידה של 'העתק הדבק', שהם אלה, ככל הנראה, שהביאו לירידה בתהליכי הלימוד של הילדים שהיו בתכנית הנ"ל, ומשום כך בביה"ס הוחלט לחזור ללימוד בספרים, הקצנת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק המסרים של ילדים 'עשירים ועניים', של כאלה שיש וכאלה שאין להם ועוד. עדין לא נחשפו כל העובדות באשר להיבטים החברתיים, הכלכליים, תהליכי למידה הללו, ולפני הכל, הנושא הבריאותי צריך להדאיג כל הורה אחראי."

 

"חשוב לציין כי בדיקת הקרינה בביה"ס רבין נעשתה לפני כמעט שנתיים והיא נעשתה כהזמנה של חברת 'טלדור', שהינה ככל הנראה, מעורבת בהטמעת התוכנית כזכיינית של משרד החינוך, ובנוסף יש לומר כי בבדיקה לא נבדקו כיתות ה' וכן לא כיתת ו'-1."

 

"חשוב לציין עובדה נוספת," מוסיפה ארנפרוינד "כניסה של ביה"ס לתכנית זיכתה אותו בתקציב של 100,000 ₪ ובמקום להתקין באמצעותם רשת רחבה יותר של אינטרנט קווי – בחרו לעשות בכסף שימוש אחר, ובכך לא להתמודד עם נושא הקרינה לילדים, שצריך, וחייב, להיות הדאגה הקריטית הראשונה לטיפול. בסלנג הצבאי והאזרחי אנחנו לעתים מתנסחים במשפט: "אם יש ספק, אז אין ספק." לענייננו, כיוון שיש ספק, וספק גדול, לגבי תוצאות הקרינה והנושא שנוי במחלוקת וזאת בלשון המעטה, הורה אחראי, שחשובה לו בריאות ילדיו, וצוות החינוך והוועד המוסדי, היה צריך להתגייס לנהוג אחרת ולא לחשוף את הילדים לעתיד עם ספקות בריאותיות."

"לכן, מכל הסיבות הללו, משפנו אליי הורים בנושא, ביקשתי מראש העירייה תשובות, אלא שלצערי, כמו תמיד, נעניתי בבוטות, גסות-רוח וחוסר ענייניות. הנושא הוא חשוב לעתיד ילדינו בהיבטים בריאותיים, חברתיים ולימודיים," ולסיכום הוסיפה, חברת המועצה ארנפרוינד-כהן: "אני אינני מתכוונת להרפות מהנושא, ובימים אלה אני שותפה למהלך ארצי, שמנסה לעצור את התכנית, עד אשר ייבחנו את כל ההיבטים הנ"ל לעומק ויתמודדו עם מענים ראויות ובטוחים יותר לטובת הילדים."   

 

חברת מועצת-העיר, רונית ארנפרוינד-כהן. לצערי, אינני יכולה לתמוך בעמדה הזאת. יש בתכנית בעיות רבות

 

בבדיקת הפורטל הסתבר כי בדומה לשנים קודמות, גם לקראת שנת-הלימודים הקרובה לא הוציא משרד החינוך כל נוהל או הנחיות באשר לאופן הפעלת התכנית בבתי-הספר בכל הנוגע לגביית תשלומים מההורים, כך שבתי-ספר אשר החלו לפעול (ביוזמה מקומית או כחלק מהתכנית הארצית) פעלו על-פי דעתם, לרבות בסכומי גבייה או באופן קבלת ההחלטות.

סוגיית 'הצפייה במסכים' הינה סוגיה המייצרת דילמות אצל חלק ניכר מההורים במדינת ישראל כאשר חלק ניכר מההורים מציב לילדיו מגבלות שונות לגבי השימוש באמצעים טכנולוגיים שונים – החל מאי רכישת 'סמארטפון' עד גיל מאוחר, הגבלת 'שעות מסך', מניעת שימוש באינטרנט, איסור כניסה או מעקב אחרי שימוש ברשתות חברתיות וכו'.

החשש של הורים המגבילים את ילדיהם מהשימוש במכשירים אלו אינו חשש סתם, והינו מבוסס על מחקרים רבים המצביעים על סכנות התמכרות, בעיות בריאותיות, נפשיות, חברתיות, לימודיות חשיפה לאלימות ועוד היכולות לנבוע משימוש יתר באותם מכשירים טכנולוגיים. נראה כי כמעט אין חולק למשל ששימוש במחשב נייד, סמארטפון או טאבלט בגילאים הצעירים מעבר לשעה עד שעתיים ביום הינו בגדר סכנה אפשרית.

