הלב בוכה: עוזי מורחי הלך לעולמו

עוזי היה בעל ואיש משפחה, שמשפחתו הייתה עבורו מעל הכל, תמיד דאג לאיחוד המשפחה וגיבושה, ועמד על כך ש"תמיד נהיה יחד בחגים ואירועים משפחתיים."

עוזי  מורחי ז"ל

למרות האיסורים בגלל הקורונה, ליוו אותו בדרכו האחרונה רבים מחבריו וידידיו, שאסף במשך השנים.

עוזי ידע לשמור על קשר הדוק עם כל האנשים שליוו אותו בתחנות חייו – מביה"ס היסודי בת"א, מהקיבוץ, מגולני, מהמשטרה והעירייה.

עוזי היה מוותיקי יבנה, מוכר בישוב בעקבות עבודתו ארוכת השנים במדור וכחוקר נוער במשטרת רחובות, ומהעירייה כקב"ט מוסדות חינוך ומנהל תרבות הדיור.

מפקדו במשטרת רחובות, ניצב ברטי אוחיון, הספידו: "זכרונו לברכה, היה חוקר מתוחכם, מקצועי וחכם בתקופה בה הייתי מפקד משטרת רחובות, יהי זכרו ברוך."

חבריו למדור הספידוהו: "…עוזי ומשפחתו, חברים שהפכנו למשפחה אחת מזה יותר מ-45 שנה, תמיד התעניין ושאל על המשפחה, לא היה אירוע משפחתי שלא הגיע והשתתף בו, גם בשמחות וגם בעצב. קשה לדבר עליו בלשון עבר, יהי זכרו ברוך."

בתו, שרית, וכלתו, זהבי, ספדו לו בבית העלמין, והעלו על נס את אהבתו ודאגתו למשפחה.

גם נכדיו הספידוהו במילותיהם המרגשות:

ניצן נכדתו הקטנה כתבה: "סבא שלי, לא מאמינה שהיינו אמורים לחגוג לך השבוע יום-הולדת. לא נקלט לי שהכל נגמר ביום אחד. היית הסבא הכי טוב בעולם הזה. לא הספקתי להגיד את המילה "סבוש" בשלמותה וכבר היית ממלא לי כל משאלה. היית החבר הכי נאמן שיש לכולם, והבן אדם הכי ישר וטוב שאני מכירה, היינו החברים הכי טובים שיש, עם המון שטויות שרק שנינו הבנו. אני לא מעכלת איך אני אמורה לדבר עליך בלשון עבר, והלוואי שאקום מחר ואגלה שהכל היה חלום רע, ואתה כאן בחדר בבית שלכם. אוהבת ומתגעגת הכי בעולם."

נכד החייל, קורן מורחי, כתב: "סבא יקר שלי, כבר אני מתגעגע אליך. זה לא נתפס שאני לא אראה אותך יותר. אני מתגעגע למשחקי שש-בש שלנו, ואתה אומר לי להתאמן, ואני אומר לך שאני הולך לקרוע אותך ושתאכל הרבה שיהיה לך כוח י'זקן אחד. אני מתגעגע לארוחת החג, כשאתה יושב בראש השולחן ומברך על האוכל. אני מתגעגע לחיוך שלך ולהומור שלך ולוויכוחים על ביבי ועל 'האח הגדול'. אני כן באתי בסוף להלוויה ואני עמדתי במדים עם כומתה על הראש וידעתי שאתה גאה בי. פשוט ידעתי. ואחרי שכולם הלכו – נשארתי אחרון כי לא יכלתי לגעת באף אחד, הינחתי אבן על הקבר, ואני כל-כך מצטער שלא נשאתי אותך לקבר, ואני מצטער שלא עזרתי לכסות את הקבר שלך. לא הייתי יכול להתקרב לאף אחד, אז עמדתי מאחור ושמעתי הכל. אני כל-כך מודה לך על מי שהיית בשבילי, אני לא אני בלעדיך. תודה על הכלים ועל הדברים שלימדת אותי, ותודה שכיסחת אותי בשש-בש, ועכשיו אני טוב ומלמד אנשים איך לשחק וזה רק בזכותך. אני כל-כך אוהב אותך. אני לא יכול להפסיק להודות לך על הכל, כי באמת אני לא הייתי מי שאני בלעדייך. אני בחיים לא אפסיק להתגעגע אליך. אני אוהב אותך סבא."