במצב דברים זה נראה כי התנהלות הורים המטילים מגבלות על ילדיהם בשימוש במכשירים אלו אינה רק נמצאת במרחב האוטונומיה ההורית, אלא מהווים התנהלות זהירה וראויה לחלוטין. משכך, מעבר לעובדה שזה לא חוקי לחייב רכישה שכזאת מהורה, נראה כי לא ניתן לקבל את העובדה כי בתי-הספר מחייבים, לכאורה, את ההורים לרכוש לילדיהם אמצעי קצה טכנולוגיים אשר ילוו את הילד במהלך שעות היום, הן בבית-הספר ועם זה יילך לביתו להמשך למידה כחלק מתכנית התקשוב, קרי, עבודות הגשה, שיעורי בית שונים וכיוצ"ב, תוך חשיפה מרבית לסכנות השונות מעצם השימוש במכשירים אלו ומהגלישה באינטרנט. כל זאת, למעשה ללא יכולת מעקב ופיקוח אפקטיבי של ההורים על השימוש היות ונמצאים בתכנית התקשוב ומחויבים לדרישותיה.

נכון להיום, המצב בארץ הוא כזה שישנם הורים וגורמים רלוונטיים במערכות הבריאות והחינוך שייתכן ואינם מודעים, או שאינם חושבים לנכון, להסכים עם דעות ומחקרים שכאלו – מסיבות שמורות להם לסכנות הבריאותיות של זמן מסך, ונחוץ, קודם כול, למלא חלל ידע זה. משרד הבריאות ממליץ המלצות מעורפלות, כמו המלצות כלליות להפחתת זמן מסך.

רבים יטענו שמדובר בסך-הכל בתופעה חיובית, כזאת שמתאימה את עצמה לרוח התקופה, אלא שיש לא מעט חוקרים שמודאגים מאוד מההשפעה שיש למכשירים האלה על הילדים שלנו ועל ההתפתחות שלהם, ומקשרים את השימוש בהם לשלל תופעות שליליות: סכרת ולחץ-דם גבוה, מחלות כלי-דם ולב, ירידה בזיכרון, חוסר ביכולות חברתיות, השמנה, דיכאון ובעיות קשב וריכוז, אשר יכולים לפגוע בעיקר בילדים בשלבי גיל ההתפתחות, היות וילדים רגישים יתרה על המידה, פי כמה ממבוגרים, לכל האמור.

 

יו"ר הנהגת 'רבין', רונן זהבי, תבוצע, בשנת-הלימודים הקרובה, בדיקה נוספת, ממוקדת, בכיתות בהם לומדים תלמידים עם מחשבים ניידים

 

תגובת יו"ר ההנהגה המוסדית בבי"ס רבין, רונן זהבי: "הנהגת ההורים של בית-הספר תומכת בהוראה ולמידה מתוקשבת על-מנת להציב את ביה"ס בחזית הטכנולוגית של מדינת ישראל ולפתח מיומנויות שיכשירו את התלמידים למורכבויות החיים של המאה ה-21. בשנתיים האחרונות, תכנית הלמידה BYOD זכתה להצלחה בתחום בית-הספר. המחזור הראשון של התכנית סיים בשנת הלימודים תשע"ה את לימודיו והביע את שביעות רצונו מהתוכנית הנלמדת. בחודש יוני נפגשה הנהלת בית-הספר עם הורי שכבה ה' על-מנת להסביר להם על תכנית הלימודים המתוקשבת וכן את נוהלי רכישת המחשב הנייד העצמי. באפשרות ההורים לרכוש דרך בית-הספר מחשב נייד, כולל ביטוח בעלות של 2,500 ₪. ההורים יכולים לבחור לרכוש מחשב באופן עצמאי, בצורה יחידה או קבוצתית, לפי ראות עיניהם, כשהמחשב נשאר ברשותם בסוף השנה. משפחות עם קשיים כלכליים, שלא יתאפשר להן לקנות מחשב, יימצא להן פתרון במסגרת בית-הספר ללא עלות.  בסוף שנת-הלימודים הועבר חוזר להורים, לחתימתם, לצורך השתתפות בתכנית הלימוד המתוקשבת, כ- 90 אחוז מההורים הביעו את הסכמתם להצטרפות לתכנית. בעקבות התנגדות של מספר הורים ברשת בשל חשש מנושא הקרינה, עלויות מחיר קניית המחשב וכו', התנהלה במהלך חופשת הקיץ הצבעה פנימית בקרב הורי השכבה, בפועל רק חלק מכלל ההורי השכבה השתתפו בהצבעה זו."

"היות ומספר התומכים הכולל היה קטן מ-70 אחוז – הוחלט להעביר את הבקשה להחלטת משרד החינוך. משרד החינוך החליט שנוכח התוצאות תוסר התכנית מלימודי השנה הקרובה. ההחלטה גרמה מירמור בקרב רוב הורי השכבה הרוצים להמשיך אותה כסדרה, ובימים אלו מגבשים הצבעה חוזרת נוספת אחרונה על-מנת לאפשר בכל זאת קיומה של התכנית. הורים בשכבה הביעו את מחאתם  שהיות והם מהווים רוב, לא יתכן שמיעוט יכפה עליהם לא להשתתף במסלול יוקרתי זה, בין היתר, עלה הרעיון, על-ידם, שתהיה כיתה שבה יהיה מסלול מתוקשב וכיתה אחת שלא תשתתף במסלול, כך כל אחת מקבוצות תקבל את חפצה ללא כפיה אחת על השנייה. בשנת הלימודים תשע"ה בוצעה בדיקה מקיפה של נושא הקרינה והחשמל בתחום בית-הספר כולל בחדר המחשבים, תוצאות הבדיקה יצאו תקינות ופורסמו באתר בית-הספר. הובהר להורים המתנגדים שביוזמת הנהגת ההורים תבוצע, בשנת-הלימודים הקרובה, בדיקה נוספת, ממוקדת, בכיתות בהם לומדים תלמידים עם מחשבים ניידים, בנוכחות נציגות ההורים המתנגדים. במידה וימצאו תוצאות חריגות – הבעיות יטופלו לאלתר."   

 

תגובת דובר עיריית יבנה: "ראש העיר, צבי גוב-ארי, מוביל את תכנית תיקשוב מערכת החינוך היישובית והתאמתה למאה ה-21. בכל בתי-הספר היסודיים בוצעו השקעות בסך של כ-2.5 מיליון ₪ בתחום תיקשוב בית-הספר וכיתות-הלימוד וחיבורם לתשתית אינטרנטית, הותקנו מערכות קול ומקרנים אינטראקטיבים (לוחות חכמים), המורים צוידו במחשבים ניידים המאפשרים הכנת מערך השיעור ולמידה מתוקשבת בכיתה, נרכשו עגלות מחשבים ניידים לשימושם של התלמידים. בימים אלה הוחל בתהליך דומה גם בחטיבות הביניים.

 

ביה"ס הירוק ע"ש יצחק רבין מוביל את תלמידיו לפדגוגיה מתוקשבת בסביבה חדשנית, תוך פיתוח מיומנויות הנדרשות לתפקוד מיטבי במאה ה-21, תוך שימוש מושכל בטכנולוגיה, במידע דיגיטלי ותקשורת. אחת הדרכים לאפשר לכל תלמיד להיות שותף פעיל בלמידה הינה יצירת סביבת למידה בה לכל תלמיד מחשב אישי, המהווה כלי נוסף להוראה ולמידה בכיתה. תכנית זו מפוקחת ומאושרת ע"י משרד החינוך ומאפשרת לתלמיד, כחלק מתכנית הלימודים, להיות שותף פעיל בלמידה, ליצור ידע ולשתף בידע, תוך רכישת מיומנויות הדרושות ללמידה עצמאית ובצוות. דבר זה מופעל בכל בתי הספר בעיר.

 

תשתית התקשורת האלחוטית בכל בתי-הספר בוצעה בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך. תוצאות בדיקות הקרינה שנערכו בשנה"ל תשע"ה, מטעם משרד החינוך, בבתיה"ס, עמדו בתקנים המחייבים ונמצאו תקינות.