 גם חברו הטוב, יחיאל כהן, הספיד במילים מרגשות: "עוזי מורחי ז"ל, אדם וחבר, יחיד ומיוחד, שלא פוגשים כמוהו, איש עקרונות במובן הטוב של המילה. עוזי אהב את השלמות, ישר באופן קיצוני, מה שיכול בימים אלה להיות דוגמא ומופת. עוזי שאף לשלמות וכך גם דרש מסביבתו, הוא עמד על דעתו תמיד, וכשניהלת אתו שיחה ידעת שאם לא יהיו בידך ראיות חותכות להוכחת טיעוניך, אין לך סיכוי, וכל שיחה, וויכוח או דיון עם עוזי היו אתגר משמעותי וחוויה אינטלקטואלית שלא תמיד נסתיימו בהסכמות אך תמיד ברוח טובה. בעולמו של עוזי אין מילה מיותרת והחיים רציניים בלבד אך כששמע מילה דבדיחותא חכמה ומצחיקה הוא הצטרף לאווירה והוסיף משלו. עוזי חבר נאמן, יודע לפרגן ונחפז להזדהות ולסייע לחבר בעת הצורך. בעבודתנו המשותפת בעירייה עוזי שמש כקצין ביטחון מוסדות חינוך וכמנהל האגודה לתרבות הדיור, עוזי ראה בעבודתו שליחות והשקיע בה את כל מעייניו, מילא את תפקידו במקצועיות ובנאמנות אין קץ לטובת התלמידים והאזרחים, פגשת בו מתחבט ומתלבט בסוגיות הקשורות לעבודתו, ולעולם לא השלים עם מצב שהמערכת לא נותנת פתרון מידי ומושלם לבעיות שלדעתו הן גורליות, בימי מתיחות ביטחונית עוזי הרגיש את גודל האחריות והיה דרוך כאילו כל העיר על כתפיו. בחייו, עוזי לא חשש מאדם, פיו ולבו שווים, תמיד אמר את דעתו ואת שעם לבו גם כשהיא נוגדת את דעת מפקדיו ומנהליו. המשפט: "צדק צדק תרדוף" הוא משפט נרדף לאופיו של עוזי, כשראה עוול וחלש נרמס הזדעק מיד כאילו הוא עצמו נפגע, לא נח ולא שקט עד שעדכן את מי שיכול לסייע, תמיד אהד את החלש הנפגע ותעב את הלא צודק. מיסודות אופיו של עוזי הם הרצינות, היסודיות והענייניות וכך הוא פעל בכל מישור בחייו. עוזי שרת בגולני ובמשטרת ישראל וחנך את ילדיו לאהבת האדם והמולדת ואכן כך הם. עוזי היה איש אמת ועליו נאמר בתהילים פרק ט"ו פסוק ב' "הֹול ְֵ֣ך ת ָּ֭ מִ ים ּופֹע ֵ֥ל צֶ ֶ֑ דֶ ק וְ דֹב ֵ֥ר א ֱ֝ מֶֶ֗ ת בִ לְב בֽ ֹו". עוזי אהב את רעייתו איריס את בתו שרית, בניו יוסי ומוטי, את נכדיו וכל משפחתו, כבבת עיניו דאג לכולם ושמח תמיד בשמחתם. עוזי, הלכת מאיתנו מוקדם מדי, ובאופן לא צפוי, האדם יכול לתכנן ולאלוקים תוכניות ולוח ות זמנים משלו, החלום שלי היה ש כשנתפנה מיגיע היום יום נשוב וניפגש מידי יום מבקר עד ערב נמשיך להתווכח, לשוחח ולדון על כל הנושאים שבעולם, אך אלוקים ביקש אותך להתייצב ואתה תמיד ממושמע ומתייצב. עוזי, אוהב אותך, לא ימוש זכרך מעמנו לעולם. חברך."

יהי זכרו ברוך.

עוזי  מורחי ז"ל. כאשר היה קב"ט מוסדות החינוך בעיריית יבנה