 

כמענה לשינוי ההחלטה של ההורים בבית-הספר 'רבין' באשר לרכישת המחשבים הניידים, תופעל השנה בבית-הספר עגלת מחשבים ניידים לשימושם של התלמידים, וזאת על-פי תכנית הלימודים הבית-ספרית. כל עוד לא תתקבל החלטה אחרת של משרד החינוך תבוצע הלמידה במחשבים הניידים כמקובל במאות בתי-ספר מתקדמים בישראל. אנו תקווה כי ההורים יסייעו להנהלת בית הספר במאמצים לשיפור איכות הלמידה והכנת תלמידי בית הספר לנדרש בעתיד."

 

ואם עדיין לא התעייפתם מאורכה של הכתבה, והנכם מעוניינים להרחיב בקריאה על מחקרים שנעשו בנדון, לפניכם תקציר מאמר של ד"ר גדי ליסק

 

השפעות זמן מסך על הבריאות

הקדמה

מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל, וקיים שיפור מהיר ומתמיד ברמה הטכנולוגית של המכשירים. שיפור זה מאפשר לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה.

 

השפעות על המערכת ההורמונלית

הורמון המלטונין

הורמון המלטונין מסייע לוויסות השינה, ויש לו תפקיד חשוב בהגברת המערכת החיסונית. חוסר שינה יכול לשנות באופן משמעותי את רמות המלטונין, בכך הוא עלול לפגוע במערכת החיסונית ולהיחשב כגורם עקיף ליצירת סיכון לסרטן. מחקרים בקרב ילדים מצאו, כי חשיפה ממושכת למסך, גם כאשר מדובר בצפייה פסיבית, גורמת להפרעות שינה, לפגיעה ברמת המלטונין, ועלולה להיגרם פגיעה למערכת החיסונית.

 

הורמון הקורטיזול והשפעות זמן מסך על תפקוד במצבי דחק (stress)

הקורטיזול הוא הורמון חיוני לגוף עבור תפקוד במצבי דחק (stress) הקורטיזול מעודד עלייה ברמת הסוכר בדם ומפחית תגובתיות במערכת החיסון. אצל ילדים שהשתמשו בטכנולוגיית מידע ותקשורת במשך שלוש שעות ביום בממוצע, נמצאה רמת קורטיזול נמוכה מהדרוש. רמה כזו עלולה לגרום לפגיעה הדרגתית ביכולת הגוף להתמודד עם מצבי דחק. בקרב ילדים שלא השתמשו בטכנולוגיות מידע ותקשורת בכלל או פחות משעה ביום נמצאה רמה גבוהה יותר של קורטיזול.

 

הורמון האינסולין

אינסולין הוא הורמון הממלא תפקיד חיוני בבקרה על אחסון האנרגיה בגוף. תפקוד לקוי בהפרשת האינסולין יכול לגרום לפגיעה ביכולת הגוף לנצל את הסוכר ליצירת אנרגיה החיונית לקיומו. במחקר שנערך ב-2010 על 496 משתתפים בני שש-עשרה נמצאו רמות אינסולין גבוהות אצל בנים, אשר זמן המסך היומי שלהם הינו מעל שעתיים, לעומת בנים שזמן המסך שלהם היה קצר יותר. אצל בנים אלה, קיים חשש רב יותר להיווצרות סכרת, טרשת עורקים, הפרעה בחילוף חומרים והשמנה, תופעות התורמות להיווצרות מחלות לב.

 

השפעת זמן מסך על משקל יתר ועל מערכת כלי הדם והלב

מחקרים מצאו, שאצל ילדים ומתבגרים זמן מסך קשור להשמנה בגלל  הרגלי אכילה לא בריאים כמו אכילה בזמן צפייה בטלוויזיה בחדר הילדים או צפייה בזמן הארוחות המשפחתיות. בדומה לטלוויזיה, גם משחקי וידאו עלולים לתרום להשמנה על-ידי כך שהם מעלים צריכת מזון מייד אחרי המשחק, וזאת ללא קשר לתחושת הרעב אצל מתבגרים.

 

במחקרים שונים נמצא, שישיבה בזמן משחקי מחשב היתה מקושרת לעלייה בלחץ הדם, לרמות כולסטרול בלתי תקינות ולהיצרות של עורקים העולים לעיניים, תופעה המהווה סמן ידוע לסיכון עתידי אפשרי למחלות לב. במחקר זה נמצא, שאצל ילדים המשתתפים בפעילות פיזית ממושכת אותם עורקים רחבים יותר.

 

גם במחקרים אחרים נמצא, שאצל ילדים לפני גיל ההתבגרות זמן מסך נמצא במתאם עם ערכים גבוהים של לחץ דם (סיסטולי ודיאסטולי). לעומת זאת, פעולות כמו ציור לא נמצאו כגורמות לשינוי ערכי לחץ הדם.

 

סיכון להפרעות קרדיווסקולריות, כמו לחץ דם גבוה ואירוע מוחי, נוצר כתוצאה מקיומה של עוררות גופנית (סימפתטית) ממושכת. עוררות סימפטית כרונית מהווה גורם המגביר סיכון למחלות לב וכלי דם ונמצאה קשורה לתמותה מוגברת. מחקר של 478 ילדים בגילאי 10-14 שנערך ב-2010 בפינלנד בדק את השפעת החשיפה למידע ולתקשורת טכנולוגית (ICT) על האיזון בין המערכת הסימפתטית והמערכת הפרה סימפתטית בזמן השינה. המחקר מצא שצריכה רבה יותר של מידע ותקשורת טכנולוגית דרך מדיה (טלפונים ניידים, משחקי מחשק, גלישת אינטרנט, דוא"ל, קבוצות דיון, צ'טים) מעלה את פעילות העוררות גופנית בזמן שינה ועלולה לפגוע באיכות השינה.

 

השפעות נוירולוגיות

מדיית המסכים הולכת ומתבססת על התחדשות מהירה של החומר המוצג במסך (screen novelty).  תופעה זו בולטת כיום בתכנים של משחקי מחשב ואף בתכנים של תכניות טלוויזיה המיועדות לילדים והינה גורם בעל השפעה גדולה על צריכת מדיה. "התחדשות מסך" משפיעה על המוליך העצבי דופמין החשוב עבור עוררות, עבור פעולת הקשב ועבור תגובה לגירויים חדשים. דופמין נחשב גם מרכיב מפתח בהיווצרות ובתחזוקה של התמכרות.

 

במחקר נמצא שחרור מוגבר ומהיר של דופמין אצל צעירים (מעל גיל 18) בזמן משחק וידאו. לאור טענה זו, מתגבר החשש ששימוש אינטנסיבי במשחקי מחשב עלול לגרום לשינויים ארוכי טווח במוח עד למצב של התמכרות לייצור הדופמין, וזאת באופן שידמה למצב של תלות בחומרים ממכרים.

 

למרות שמשחקי המחשב ה'אינטראקטיביים' נחשבים כיוצרי גירויים יותר מאשר טלוויזיה או DVD, נמצא במחקר, שמשחקי מחשב יוצרים פעילות נוירולוגית מוגבלת. הפדרציה העולמית לנוירולוגיה דיווחה בשנת 2011 על מחקר יפני שמיפה את אזורי המוח של ילדים בזמן משחקי מחשב, ואת אזורי המוח של ילדים אשר ביצעו תרגילים מתמטיים פשוטים החוזרים על עצמם. נמצא שמשחקי המחשב יצרו פעילות מוחית רק באזורים הקשורים לראייה ולתנועה. לעומת זאת ביצוע פעולה מתמטית פשוטה יצרה פעילות בשתי האונות המוחיות הקדמיות, הקשורות ללמידה, לזיכרון ולרגשות החשובים להתנהגות חברתית. לאור כך, המסר מהמחקר הוא, שמשחקי מחשב עשויים לעכב את התפתחות האונות הקדמיות ואף את התפתחות היכולת לשליטה בהתנהגות חברתית. דו"ח הפדרציה העולמית לנוירולוגיה ממליץ לאור כך, על הפחתה במשחקי מחשב, על עידוד ילדים לשחק מחוץ לביתם עם ילדים אחרים ולהיות באינטראקציה גדולה ככל האפשר עם אחרים. מסקנה נוספת שניתן להסיק היא, כי יש יתרון למשחקי מחשב, הדורשים שילוב של שני שחקנים המשחקים יחד באותו מקום, ולפעילות במשחקי מחשב, הדורשים חשיבה והעמקה.

ראייה

ישיבה של שעות מול המסך גורמת להתעייפות העיניים ולפגיעה בחדות הראייה, במיקוד, ביכולת הריכוז, ועלולה לגרום לכאבי ראש ולכאבי צוואר וכתפיים. תסמינים המופיעים בעקבות עבודה ממושכת מול מסך הינם יובש וקוצר ראייה. כמו כן נמצא ששימוש במסכי LED שקיימים במכשירים שיוצרו לאחר שנת 2007 יוצר חשיפה לאור כחול ומעלה את הסיכון למוות של תאים ברשתית.

 

שינוי סביבת העבודה, משקפיים, תאורה מתאימה וטיפול בגורמים סביבתיים יחד עם הפסקות יזומות בעבודה רצופה מול מחשב יאפשרו שמירה על הבריאות ושיפור היכולת לצפות בנוחיות במסכים.

 

יציבה

ישיבה ארוכת שעות, במיוחד מול מכשירי הTouch , עשויה להשפיע לרעה על היציבה,  לגרום לכאבי צוואר וחגורת הכתפיים, להקרנות כאב לידיים ולהתפתחות עקמת בגיל מוקדם. שימוש רב במכשירי הTouch , או במקלדות ובעכברים, שאינם מותאמים כראוי למשתמש, יכול לגרום לעומס ולהוביל לדלקות ולכאבים לאורך הזרועות והידיים ובשורש כפות הידיים.

 

קרינת רדיו (RF) ורשתות אלחוטיות (Wi-Fi)

רשתות אלחוטיות (Wi-Fi) ורשתות סלולאר משדרות גלי רדיו (RF) שהם גלים אלקטרומגנטיים היוצרים קרינה בלתי מייננת, קרינה שלא גורמות לפירוק של מבנה התא בגוף האדם בחשיפה מידית, אך בחשיפה ברמות גבוהות או בחשיפה לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות.  ילדים רגישים יותר לקרינה זו משום שמערכת העצבים המתפתחת שלהם פגיעה יותר, רקמת הגוף שלהם בעלת מוליכות גבוהה יותר, וראשם קטן יותר. כמו כן צפויה להם חשיפה ממושכת יותר במשך החיים.

 

מחקרים מצביעים על נזקים בריאותיים כתוצאה מחשיפה ממושכת או חשיפה לרמה גבוהה של קרינה לאורך זמן. הקרינה עלולה לפגוע במבנה הדנ"א, נזקים להולכה העצבית, פגיעות הורמונליות, פגיעה בתהליכי תיקון בגוף ואף עלולה לגרום לסרטן. למידע נוסף על הקרינה ולהמלצות

סיכום ומסקנות

כיום קיימת במדינות מתקדמות הסכמה גורפת, שישנה עלייה בגורמי הסיכון, כשזמן המסך עולה על שעתיים ליום, ועבור גילאים נמוכים אף כשזמן המסך פחות מכך. הפחתה בזמן מסך תוכל להוביל לשיפורים משמעותיים בבריאות ילדים ובהתפתחותם. אין צורך לחשוש שאי חשיפה של ילדים צעירים לטכנולוגיות מסך תשים אותם בעמדת נחיתות התפתחותית וחינוכית. את מיומנויות השימוש הטכנולוגי יוכלו הילדים לרכוש בקלות ובהדרגה בצורה יותר בריאה.

 

חוקים ומגבלות מצד ההורים על זמן מסך והוצאת מסכים מחדר השינה מפחיתים בהצלחה את זמן הצפייה של ילדים במסכים. כמו כן נמצא יחס חיובי בין פעילות גופנית שבועית לבין שיחה על מספר שעות הצפייה המומלצות. דוגמה אישית הינה מרכיב חשוב נוסף, ולכן הסיכויים של ילדים לעבור את זמן המסך המומלץ גדלים, כאשר הם חיים בבית המעודד צריכת מדיה.

 

יש לעודד את הילדים לפעילויות אלטרנטיביות כמו פעילות ספורטיבית או פעילות יצירתית במטרה לפתח מיומנויות נוספות, כגון משחק לא מובנה שאינו תלוי במכשור, משחקי פתרון בעיות, יצירתיות, פיתוח וכישורי הגיון. משחק ההורים עם הילדים מומלץ ביותר וכן מומלצת הקראת ספרים.

 

תהליכי למידה של 'העתק הדבק', הם אלה, ככל הנראה, שהביאו לירידה בתהליכי הלימוד של הילדים שהיו בתכנית הנ"ל, ומשום כך בביה"ס הוחלט לחזור ללימוד בספרים (ר' רונית ארנפרוינד)